ההסלמה בדרום דוד קורן מנכ"ל עמותת ער"ן
(צילום: סטס קופולו)
המצב הביטחוני בדרום משפיע על המצב הנפשי של מבוגרים וילדים כאחד: בעקבות כך הודיעה הבוקר (א') השרה לשוויון חברתי מירב כהן (יש עתיד) על תוכנית חירום למתן מענה נפשי מיוחד לאזרחים ותיקים. השירות מיועד לתושבי עוטף עזה ודרום הארץ, אבל יהיה זמין לאזרחים ותיקים מכל המדינה. הוא יינתן בחינם, יסובסד על ידי המשרד לשוויון חברתי ויתחיל לפעול כבר היום.
במסגרת השירות, יתבצעו טיפולים פרטניים בקליניקות פרטיות של מטפלי העמותות "עמך" ו"אלה" או באמצעות שיחת זום, ווטסאפ או טלפון. הטיפול יינתן על ידי פסיכולוגים קליניים ופסיכותרפיסטים. השרה כהן אמרה: "לצד המאמצים שלנו לשמור על חיי התושבים בעוטף, חשוב לתת מענה גם לבריאותם הנפשית. השירות יסופק על ידי פסיכולוגים שמתמחים באוכלוסייה מבוגרת ובהתמודדות עם טראומה. במהלך הסיורים שלי בשטח פגשתי מבוגרים רבים שבחרו להישאר בבית ולא להתפנות למלונות מתוך תפיסה שהכי טוב להם בבית. עלינו להבטיח שהם מקבלים הגנה ביטחונית ונפשית בעת הזו".
אזרחים ותיקים שיהיו מעוניינים בסיוע יוכלו לפנות למוקד לאזרחים ותיקים של המשרד לשוויון חברתי בטלפון 8840.
2 צפייה בגלריה
מוקד ער"ן. "ביום הראשון של המבצע היו 470-400 פניות, והיום כבר עברנו את ה-1,000, 1,500"
דוד קורן, מנכ"ל עמותת ער"ן, אמר היום לאולפן ynet כי מאז תחילת המבצע חלה עלייה דרסטית במספר הפניות למוקד העמותה. "ביום הראשון של המבצע היו 470-400 פניות, והיום כבר עברנו את ה-1,000, 1,500. אנחנו שומעים את החרדה של האנשים, את השאלות: לאן אנחנו הולכים מכאן, מה יקרה לי, מה יקרה לבני המשפחה, איך לנהוג וכו'. אנחנו מבחינים בסוג של עייפות שהמתח יוצר".
1. צרכו מידע, אך הימנעו מחשיפה מיותרת לחדשות. במצבי לחץ וחוסר ודאות יש לנו רצון מובן לדעת מה קורה ולהבין את המתרחש, ולכן אנחנו מחפשים מידע. עם זאת, המידע שאנחנו מקבלים הוא פעמים רבות חזרתי, מבהיל, מציף בחוסר ודאות, וכשהוא מגיע מהמדיה החברתית, הוא עלול להיות גם מסולף ולכלול תמונות ותכנים קשים. חשיפה למידע כזה רק מגבירה את חוסר הוודאות, את הלחץ ואת האימה. לכן, חשוב לצרוך מידע מבוקר, במינון מצומצם ודרך ערוצי חדשות מוכרים. צריך לזכור גם לסגור מדי פעם את הטלוויזיה, את הטלפון ואת המחשב ולהימנע מהצפת מידע מתמיד.
2. שתפו את ילדיכם במתרחש במינון תקין ובאופן המתאים לגילם. ילדינו מרגישים את המתח באוויר וזקוקים גם הם למידע ולהבנה. לכן, חשוב לשתפם באופן המתאים לגיל ולצורך שלהם. הסבירו להם את המתרחש וענו על שאלותיהם באופן אמין אבל גם כזה שמעודד ביטחון ומשדר אופטימיות. כך, לדוגמה, חשוב להסביר להם על ההגנה שמספקים לנו המרחב המוגן ומערכות היירוט של הצבא.
