האם מחירי הפירות והירקות עלו או ירדו בשנה האחרונה?

הוצאות משק הבית שלנו מורכבים ממספר רב של תחומי הוצאות, אך הפירות והירקות, אם בגלל הנוסטלגיה ואם בגלל העלייה במודעות לצריכת מזון בריא, תופסים תשומת לב רבה. אנחנו שגדלנו על תפוזים בחורף ואפרסקים בקיץ, שהלאמנו את הסלט הערבי הקצוץ דק והפכנו אותו לאייקון ישראלי, אנחנו שהמצאנו מחדש את החקלאות על גבול המדבר - אנחנו נדרשים לשלם על פירות וירקות יותר מאשר באירופה הקרה?

וזו לא רק הנוסטלגיה, אלא גם הפרקטיקה: מרכיב הפירות והירקות בהוצאות משק הבית עומד על 11% מסך הוצאות הצריכה הביתית. משפחה בת 4 נפשות תוציא כ-260 שקל בממוצע לחודש על פירות וירקות - ומי שרוצה להפוך אותם לחלק אינטגרלי מהמזון הבריא אותו הוא ומשפחתו צורכים, ייפרד כמובן מסכום גבוה בהרבה.

למרות שאנו מתייחסים לסל מן הצומח כמקשה אחת, בפועל הוא בעל אופי שונה וקיים בידול בין סל הירקות לסל הפירות, בתחום הירקות הטריים ישנם מוצרים שהם רב עונתיים ונמצאים באופן שכיח ברוב סלי הקניות השוטפות, כמו עגבנייה, מלפפון, פלפל אדום ועוד.

הירקות הם מרכיב תזונתי משמעותי עבורנו ונמצאים הן במאכלים טריים כסלט חי והן במנות מבושלות. לפירות לעומתם יש תפקיד שונה: הם נתפסים שחלק מהקינוח או כתחליף לארוחת ביניים.

מגוון הפירות משתנה על פי עונות השנה: יש את עונת האבטיח, עונת ההדרים, עונת התות ועוד. פערי המחירים בין ימי ההשקה לימי סוף העונה מזכירים לנו את התנהלות חברות האופנה, אך ההבדל הוא שבשוק הפירות ההפרש בין ביקוש להיצע משפיע על המחיר בצורה דרמטית הרבה יותר.

בתחילת העונה ראינו דובדבנים שהגיעו ל- 100 שקלים לק"ג ומשמש ב- 69 שקלים לקילו - וכמובן שאלה כבשו את הכותרות. מה שפחות בא לידי ביטוי בתקשורת הוא שלאחר ההשקה והריגוש הראשוני, ירדו המחירים בשיעור של בין עשרות למאות אחוזים.

במוצרי הירקות המחירים מציגים תנודות יומיומיות, החל ממבצע של עגבנייה ב- 0.90 שקל לק"ג ועד למחיר של 8.90 שקל לק"ג - וכאן אנו מזהים את הפער בנתונים.

למוצרי הירקות והפירות יש שני פלטפורמות לבחינת המחירים. אחת היא "התקליט" של מועצת הצמחים, בו מוצגים בכל יום מחירי הקנייה המומלצים לסוחרי לפי מוצר, גודל וזן - בעיקר בירקות והשנייה היא דיווח המחירים של משרד החקלאות "תוצרת הארץ".

המחירים מושפעים ממחירי העסקאות שמתבצעות בפועל ומושפעים כמובן מההיצע והביקוש, אבל - וזה אבל עצום - הם אינם משקפים את המחיר הסופי לצרכן. למה? כי פירות וירקות הם המנוע העיקרי להובלת הצרכנים אל הרשתות הקמעונאיות.

במילים מפורשות יותר: מבצעים ופרסומים על עגבניות ומלפפונים יוצרים עניין רב בקרב הלקוחות לעומת פרסום על נוזל לשטיפת רצפות או על חטיף אנרגיה. מסיבות רבות שהן שילוב של פרקטיקה (צריכה יום יומית מוגברת) ונוסטלגיה (גדלנו על העגבנייה הישראלית, פחות על חטיפי אנרגיה).

יש בקרבנו רבים שהפסיקו או הפחיתו את צריכת הבשר למשל, יש טבעונים שנמנעים מכל מזון מן החי, יש מי שנמנעים מסוכר (בגרסתו התעשייתית) או מגלוטן, אבל הימנעות מירקות ופירות, מעבר לסיבות של העדפה אישית, כמעט שאינה קיימת.

