השטח ניצח את התיקים: תוצאות הפריימריז בעבודה מוכיחות - כיסא בממשלה אינו המפתח להצלחה

לאורך שנים נחשבה מפלגת העבודה למפלגה שמדיחה את ראשיה. מנהיגי המפלגה, בזה אחר זה, הודחו אחרי קדנציה אחת בלבד. יו"ר המפלגה הנוכחית מירב מיכאלי שברה את המסורת הזו בחודש שעבר ועשתה היסטוריה כשהיתה ליושבת הראש הראשונה שנבחרת לקדנציה שניה בעודה בתפקיד.
ואולם, מתוצאות הפריימריז לרשימת המפלגה שהתקיימו הערב, מתברר שמפלגת העבודה פשוט המירה מסורת אחת באחרת. במקום להיות מפלגה שמדיחה את ראשיה - היא הפכה למפלגה שמדיחה את שריה.

שני השרים שכיהנו לצידה של מיכאלי בממשלה - שר הבט"פ עמר בר לב ושר התפוצות נחמן שי - דורגו במקומות לא ריאליים. השניים, ששובצו במקומות ה-9 וה-17 בהתאמה, ככל הנראה לא ייבחרו לכנסת הבאה שכן על פי הסקרים האחרונים המפלגה זוכה ל-6-7 מקומות בלבד.

גם בר לב וגם שי הגיעו לסוף דרכם הפוליטית כשמאחוריהם קריירה ציבורית מפוארת בשדה הציבורי, הפוליטי והביטחוני. בשנה שעברה, כשחזרו למפלגת העבודה כדי לסייע למיכאלי לשקם אותה מהקרשים, פרצופם, שמם המוכר וניסיונם היו מלאי ערך. אך מאז חלפו הרבה מים בירקון. שניהם קיבלו תפקידים בממשלה, אך עברו קדנציה בעייתית עם שורה של פליטות פה והתבטאויות שנויות במחלוקת שהעמידו אותם בלב הביקורת הציבורית.

בר לב נכנס לאחד המשרדים הנחשבים למורכבים ביותר שיש בממשלה, המשרד לביטחון פנים, הנחשב למשרד מקולל שממנו אף שר אינו יוצא שלם. ואכן, גם הוא נפל בקללת המשרד. עם צמרת המשטרה דווקא היו לו יחסים מצוינים, אך הוא נפל שוב ושוב בלשונו, הסתבך בפליטות פה מיותרות ועבירות צנזורה, שהטילו צל כבד על פועלו. גם, שי בתור שר התפוצות, הסתבך בחודשים האחרונים בשורה של התבטאויות שנויות במחלוקת הנוגעות למלחמה באוקראינה, וזו היתה הדרך היחידה שבה הצליח לבלוט.

ואולם, לא הלשון של בר לב ושי הביאה לכישלונם בפריימריז. המסקנה הברורה שעולה מעיון בתוצאות הפריימריז בעבודה היא שכיסא בממשלה הוא אינו מפתח להצלחה. להפך, עדיף הרבה יותר כיסא בכנסת ובעיקר כיסא ליד הפעילים בשטח. שני חברי הכנסת שנבחרו במקומות הראשונים ברשימה, נעמה לזימי וגלעד קריב, היו גם פרלמנטרים בולטים, וגם הבולטים ביותר בפעילות השטח בשנה וחצי האחרונות. הם כיתתו את רגליהם בין סניפים ופעילים והתוצאה השתקפה בפריימריז.

בכלל, אל מול התוצאות העגומות של שרי הממשלה, בולט לטובה הניצחון הפרלמנטרי של הנבחרת שנבחרה הערב בפריימריז של העבודה. ככל הנראה, מי שישב בממשלה היה מנותק מהשטח ומי שישב בכנסת שמר על קשר עם הפעילים. לזימי, שהגיעה למקום הראשון, גדלה במפלגת העבודה מאז היותה נערה, ופעילה במפלגה כבר שנים. היא הייתה חברה פעילה בוועדת הכספים והובילה את המאבק של העבודה על השינויים בתקציב המדינה.

