"אישה לא צריכה לחשוב שאם היא גמרה ללדת, אז כל הנושא של סקס ומיניות הסתיים. להיפך, לפעמים הוא רק מתחיל", טוענת ד"ר רוית נחום ומסבירה שסקס הוא חלק בלתי נפרד מגיל המעבר ולמה לא כדאי לוותר עליו. היא גם מפרטת מה אפשר לעשות עם השומן הבטני, מצבי הרוח והערפול המוחי, שמאפיינים את גיל המעבר. פרק רביעי בסדרה
הפרקים הקודמים של הסדרה:
ד"ר רוית נחום, 60+, סיימה את בית הספר לרפואה בהדסה עין כרם, והתמחתה בגינקולוגיה בבית חולים מאיר בכפר סבא. את תת התמחות באנדוקרינולוגיה של הפריון ומנופאוזה היא עשתה באוניברסיטת הרווארד בבוסטון. כיום היא עובדת ביחידה להפריה חוץ גופית בתל השומר, ומנהלת את מרכז בריאות האישה של שירותי בריאות כללית בבני ברק ואת מרפאת גיל המעבר בקופה. במשך 17 שנים הייתה חברת ועד באגודה הארצית לגיל המעבר.
מה בעצם הביא אותך לעסוק בטיפול בנשים בגיל המעבר? "אנדוקרינולוגיה היתה החלום שלי, וכשסיימתי את ההתמחות התייעצתי עם קולגות באשר להמשך דרכי, ואז נאמר לי שמנופאוזה זה תחום שהולך להיות מוביל כי האוכלוסייה מתבגרת. האמנתי שפוריות זו תקופה די קצרה בחיי האישה ואילו מנופאוזה אורכת הרבה יותר שנות חיים. כמה שנים אחרי כן התפרסם המאמר המפורסם והשגוי נגד הורמונים, ונשים פשוט הפסיקו לקחת אותם".
4 צפייה בגלריה
תכשירים וגינאליים מאוד עוזרים, ויש היום גם טיפול של טסטוסטרון
(צילום: shutterstock)
אני רק משערת שכמומחית לגיל המעבר לא התקבלת פה בזרועות פתוחות כמו מומחיות לפריון. "כשחזרתי לארץ אחרי שנתיים וחצי, התחום לא היה מפותח, ואכן השתלבתי בבית חולים בתחום הפריון. את עניין המנופאוזה השארתי בתחום הקהילה, וזה יותר נכון. כיום הנושא הרבה יותר מפותח, יש מרפאות מיועדות בבתי החולים ואני רואה הרבה יותר מודעות. יש יותר פורומים של נשים ושל רופאים לגיל המעבר, התעניינות מצד רופאי משפחה, ובכלל - יש שינוי לטובה".
הרבה נשים בגיל הזה מרגישות תחושה של סוף. כאילו הכול נגמר. "אישה בגיל מעבר היא לרוב אישה בשיא של החיים שלה. אחרי שהילדים עוזבים את הבית, את נשארת בגיל 55 עם עצמך, וצריכה להחליט. האם להישאר בבית, לשכב על הספה, לראות טלוויזיה ולאכול - זה העתיד שלך, או שאולי כדאי למנף את עצמי עכשיו, ולעשות דברים אחרים שמלהיבים אותי. אולי לקחת קורס חדש, אולי תואר שני, אולי טיול לאיסלנד, אולי ללמוד פסנתר. רק לא לעמוד במקום".
"לא פעם הן עונות שהכול בסדר ולא מפריע להן כלום, אבל אני לא מוותרת. אני מתעניינת איך היא ישנה, מה מצב הסבלנות שלה בבית ודברים נוספים. אני בעיקר יוזמת שיחה, גם על יחסי אישות, על מצב תעסוקתי. המון פעמים הדברים האלו נותנים לי את התשובה"
קשה לנסוע לאיסלנד אם את לא ישנה טוב בלילה ומצב הרוח נוראי. "בדיוק בשביל זה את קודם כל צריכה לדאוג לכך שתרצי לצאת מהבית. את צריכה לתקן משהו, והתיקון שלך הוא ההורמונים. כיום אין עוררין, שטיפול הורמונלי חלופי הוא הטיפול היעיל ביותר לתחלואת גיל מעבר, ולמניעה של תסמינים מנופאוזליים, מניעת אוסטאופורוזיס ומחלות לב ומוח.
"נשים מספרות שהן דיכאוניות וזה לא עובר, שהן בוכות בלי שליטה. לפעמים הן לא עושות את ההקשר לשינויים ההורמונליים של גיל המעבר, ולכן יכול לעבור הרבה זמן עד שעושים את ההקשר. אני כרופאה שלהן חייבת להוציא את זה מהן. לפעמים החכמה היא לדעת מה מפריע להן בלי שיתלוננו. ציפרלקס היא תרופה מצוינת למצב הזה, גם מבחינת ההורמונים".