על פי נתוני הלמ"ס מדד מחירי הירקות והפירות התייקרו מול החודש שעבר בשיעור של 8.50% אך במדגמי הסקירה שביצענו זהינו נתון שונה ולא פחות ממדהים: המגמה היא בדיוק הפוך ומחירי הירקות והפירות על פי מחירים ממוצעים אוגוסט 2022 מול אוגוסט 2021 מציגים הוזלה של 10.60%- אמנם מוצרי הירקות התייקרו ב 3.70% אך לעומתם מוצרי הפירות הוזלו ב 12.51%- !

ביצענו מדגם מקביל גם מול חודש ינואר 2022 ולבחון מה קרה לסל הירקות והפירות שלנו וגם כאן זיהנו מגמה שלילית (כלומר, חיובית מאוד מכל בחינה אחרת) בנתונים: הסל הכללי הוזל ב -8.50% - לצרכן, מחירי הפירות הוזלו ב 8.35%- ומחירי הירקות הוזלו ב 4.00%-

הנתונים אינם באים להציג את נתוני הלמ"ס במערומיהם, אלא לחדד את הפער בין מחירים לעסקאות "על הנייר" והין המחירים לצרכן בשוק דינמי ומוטה מבצעים והנחות.

בתוך הביקורת על יוקר המחייה ועם כל העלאות המחיר של מוצרים מוקמיים ומיובאים, התחום היחיד שבו יכולות הרשתות הקמעונאיות לפעול בחופשיות, להציג מבצעים ולהציע הנחות הוא בתחום המזון הטרי, בהם המחירי אינו ידוע לציבור ומשתנה כמעט מדי יום.

תארו לעצמכם שהיינו רוכשים קרטון חלב ביום אחד ב-10 שקלים, למחרת ב-5 - וביום השלישי במבצע של 1.90 שקל לקרטון... ובכן, זה בדיוק מה שקורה במחירי הפירות, הירקות והעוף (למשל), במילים אחרות: במוצרים שאינם ארוזים.

לדוגמא: ביצענו השוואה ביום שלישי 16 לאוגוסט בין המחירים והמבצעים שמצעים הרשתות ללקוחות למחירי הקניה המומלצים במועצת הצמחים או משרד החקלאות

כמו שאתם יכולים לראות: המחיר המוגדר "מומלץ קנייה" שמופיע בסטטיסטיקה הוא פעמים רבות רחוק מהמציאות הקמעונאית-צרכנית בשטח. לפעמים הוא יקר מהמחיר הנדרש על ידי הקמעונאי, אך פעמים רבות הוא זול משמעותית - כדי למשוך את הלקוחות לסופרמרקט שמציע להם סל פירות וירקות זול יחסית (אבל גובה מהם יותר עבור הפסטה והחיתולים).

הפתרון העיקרי להובלת מלחמה ביוקר המחיה בתחום הירקות והפירות הוא אסדרה, ניהול תהליכים ופיקוח על התוצרת. אם אנו נמצאים בשוק שבו החקלאים מאשימים את הקמעונאים בפערי תיווך שגוזלים את הציבור, אך על פי הנתונים המדווחים מחירי הקניה זינקו לקמעונאים ומחירי הצרכן הוזלו, הרי שדווקא הקמעונאים הם מי שמוזילים את המחיר לצרכן.

ולמרות זאת, התנודות היום-יומיות במחיר מצליחות לערפל אותו וליצור תחושה של אי נוחות ומרמור בקרב הצרכנים, שזוכרים כמובן אביטח שמחירו הגיע למאה שקל, אבל את העובדה שמחירו ביום שלמחרת עשוי להיות רק 30 שקלים, פחות תפריע להם. וזה לא שאנחנו, הצרכנים אשמים, אלא שקל לנו יותר להתקומם נוכח מחירי הטונה, מאשר לעקוב אחר מחיר של מוצר טרי שעובר שינויים מיום ליום. כי בשימורי טונה נבחין מיד בשינוי של שקל בודד - אבל העגבניה שאצמול עלה 9 שקלים לקילו, היום נמכרת בשקל וחצי - ומחר תימכר ב-5 שקלים לקילו, על כך כבר איבדנו מזמן את יכולת המעקב.