גיה האמא (בת 50), שחר (בת 18), ניר (בן 14.5), עלמה (בת 12). גיה שמאית מקרקעין במקצועה והמשפחה גרה בכפר סבא.
"פעם, כשהילדים היו קטנים, היינו מטיילים יותר. היתה לנו קבוצת טיולים עם ילדים בגילם ועשינו מסלולים ופיקניקים אבל מאז שהם גדלו אנחנו מטיילים פחות. הטיולים המשותפים שלנו היום הם בעיקר לבילויים בעיר או לאטרקציות", אומרת גיה וזה מה שקורה בבתים רבים בהם הילדים גדלים והם עצמאיים יותר ודעתנים יותר.
רגע לפני יום הולדת עגול שלה העלתה גיה רעיון. "רגע לפני גיל 50 צץ לי רעיון, שנעשה טיול לאורך כל כביש 90 - ממטולה עד אילת", מספרת גיה, "רציתי לעשות טיול קרוואן והתייעצתי עם מישהו שמטייל כך אבל הבנתי, שצריך רכב יעודי שיגרור את הקרוואן וזה כבר יצא יקר. משם הרעיון עבר לרכב שהוא קרוואן, כפי שרואים בכבישי אירופה, אבל היה בלתי אפשרי למצוא רכב כזה. ויתרנו על הקרוואן ונסענו עם הרכב שלנו".
גאיה הכינה הכל מראש. היא חילקה את הכביש הארוך, שנמשך מצפון עד דרום, למקטעים – כל מקטע היה יום טיול. "כל לילה לנו במקום אחר ובכל מקטע אירגנתי מסלולים או פעילויות אחרות עד נקודת השינה הבאה", היא מספרת.
אבל כאן לא נגמרה ההיערכות של גיה. "עשיתי הכל לגיוון אופי הבילויים ואופי המקומות בהם לנו. ישנו בהיאחזות בביקעה, בצימר, בחאן בערבה ובמלון באילת. לדעתי העלות של הטיול יצאוה זולה יותר מטיסה וטיול בחו"ל וגם חשתי שאני רוצה להיות בשליטה על מה שקורה ובארץ זה קל יותר".
"בכלל, לא בטוח שראינו הכל בארץ וזו היתה הזדמנות מעולה לראות עוד מהארץ. טיילנו בחודש מאי והטבע היה בשיאו – בצפון היתה הפריחה בשיאה, בדרום חווינו סופת חול וגם פגשנו את אילת היפה. המעבר של כל סוגי הנוף היה מהמם. יש לנו ארץ מאד יפה ואני מאד אוהבת אותה, מסתבר", היא אומרת.
והיו גם אטרקציות: צייר בראש פינה צייר את הילדים, הם עשו רייזרים ליד הכינרת, סימולטור טיסה בהחולה, ביקרו במרכז המבקרים החדש של מפעלי ים המלח, ויצאו לטיול ג'יפים בהדרכת תושב מבוגר מהערבה. "פגשנו אנשים מאד מעניינים ובהרבה יוזמות של הילדים היו לנו איתם אינטראקציות נהדרות", היא מספרת.
בגלל שזה היה יום הולדתה ה-50 והטיול הוכרז כמתנת יום הולדת, כל הילדים באו בלי לערער. "עשינו את הדרך 6 ימים יחד. הם קיטרו, לא נשקר, אבל הרבה פחות ממה שציפיתי ומסתבר שהיו מקומות שלא ציפיתי שירשימו אותם ובפועל הם עפו על מקומות מסוימים. למשל, אגם החולה היה מקום שהם אהבו כמוני – הטבע, הציפורים, הכל. גיליתי שהם ממש חמודים ומקסימים ואוהבים ללמוד דברים שמעניינים אותם. היה כיף ואני בטוחה, שעשיתי איתם ועבורם משהו שיזכרו כל החיים. היה קשה במידה, בעיקר ההתארגנויות מראש ולמדתי להקשיב לילדים ולקצב שלהם. אפשר גם לא להספיק הכל ועדיין ליהנות מאד".
"אני המנהלת של החיים אז אני גם המנהלת של הטיולים אבל זה באמת בקטנה", אומרת גיה בשיא הטבעיות. היא הכינה את הטיול ברשת ומצאה כך מקומות בילוי ומקומות לינה אבל נראה שהיא רגילה לכך.
היא מספרת שלטיול הביאה משחק קופסה של תרגילי חשיבה, כמו חדר בריחה וזה היה מאד מהנה בערבים. "בזמן הנסיעה יש לנו מסורת ששומעים מוזיקה, כשכול אחד בוחר בתורו שיר וזה כמובן מקור להעברת ביקורת והקנטות אחד על השני. יש לנו גם את משחק המחמ"ץ, שרואים מכוניות בצבעים ומגיבים".
החלום של גיה לטיול הבא שונה לחלוטין: "הטיול הבא יהיה החלום שלי - לקחת את כולם לניו יורק. אף אחד מאיתנו לא היה שם ואני ממש רוצה כבר להגיע לשם. אני לא דואגת, אנחנו נצליח לארגן ולתכנן בקלות את הטיול הזה. הרעיון הוא לחלום, לסמן מטרה ואז לעבוד על מימוש שלו מבחינה כלכלית וזה טיול לא זול כלל", היא אומרת.
"ככל שהילדים גדולים יותר, רף הגירויים והציפיות שלהם גבוהים יותר. בטיול הזה התייחסתי לטיול בארץ כמו לטיול בחו"ל ועשינו באמת אין ספור אטרקציות, ממש כאילו טיילנו בארץ אחרת. עבדתי קשה בלחקור ולתזמן את הפעילויות, לפי שעות הערות של כולם ועם גמישות לשינויים תוך כדי הטיול כמו טיול הקיאקים המיוחד שתכננו בים המלח ולא יצא לפועל בגלל סופת חול באזור", אומרת גיה.
מדריכת ההורים יעל טוקר, יזמית ומובילת פרויקטים בעולם ההורות והמשפחה, נותנת טיפ משלה להתנהלות משפחתית בטיולים והפעם על נושא של המסכים, גורם שיוצר מתחים גם בימי שגרה. "שחררו את נושא המסכים", היא אומרת להורים, "תקבעו עוגנים ברורים בכל יום מתי מותר ומתי לא. למשל, לא במכונית, לא במסעדות, לא באוכל וכן בחדר או בדירה".