בלי טלוויזיה בעברית, ספרים זרים ובייביסיטר אמריקנית: שלוש משפחות מספרות מדוע החליטו לדבר רק אנגלית בבית, מה זה דורש ואיזה תגובות הן מקבלות מהסביבה. וגם, מומחים מסבירים - מה זה עושה להתפתחות השפה?
כמי שמוצאה אמריקני ורוב משפחתה חיה בארצות הברית, היה ברור לי שאדבר עם ילדיי באנגלית. כך נהגו איתי בילדות. עד מהרה האנגלית המלוטשת הפכה ליתרון שליווה אותי בין היתר בצבא, באוניברסיטה ובקריירה, והשפה הגלובלית פתחה עבורי דלתות רבות. אבל מה קורה בבתים "ישראליים" לגמרי שבהם ההורים בוחרים לדבר עם ילדיהם רק באנגלית? האם זה לטובת הדור הצעיר? האם הם משלמים מחיר כלשהו? איך הסביבה מגיבה, ומה זה עושה לרכישת השפה?
בביתם של אופק וניבה אבן-צפוני בהרצליה, ההורים של מליה בת החמש ודני בת השנתיים, מדברים רק בשפה האנגלית. "חשבנו שהרמה הבסיסית של לימודי אנגלית בבתי הספר לא נותנת יתרון ממשי. ילדים לומדים אנגלית כשפה שנייה, אבל הם לא באמת יודעים לדבר אותה", הם טוענים. "חקרנו וגילינו שכשילד הוא דו-לשוני, אוטומטית נפתחות לו עוד אפשרויות בחייו הבוגרים. עולם המידע הוא באנגלית, עולם המחשוב הוא באנגלית, וזה נותן מסוגלות לתקשר עם אנשים מארצות אחרות, עם משפחה, בטיולים לחו"ל ועוד".
ההצעה לרילוקיישן בארצות הברית שהמשפחה קיבלה הטתה את כף המאזניים, והתקבלה החלטה לדבר עם הבנות באנגלית בלבד. "עם מליה התחלנו לדבר באנגלית בגיל חצי שנה, ברגע שידענו על המעבר. דני נולדה בארה"ב, ודיברנו איתה באנגלית מהרגע שהיא נולדה", הם מספרים. "גם אנחנו חווינו שיפור אדיר ברמת האנגלית שלנו. פתאום לומר את המילים בקול ולא רק לקרוא אותן, לבדוק איך אומרים את המילה נכון דרך גוגל, לתקן אחד את השנייה כשצריך, ללמוד מהספרים שאנחנו מקריאים לבנות. זה עזר גם לנו".
3 צפייה בגלריה
בייביסיטר אמריקנית דוברת אנגלית בלבד. מליה ואופק
(אלבום ביתי)
כשהם חזרו לארץ, מליה שהייתה בת ארבע כמעט לא ידעה עברית. "היא השלימה את הפער תוך שלושה חודשים", אופק מרגיע, "בדיעבד, הייתי מעדיף שהיא תהיה בגן דובר אנגלית כדי לעזור לה לחזק את השפה".
קראו עוד:
ואיך בכל זאת אתם עובדים על שימור האנגלית עכשיו כשאתם בארץ? "קיבלנו החלטה משותפת לא לאפשר טלוויזיה בעברית, וגם ספרים אנחנו מקריאים לבנות באנגלית. עם הגדולה אנחנו עובדים על זיהוי וכתיבת אותיות באנגלית, ולקטנה אנחנו משמיעים מוזיקה באנגלית. פעמיים בשבוע יש לנו גם בייביסיטר אמריקנית, דוברת אנגלית בלבד".
זה קשה? מהם האתגרים? "כן, היה מאתגר בעיקר אחרי שחזרנו לארץ. היה מוזר לדבר באנגלית ברחוב בישראל, וגם הגדולה שלנו מליה פתאום רצתה לדבר רק עברית, וקל מאוד להידרדר חזרה ולשכוח את האנגלית. זה המקום שבו צריך להיות חזקים. היה כל כך מפתה לדבר איתה בעברית, כי לא הייתה לי איתה לפני זה שיחה רגילה בעברית, וזה היה מקסים. מדי פעם אני מקשיב לה כשהיא משחקת עם בובות ודמויות בעברית, ואז מבקש ממנה יפה להמשיך, אבל באנגלית".
איך מצליחים בזה לדעתך? "צריך ששני ההורים יהיו באותו ראש, שהם יתעקשו על זה ויזכירו אחד לשני להתמיד באנגלית גם אם הם ברחוב, עם חברים מהארץ, או אפילו כשהם מנחמים את הילד שקם באמצע הלילה. אגב, כדי לחזק את האנגלית בינינו ההורים, יש לנו מעין משחק תחרות שמי שמדבר עברית ראשון צריך לשטוף כלים - ואף אחד לא רוצה להפסיד".