כך גם יו"ר ועדת החוקה, גלעד קריב, שהגיע למקום השני, ובלט במרוצת השנה בניהול ענייני ויעיל של אחת הוועדות החשובות בכנסת. אחריו, אפרת רייטן, יו"ר ועדת העבודה והרווחה, שיחסית ללזימי וקריב "צעירה" בעבודה והצטרפה אליה רק לפני שנה וחצי. רייטן עבדה באינטנסיביות בכנסת וגם ידעה לעשות פוליטיקה ונכנסה כמעט לכל רשימות המומלצים שהיו במפלגה, והוכיחה שהעשיה מנצחת.

היא גברה גם על חברת הכנסת אמילי מואטי שלה ותק רב יותר במפלגה, והיתה בפריימריז הקודמים האשה הראשונה, אך לא קיבלה תפקיד משמעותי בכנסת בו יכלה להוכיח את עצמה. זאת עך אף שמואטי קיבלה יותר קולות נטו מרם שפע, אך הוא דורג לפניה ברשימה בגלל שיטת הריצ'-רץ' המגדרי של מיכאלי בין גברים ונשים.

בהמשך הרשימה, יו"ר הסיעה, רם שפע שבלט בפעילותו הפרלמנטרית ומעורבותו בהנלת הקואליציה. שפע, שהוביל את המאבק של המפלגה ברפורמה בחקלאות, הצליח לבצר את כוחו במחוז הקיבוצים ולשמור על קרב מקום ריאלי ברשימה.

עוד הישג משמעותי נרשם לזכותו של יאיר יא יא פינק, שהגיע למקום השביעי ודורג שלישי בין הגברים, ועקף את עומר בר לב ואת נחמן שי שוותיקים ממנו בהרבה. פינק, כמו לזימי, גדל במפלגת העבודה מאז נעוריו ופעיל בה כבר שנים. שניהם גדלו תחת יו"ר מפלגת העבודה לשעבר שלי יחימוביץ' שאף הביעה בהם תמיכה בפריימריז. היא גם תמכה בקריב שהגיע למקום הראשון בין הגברים, ותוצאות הפריימריז מסמנות ניצחון למחנה יחימוביץ במפלגה. לפי מקורביה, אין בכוונתה לשוב לפוליטיקה, אך אין ספק שהתוצאות מראות שהמחנה הסוציאל דמוקרטי שבנתה חי ובועט ובהחלט, מבחינתה, מסמנות סוג של מפגן כוח.

חברת הכנסת אבתיסאם מרעאנה הגיעה למקום השמיני, ושובצה מעל עמר בר לב בזכות מדיניות הריץ'-רץ' המגדרי שהחילה יו"ר מפלגת העבודה מרב מיכאלי. כרגע נראה שהמקום של מרעאנה, חברת הכנסת הערבייה היחידה במפלגת העבודה, אינו ריאלי.

למיכאלי שמורים עוד שני שריונים שהיא יכולה לשבץ בעשירייה, ולא מן הנמנע שהיא תנסה לחפש עכשיו לעטר את הרשימה בפנים אטרקטיביות כדי למנף את המומנטום מהפריימריז ולדחוק אחורה מועמדים אחרים. העובדה שיש ברשימה מועמדים עם כוח עצמאי שגדלו במפלגה בלי קשר אליה, כמו לזימי ופינק, יכולה להפוך את החיים שלה ליותר מורכבים ממה שהם היו עד היום, ויש לה אינטרס להביא אנשים שיהיו נאמנים לה בתוך הסיעה בכנסת.

כמו כן, דחיקתם של בר לב ושי מהרשימה מותירה את מפלגת העבודה ללא פנים ביטחוניות ותיקות, מה שעשוי להרחיק חלק מבוחרי העבודה המסורתיים לכחול לבן או יש עתיד - והשאלה שעולה היא אם במצבה הנוכחי של העבודה, עם חמישה-שישה מנדטים בסקרים, השריונים יכולים לעשות הבדל משמעותי.

האתגר המרכזי של מיכאלי ושל הנבחרת שנבחרה לצידה עוד לפניהם. הסקרים מראים שמפלגת העבודה במצב בעייתי וככל שיתקרב מועד סגירת הרשימות, עשוי לגבור הלחץ לאיחוד עם מרץ. הנבחרת של מיכאלי צעירה ואטרקטיבית אך לא בטוח שזה יספיק כדי להרים את המפלגה בסקרים.