2 צפייה בגלריה
משפחה בממ"ד ביבנה, אתמול. ילדינו מרגישים את המתח באוויר וזקוקים גם הם למידע ולהבנה, לכן חשוב לשתפם באופן המתאים לגיל ולצורך שלהם
(צילום: פוני מסיקה )
3. שתפו אחרים בתחושותיכם והעניקו תמיכה לסובבים אתכם. אחת הדרכים להקל על הפחד, כמו גם לקבל הבנה ותמיכה מאחרים, היא לשתף בתחושותינו. לכן, חשוב לדבר על מה שאנחנו מרגישים. כשהקרובים לנו או ילדינו משתפים אותנו, חשוב לגלות הבנה, תמיכה וחום. עודדו לשיח ולפתיחות, והימנעו מביקורת או מהשתקה שעלולות להגביר את תחושות הבדידות, הבושה והחשש. גם בשיח עם ילדיכם חשוב לתמלל באופן אותנטי את מה שאתם כהורים חשים, אך עדיין לזכור שהתפקיד שלנו הוא להקל על תחושותיהם. אל תציפו בתחושות הלחץ והדאגה שלכם. דברו באופן כן אך רגוע, שאלו אותם לשלומם, הקשיבו להם וענו בצורה כנה לשאלותיהם.
כשהמידע מגיע מהמדיה החברתית, הוא עלול להיות מסולף ולכלול תמונות ותכנים קשים. חשיפה למידע כזה רק מגבירה את חוסר הוודאות, את הלחץ ואת האימה. לכן, חשוב לצרוך מידע מבוקר, במינון מצומצם ודרך ערוצי חדשות מוכרים
4. שמרו על שגרת חיים. שגרת חיים וסדר יום מגבירים את תחושת השליטה והוודאות שלנו. לכן, נסו לשמור על שגרת חיים ככל הניתן. נסו לאכול בשעות קבועות ובמקום שבו אתם רגילים לאכול, החליפו את בגדי השינה לבגדי יום-יום שנעימים ונוחים לכם, התפנו לתפקודי הבית והעבודה ככל הניתן והקפידו על זמנים של משחק ועשייה משותפים. הקפידו ככל האפשר על שגרת היום של הילדים, על זמני שגרה של ארוחות, מקלחת, משחק משותף ושינה. שתפו את ילדיכם בפעילויות הבית, העסיקו אותם ותנו להם אחריות בהתאם לגיל וליכולות. כך הם יוכלו לחוש שותפות ושליטה על המתרחש.
5. שלבו פעילויות מהנות, בהן פעילות גופנית. גם במצב מתח וגם במרחב המוגן מותר ורצוי ליהנות, אז נסו לשלב בשגרת היום פעילויות שגורמות לכם הנאה ומרגיעות אתכם. הקשיבו למוזיקה, התאמנו, רקדו, הצחיקו זה את זה, שחקו במשותף וספרו סיפורים. הנאה משותפת מסייעת ומגבירה את תחושת הקרבה, ופעילות גופנית מסייעת לגוף לפרוק את המתח ומשחררת הורמונים של רגיעה.
6. נשמו באופן מודע ורגוע. אחת הדרכים שבהן אפשר לאותת לגוף ולמוח שלנו שאנחנו בשליטה ושניתן להירגע, היא לנשום באופן רגוע ומבוקר. אז נשמו לאט, הכניסו אוויר דרך האף, כמו שמריחים פרח, ואז המתינו רגע והוציאו אותו החוצה אט-אט, כמו שמכבים נרות, עד שכל האוויר מתרוקן מהריאות. אחר כך המתינו רגע ושוב הכניסו את האוויר. תרגלו כל פעם כעשר נשימות כאלה, מספר פעמים ביום. אפשר וחשוב לתרגל נשימות אלו במשותף עם הילדים. גם הם יכולים להיעזר מכך.
7. אפשרו מרחב אישי לצד ה"ביחד". לכל אחד מאיתנו יש צרכים אחרים, גם בזמני שגרה ובוודאי בזמני חירום, לכן חשוב להיות קשובים לצרכים השונים, לשמוע מה כל אחד מבני המשפחה צריך, לנסות לאפשר לכל אחד לבחור את מה שמרגיע אותו וליצור בבית דרכים של קרבה ושותפות לצד כבוד לצורך האישי של כל אחד מבני המשפחה.
ד"ר שרון פלגי היא פסיכולוגית במכבי שירותי בריאות