אם הן לא מספרות, איך את יודעת? "אני שואלת אותן מתי הפסיקה לך הווסת, האם משהו מפריע לך? ולא פעם הן עונות שהכול בסדר ולא מפריע להן כלום, אבל אני לא מוותרת. אני מתעניינת איך היא ישנה, מה מצב הסבלנות שלה בבית ודברים נוספים. אני בעיקר יוזמת שיחה, גם על יחסי אישות, על מצב תעסוקתי. המון פעמים הדברים האלו נותנים לי את התשובה".
איבוד הליבידו, יובש בנרתיק וכאבים ביחסי מין הן מהתופעות הידועות של גיל המעבר. איך אפשר להתחיל שיחה על סקס עם נתוני פתיחה כאלה? "זה שנכנסת לגיל המעבר לא אומר שמעכשיו תחיי בבדידות. גיל המעבר מהווה נקודת מפנה בחייה של האישה וישנה חשיבות גדולה לתפקוד המיני שלך, לאיכות המיניות, ולמשך הקשר הזוגי, אם יש לך כזה. אישה בגיל מעבר יכולה ליהנות מיחסי מין מופלאים כמו פעם, ואפילו טובים יותר.
"כל אישה יכולה להחזיר לעצמה את המיניות שאבדה לה, על ידי שיפור האינטימיות הנפשית והפסיכולוגית שלה. שלא תחשוב שאם היא גמרה ללדת, אז סקס ומיניות הסתיימו. להיפך, לפעמים זה רק מתחיל. אפשר לדבר עם בן הזוג, לפתוח אפשרויות נוספות, לא לוותר. אלא להתחיל אותו מחדש, אולי אפילו בעוצמה גבוהה יותר"
"מבחינתי, כרופאה, חשוב להיות אקטיבית, לשאול את האישה על הבריאות הגופנית שלה ושל בן זוגה, אם קיים. לשאול אם היא בכלל רוצה להיות פעילה מינית, ואיך מערכת היחסים שלה. אם אני מזהה קושי או מבוכה גדולים, אני שואלת שאלות אחרות, האם היא סובלת מצריבה במתן שתן או מכאבים ביחסי מין ולאט נחשפת הבעיה.
"בריאות מינית קשורה גם לפיזיולוגיה, אבל גם לרגש, להתניות חברתיות ולמצב נפשי. בעיות בתחום הזה בגיל המעבר הן שכיחות מאוד ועלולות לחבל ביחסים בין בני זוג פעילים מינית. פה חשוב שהאישה תשמור על חיוביות בכל מה שנוגע לחוויה המינית שלה, מעבר לבעיות הפיזיות. אותן הכי קל לפתור".
למה את מתכוונת? "כל אישה יכולה להחזיר לעצמה את המיניות שאבדה לה, על ידי שיפור האינטימיות הנפשית והפסיכולוגית שלה, קודם כול. שלא תחשוב שאם היא גמרה ללדת, אז כל הנושא של סקס ומיניות הסתיים. להיפך, לפעמים הוא רק מתחיל. אפשר לדבר עם בן הזוג, לפתוח אפשרויות נוספות, לא לוותר על זה. לא לחשוב שזה מאחוריה, אלא להתחיל אותו מחדש, אולי אפילו בעוצמה גבוהה יותר.
"אני רואה את זה במרפאה. נשים לא רוצות או מתביישות לדבר על זה עם הרופא שלהן, והרופאים ממעטים לשאול באופן אקטיבי. אצל רוב הנשים הנושא הזה נדחק. זה נושא שלא מדובר בשיחות סלון, הן לא משתפות את המשפחה. באמצעי התקשורת מדברים בלי סוף על פוריות ולידה וכמעט לא מדברים על גיל המעבר. לדבר על זה שאת מתבגרת או 'חלילה' מזדקנת, זה ממש טאבו. הדבר הזה חייב להשתנות.
"יש היום טיפול של טסטוסטרון, שאמנם עדיין לא מאושר בסל הבריאות, אבל ניתן באופן אינדיבידואלי לנשים. מורחים קצת על המפשעה והוא מעלה את החשק, קצת כמו ויאגרה - אבל לנשים. את זה אפשר לעשות רק בשילוב של טיפול הורמונלי סיסטמי (כולל)"
"כרופאים, חובה עלינו לשאול שאלות, להתייחס ולטפל. יש נשים שמגיעות 'רק לבדיקה שגרתית' וכשמתחילים לדבר מסתבר שהן סובלות מאוד כבר זמן רב. לא מעט נשים מתביישות לדבר על הדברים האלו ולשמחתי ישנן אופציות טיפוליות רבות, וניתן למצוא מענה אישי תפור לצרכיה הספציפיים של כל מטופלת. אין צורך לסבול".