מיכל ושירלי סובל יוסיפון מרעננה מדברות עם שני בניהן אורי ובן באנגלית מאז שהם נולדו. היום הם כבר בני שלוש ושבע. "שירלי נולדה בדרום אפריקה ועד היום אנגלית היא השפה המדוברת בבית שלה, בעוד שאצלי בבית כולם דוברי עברית", מספרת מיכל. "כשהילדים נולדו, החלטנו שהיא תדבר איתם באנגלית ואני בעברית. מפני שתמיד דיברתי אנגלית בעבודה וחייתי על הקו, עודדתי את זה מהצד שלי. עם זאת, חשוב שתהיה תמיכה משני הצדדים.
"גם טלוויזיה הייתה סוגיה בפני עצמה, עד לבסוף החלטנו שהתכנים יהיו רק באנגלית. זה חשף אותנו למגוון הרבה יותר גדול של תכנים, וזה ממש 'מחליק' להם את ההסתגלות לשפה, למשל תוכניות על מספרים, על הטבע, על נושאים מסוימים. חוץ מזה, יש להם גם ספרייה ממש גדולה של ספרים באנגלית. בשנים הראשונות מצאנו להם גן דו-לשוני, אבל כשיוצאים החוצה למסגרות העירוניות זה פחות נשמר כי חיים בישראל. לכן אנחנו מקפידות שהשפה תהיה נוכחת בבית, למשל אנחנו מקפידות שהם ישחקו אחד עם השני באנגלית. עכשיו זו כבר לגמרי השפה של הבית. הגדול, אורי, אפילו צוחק על המבטא שלי.
"אורי קלט את שתי השפות באותה מידה והתקדם יפה, ועם בן היה יותר קשה. הוא התקשה בשליפת מילים, ואז התחילו קולות מסביב שאמרו - 'אתן מבלבלות אותו', 'עדיף קודם לדבר בשפה אחת'. צריך לבודד את הסביבה ולהזכיר לעצמנו שאנחנו בחרנו בזה. יש מספיק מידע ומחקרים על היתרונות בדו-לשוניות. נכון שזה יכול לקחת יותר זמן, אבל כאן המקום שלנו לתת להם ביטחון, להעצים אותם ולהיות רגועים שזה יבוא מעצמו".
"צריך לבודד את הסביבה ולהזכיר לעצמנו שאנחנו בחרנו בזה. יש מספיק מחקרים על היתרונות בדו-לשוניות. זה יכול לקחת יותר זמן, וכאן המקום שלנו להעצים אותם ולהיות רגועים שזה יבוא מעצמו"
במקרה של ליאור ורוני סנדיק מהרצליה, הוריהן של עופרי בת החמש וניב בת השנתיים וחצי, מדובר בדור שני לדוברי אנגלית שאינם ממוצא אנגלו-סקסי. "גדלתי בחו"ל ולמדתי אנגלית בבית. אחרי שסיימנו את השליחות וחזרנו לארץ, אבא שלי חשש שהשפה תיעלם ולכן הוא שימר אותה. בגיל 38 אני עדיין מדברת עם אבא שלי באנגלית אפילו שהוא מדבר עם כולם בעברית", רוני צוחקת.
"במקרה של הבנות שלי, הרצון להנחיל את השפה הגיע באופן לא צפוי מבן זוגי ליאור אחרי שהוא ראה אותי ואת אבא שלי. אבל ברגע האמת דווקא אני הייתי זו שנתקלה בקשיים, אפילו שאני דוברת אנגלית כשפה ראשונה, לפני העברית", היא מספרת. "איכשהו היה לי קשה רגשית לדבר עם הבנות באנגלית, אז החלטנו שהוא ידבר איתן באנגלית ואני בעברית. אבא שלי, אגב, ממשיך את המסורת ומדבר גם עם הנכדות באנגלית".
יש לך טיפ להורים שמתלבטים? "לא ללכת על זה אם האנגלית שלכם לא חזקה מספיק. אם אתה לוקח על עצמך דבר כזה כהורה, אתה צריך לקחת אחריות שלא תעביר טעויות. ועוד דבר חשוב, אם מחליטים שעושים את זה, אז ללכת על זה בכל הכוח ולא להיות חצי רגל בתוך זה. ההתמדה לאורך זמן היא חשובה מאוד".
ד"ר רינת גרין, פסיכולוגית קלינית מומחית, מנהלת מקצועית ומייסדת עמותת "קול קורא" למען ילדים עם דיסלקציה ולקויות למידה, מונה את היתרונות ואת החסרונות בלמידת שפה שנייה בגיל צעיר, ובעיקר למה חשוב לשים לב אם יש חשש ללקויות למידה. "היתרון הגדול הוא שהילדים לומדים שפה נוספת, והחסרונות מתגמדים לעומת זה. רכישת שפה נוספת נותנת לילדים עוד דרך לבטא את עצמם, להוציא את מה שיש בפנים. לעיתים, שפה אחת יכולה לחפות על השנייה אם נתקעים במשהו. השפה גם מפתחת את החשיבה ומאפשרת להרהר בדברים בצורה עמוקה יותר.