מה למשל? "כל הטיפול ההורמונלי המקומי הוא יעיל מאד ופותר את כל הסימפטומים הפיזיים שגורמים לקושי. תכשירים וגינאליים מאוד עוזרים, ויש היום גם טיפול של טסטוסטרון, שאמנם עדיין לא מאושר בסל הבריאות, אבל ניתן באופן אינדיבידואלי לנשים. מורחים קצת על המפשעה והוא מעלה את החשק, קצת כמו ויאגרה - אבל לנשים. את זה אפשר לעשות רק בשילוב של טיפול הורמונלי סיסטמי (כולל)".
4 צפייה בגלריה
ד"ר רוית נחום. "אישה בגיל מעבר היא לרוב אישה בשיא של החיים שלה"
זה נשמע כאילו מדובר בחגיגה. המציאות יותר קודרת. "במחקרים אנחנו רואים ש-90 אחוז מהגברים ו-70 אחוז מהנשים בגילאי 70 פלוס, מקיימים יחסי מין לפחות פעם בחודש. המיניות היא מרכיב חשוב בבריאות שלנו בכל גיל.
"כמובן שהרצון לחזור או לשמור על מיניות טובה מבחינת האישה, תלוי מאד באיכות של המיניות שהייתה לה בצעירותה. האם יש מה לשמר ולאן לחזור? האם היא אהבה את חיי המין שלה עד היום? האם הגיעה לסיפוק מיני? יש עוד דברים שצריך לכלול כאן, כמו דימוי גוף ירוד או תחושות נפשיות שליליות שקשורות בחיי המין שלה. מצד שני, זו גם הזדמנות לשפר את כל אלו, וליצור חוויות חדשות, חיוביות הרבה יותר.
"מיניות היא האנרגיה שדוחפת אותנו למצוא אהבה, והיא מרכיב חשוב בבריאות שלנו בכל גיל. אפשר להתייחס לגיל מעבר כהזדמנות לצמיחה אישית וניצול כל אפשרויות שהגיל הזה נותן לנו".
מה לגבי נשים בסיכון שלא יכולות לקבל טיפול הורמונלי? "נשים שלא יכולות לקחת הורמונים מסיבות רפואיות, או כי הן לא רוצות, יכולות ליטול תרופות לא הורמונליות ממקור צמחי ולשקול תמיכה ברפואה משלימה, כמו דיקור, צמחי באך, תוספי תזונה, מדיטציה, יוגה וגם טיפול CBT. כל אלו מקלים על תסמיני גיל המעבר המידיים אבל לא עוזרים להקטנת תחלואה ותמותה מכל סיבה שהיא, כמו ההורמונים.
4 צפייה בגלריה
דיקור, צמחי באך, תוספי תזונה, מדיטציה, יוגה וגם טיפול CBT מקלים על תסמיני גיל המעבר
(צילום: shutterstock)
"אישה שחלתה בסרטן ואסור לה לקחת הורמונים, ובכל זאת סובלת מתופעות גיל המעבר, תקבל טיפול מותאם סימפטום. אם היא סובלת ממצבי רוח קשים יש נוגדי דיכאון, טיפול פסיכולוגי ואפילו טיפולים משולבים עם נטורופתיה. כמובן שחשוב לשמור על תזונה, אימון גופני ותוספי תזונה. אם יש בעיות שינה, אפשר לקחת פרוגסטרון טבעי בבליעה, כמו שנותנים לאישה בהיריון. אגב, גם לנשים שחלו בסרטן אין מניעה לקבל טיפול הורמונלי מקומי, כולל תכשירי אנטי אייג'ינג לשיפור הנרתיק.
"לנשים עם סוכרת פחות מתאים לקבל הורמונים דרך הפה. ההמלצה שלי היא לקחת משהו במדבקה או בג'ל, זה עוזר מאוד. תנגודת האינסולין משתפרת".
בגיל 46, שנה לפני שהתחיל אצלה גיל המעבר ורק שנה אחרי לידת בתה הצעירה, אובחנה ד"ר נחום בסרטן השד. בתה הבכורה הייתה אז בת חמש, שתיהן נולדו מטיפולי הפריה.