"מצד שני, מפני שהילד לומד שתי שפות במקביל, עלול להיות עיכוב מסוים בשליטה בשפה. מבחינה התפתחותית, כשהילד לומד לדבר, לאוצר המילים וליכולת הביטוי יכול לקחת יותר זמן להתגבש, אבל בסופו של דבר הפערים יושלמו. עד אז, השפה עשויה להיות דלה במקצת".
ומה קורה כשמדובר בילדים עם לקות שפתית? "דיסלקציה למשל, שהיא סוג של לקות שפתית, נפוצה אצל אחד מחמישה ילדים. כלומר, בכיתה של 30 תלמידים, לשישה מהם תהיה דיסלקציה. זה דבר די שכיח באוכלוסייה. כשילד עם דיסלקציה מגיע מבית דו-לשוני, קשה להבחין אם הקושי השפתי מגיע בשל כך או בשל איזושהי לקות קיימת, וזה מקשה על אבחון מוקדם שהוא קריטי לילדים עם לקויות למידה. לכן חשוב להיות עם היד על הדופק במקרים האלה.
"ובכל זאת", מדגישה גרין, "לילדים עם לקות שפתית עדיין עדיף לדעת שפה נוספת כי זה נותן להם עוד דרך לבטא את עצמם, וההבנה של הרכב המשפטים וכדומה גולשת משפה לשפה. הגלישה הזו עוזרת להם להבין את הניואנסים של השפה השנייה ואיך להשתמש בה בצורה יותר יעילה. מה שכן, אם הורים רוצים שהילדים ייחשפו לשפה נוספת, חשוב שהם ידברו אותה נכון כדי שהם לא ילמדו לצד השפה את הטעויות שלהם. ברגע שמתקדמים ממילים בודדות לשפה חופשית על ידי הורה שלא מדבר את השפה כמו שצריך, זה מתחיל להיות בעייתי".
האם צפייה בטלוויזיה יכולה לעזור בלמידת השפה? "יש ילדים שיכולים לקלוט את השפה במהירות גם מצפייה בתכנים בטלוויזיה, אבל ילד עם לקות יזדקק ליותר חשיפה וליותר מעטפת. בקליטת שפה מדוברת זה קל וטבעי יותר, אבל כשרוצים ללמוד לקרוא זה כבר יותר מאתגר ודורש למידה אקטיבית. רק 5% מהילדים יכולים לפצח את הקריאה וללמוד לקרוא דרך הסתכלות על אותיות. רוב הילדים צריכים שמישהו ילמד אותם לקרוא, בשונה מהשפה המדוברת שנרכשת באופן אינטואיטיבי".
יחזקאל פוססורסקי, מורה לאנגלית וראש צוות שפות בברלינגטון אינגליש, מסביר: "כשרוכשים שפה נוספת זה פותח לילדים עולם חדש, כי שפה היא לא רק אוסף של מילים ודקדוק, אלא יש בה גם דרך הסתכלות על העולם. זה פותח צוהר לתרבויות חדשות. אפילו באוניברסיטאות בארץ, החלק הארי של הלימודים מתקיים באנגלית".
כן, גם פוססורסקי מקפיד לשוחח באנגלית עם בתו ולריה בת השבע. "קודם כל, אני מאמץ גישה שהיא הפוכה למה שקיים בבתי הספר. שם תוכנית הלימודים מנוסחת עבור איזשהו תלמיד כללי, וכל התלמידים צריכים להתאים את עצמם לתוכנית. במקרה שלי, אני בונה את 'תוכנית הלימודים' לפי תחומי העניין של הילדה שלי, למשל באמצעות משחקי קלפים, בובות וכדומה. המטרה היא ליצור קשר בין השפה לבין דברים שהם כיפיים לילדה, וזה גם עוזר לקשר את השפה לחיים האמיתיים".
ואם בכל זאת רוצים להתאים את הלמידה בבית לתוכנית הלימודים בבתי הספר? "כשאני מדבר איתה, אני עובר על המחברות שלה כדי להשתמש במילים שמלמדים אותה בשיעורים ולבסס אותן באנגלית מדוברת. זו שיטת כדור השלג - אני מלמד אותה מילים או ביטויים תוך כדי משחק, ואז משתמש במילים שהיא כבר יודעת ומוסיף בהקשר אליהן כמה מילים חדשות. כך אני מרחיב לה את אוצר המילים. אגב, אם רוצים ללמוד שפות נוספות, יש דמיון בין כל השפות הלטיניות, המילים נשמעות מאוד דומה, וכך אפשר ללמד בהמשך הדרך שפה נוספת.
"לילדים יש יכולת ספיגה לשפה הרבה יותר טובה משלנו, כך המוח מתוכנת. הם גם לומדים המון בצורה אינטואיטיבית, כמו למידת שפת אם. לכן, צפייה בטלוויזיה באנגלית בהחלט יכולה לעזור, וגם השמעת מוזיקה תורמת להתפתחות השפה. הרי למה בכל הדתות יש שירים? כי לפני כמה אלפי שנים רוב האנשים לא ידעו קרוא וכתוב, וברגע שאתה שר, היכולת לזכור עובדת הרבה יותר טוב".