"כשהסרטן תפס אותי הייתי עם תינוקת בת שנה, ילדה בת חמש, עבדתי כרופאת נשים בכללית, ורופאה במשרה חלקית בבית חולים ברזילי. הבנתי שאני אמורה לעבור ניתוח, כימותרפיה, הקרנות, טיפול ביולוגי וטיפול מניעתי, והלכתי לזה כמו חייל טוב, כמו רובוט. היו התמודדויות לא פשוטות אבל כל מה שהיה לי בראש זה שהסרטן הוא כמו מבחן שאני חייבת לנצח בו ולהתקדם למבחן הבא בחיים. שנה לאחר מכן נגמר לי המחזור, אבל פרט לתסמינים מקומיים לא סבלתי משום תופעות של גיל המעבר. בגלל שלא לקחתי הורמונים סבלתי מבעיות בשיניים".
איך את מטפלת בעצמך היום? "הייתי בטוחה שכשיגיע הזמן אקח הורמונים, לא חשבתי שאלוהים יגיד לי לא. אני מצטערת שלא נטלתי טיפול לשיפור איכות החיים. עדיין יש יתרון גדול לטיפול הורמונלי מבחינת שימור עצם, לב ומוח. זה היה יכול מאוד לעזור לי עכשיו עם בריאות השיניים, מראה העור, החזות החיצונית והאנרגיות המיניות. הטיפול שלי היום הוא עם תוספי מזון וטיפול מקומי".
בואי נדבר על הטענה מספר אחת של נשים בגיל המעבר: שומן בטני. למה פתאום צמחה לי עוד בטן? "בתקופה הזו יש ירידה בהורמונים הנשיים לטובת הגבריים, וברגע שמפסיקה לך הווסת ואת לא לוקחת הורמונים, את הופכת מאגס לתפוח. זה קורה באופן אוטומטי. טיפול הורמונלי בוודאות מוריד את השומן הבטני. כמובן שהכי רצוי לעבור לתזונה בריאה יותר - יותר דגים, פחות בשר, כל אחת יכולה להתייעץ עם מומחית לתזונה".
מה החידושים האחרונים בתחום הטיפול ההורמונלי? "פעם הגבילו נטילת הורמונים לעד חמש שנים, היום אין הגבלה. את יכולה לקחת גם בגיל תשעים. שנית, יש היום הרבה תרופות חדשות ושילובים חדשים שלא היו קודם. למשל תרופה חדשה יחסית כמו פמוסטון שלוקחים דרך הפה, שילוב של אסטרוגן ופרוגסטרון, שנותן אפקט מיטיב על הגנת שד".
על מה בעיקר נשים מתלוננות? "85% מכל הנשים בגיל המעבר תסבולנה מתסמינים. אם נחקור קצת לעומק, נמצא שבכל אישה חבויה תלונה מסוימת שהיא סובלת ממנה. גלי חום, נדודי שינה, יובש נרתיקי, כאבים ביחסי מין, כאבי פרקים ושרירים, יובש בעיניים, גירוד באוזניים, איבוד שיניים, עור יבש, עייפות מתמשכת, בלבול, איבוד ריכוז בעבודה, ירידה בזיכרון, פגיעה באיכות הציפורניים והעור, מחשבות טורדניות, עצבנות וחוסר סבלנות, עצבות, מיגרנות, רגישות בשדיים, עלייה במשקל, נפיחות בטנית, איבוד שיער ועוד".
"אחת התופעות שנשים מעידות עליה היא שנאה לא רצויה ולא רצונית כלפי בן הזוג והילדים. נשים פתאום מוצאות את עצמן צורחות על לקוחות, צורחות על בן הזוג, על הילדים, זו שנאה לא מודעת"
"אצל חלק מהנשים, התסמינים האלו יכולים להופיע אפילו לפני הפסקת המחזור החודשי או כשהווסת נעשית לא סדירה. חשוב להזכיר שנשים בגיל מעבר לרוב נמצאות בשיא חייהן, הן מבחינת קריירה והן מבחינת משפחה, הילדים עזבו את הבית, וכעת זה הזמן שלהן לעצמן. תופעות גיל המעבר מורידות נשים לפעמים ממעגל העבודה, וזה חשוב שיהיו להן כוח ואנרגיה חדשה".
4 צפייה בגלריה
אם נחקור קצת לעומק, נמצא שבכל אישה חבויה תלונה מסוימת שהיא סובלת ממנה
(צילום: shutterstock)
במשך 17 שנה היית חברה באגודה לגיל המעבר. אגודה שרוב חבריה עד היום הם גברים מבוגרים. את צופה שינוי בעתיד הקרוב? "בראייה כללית, אני חושבת שצריך יותר ייצוג נשי של קהל הרופאות והרופאים הצעירים לתוך התחום הזה. טיפול בנשים מעבר לגיל הפריון הוא חשוב מאוד, והייתי רוצה לראות רופאות ורופאים צעירים משתלבים בתחום, ומביאים לשם המון מוטיבציה, ארגון ובעיקר חזון. תמיד האמנתי שצריך להיות חזון לשיפור איכות החיים ובריאותן של נשים מעבר לגיל הפריון".