באינסטגרם, בוואטסאפ ובטיקטוק, מאמבטיות קרח ועד "יום האונס": הילדים שלנו נחשפים לשלל טרנדים ויראליים - חלקם משעשעים, אחרים בלתי הולמים, ויש כאלה שהם כבר מסוכנים. מדוע הם כרוכים אחרי התופעה, איך ענקיות הטכנולוגיה מתמודדות איתה, ומה עלינו ההורים לדעת ולעשות
(האזינו לפרק של "אסיפת הורים" עם מירל, אימו של איתי מרגי ז"ל)
אפריל 2023. טרנד אמריקני המכונה "יום האונס הבינלאומי", שלפיו בתאריך ייעודי "מותר לאנוס", מציף את הרשת. הילדים מבולבלים, ההורים מפחדים. כך, בכל כמה שבועות פורץ לחיינו טרנד חדש בטיקטוק או באינסטגרם. לרוב מדובר באתגר שמטריף את הילדים, ושבו הם מנסים להשתתף בכל דרך, ובכזה שלא תמיד אנחנו ההורים מודעים אליו.
3 צפייה בגלריה
ילדים וטרנדים ברשת
(צילום: Shutterstock)
טרנד שרץ עכשיו בטיקטוק, למשל, הוא לייצר סרטון שהכותרת שלו היא "משפטים שלמדתי עם הזמן", ולכתוב תובנות משעשעות. יש גם טרנדים מסחריים - מי מאיתנו לא זוכר את שיגעון הרול אפס, שהתחיל כסרטון ויראלי. הילדים רצו לקנות את המוצר, המחירים נסקו לשמיים, ומהר מאוד המדפים התרוקנו. אבל, יש גם שלל אתגרי רשת טרנדיים שמסכנים את הילדים. למשל, אתגרים שמעודדים אותם לטבול באמבטיות קרח, לנסות פארקור או לעצור את הנשימה לזמן ממושך. יש גם טרנדים שחושפים אותם לתכנים מיניים בלתי הולמים, לבריונות ולשיימינג.
כזה הוא טרנד בשם LALA BOP, מונח שהילדים משתמשים בו כסוג של ביוש שמטרתו לסמן שבחורה מסוימת עסוקה במפגשים מיניים רבים, ללגלג על מישהו שסובל מאוטיזם, להצביע על נערה שחושדים בה באכילת יתר או על כל דבר אחר שעלול להביך ולבייש. המונח הזה מבוסס על שיר של הראפר Almighty Rexxo עם כותרת דומה, שכולל גם תכנים מיניים. הבעיה כאן היא לא רק השימוש במונח, אלא גם ההשלכות שיימינג מסוג זה על הקורבנות.
"יש שלל אתגרי רשת טרנדיים שמסכנים את הילדים. למשל, אתגרים שמעודדים אותם לטבול באמבטיות קרח, לנסות פארקור, או לעצור את הנשימה לזמן ממושך. אחרים חושפים אותם לתכנים מיניים בלתי הולמים, לבריונות ולשיימינג"
3 צפייה בגלריה
ילדים וטרנדים ברשת
(צילום: Shutterstock)
הטרנד החל בארה"ב כשקבוצת גולשים פרסמה בטיקטוק תכנים בעניין. מהר מאוד הרשת התמלאה בסרטונים של ילדים ובני נוער שעוסקים בתאריך הייעודי ללא הפסקה. חלק ניסו להבין מה בדיוק יקרה בו, בפוסטים שבהם הם שואלים מפורשות: "מה יקרה? תסבירו לי, אני לא מבינה". יש כאלה שכותבים - "הבנתי מה יקרה ב-24 באפריל, זה מזעזע". זה מגיע לילדים ובני נוער שהעלו סרטונים מלווים במוזיקה מצמררת שמזהירים מפני מה שעלול לקרות, למשל: "בנות, אל תצאו מהבית באותו היום, זה נורא".
הפוסטים הללו הפכו בין-לילה לוויראליים ונצפו על ידי מיליוני גולשים גם בארץ. באותה תקופה המשטרה בישראל נרתמה לטיפול בנושא, וכך גם מוקד 105 ואפליקציית טיקטוק עצמה. שני הראשונים פרסמו אזהרות שונות, ובעיקר בקשות לא לשתף את הסרטונים. מפרסומים שונים התברר כי טיקטוק לא הצליחה לאתר את הפוסט הראשוני שבו הופץ המסר, שככל הנראה היה "מתיחה לא מוצלחת שיצאה משליטה".
הילדים עוברים מטרנד לטרנד במהירות האור בהתלהבות גדולה, והסיבות לכך הן מגוונות. קודם כל כי הסרטונים עצמם מלהיבים למדי: הם קצרים, נגישים, תמיד מלווים במוזיקה או בהסברים, יחד עם תמונות, כתוביות ועוד. בנוסף, הילדים מודעים לכך שהסרטונים ויראליים, ומבחינתם הם הדבר הכי חם שיש כרגע ברשת. המשפט שלפיו "לכולם יש, ורק לי לא יהיה?", או בגרסה המודרנית "כולם משתתפים, ורק אני לא?", תקף גם כאן.
ויש עוד סיבות: גיל ההתבגרות, שבו הצורך המרכזי הוא להרגיש עצמאות, ועם זאת חלק מחבורת השווים; הצורך בריגושים ובתחושת אדרנלין גבוהה; הרצון של חלק גדול מהצעירים לייצר סרטון דומה ואולי להתפרסם בזכותו, והנה לנו מתכון מנצח להצטרפות מהירה לכל טרנד קיים.
"הילדים עוברים מטרנד לטרנד במהירות האור: הסרטונים עצמם מלהיבים - קצרים, נגישים, תמיד מלווים במוזיקה או בהסברים, עם תמונות וכתוביות. הם מודעים לוויראליות שבעניין, כלומר מבחינתם הם הדבר הכי חם שיש כרגע ברשת"
גם בארץ הנתונים מעידים על מצב מדאיג. לפי דוח מוקד 105, ברבעון הראשון של 2023 התקבלו וטופלו במוקד 2,035 אירועים, בעיקר בתחומים הבאים: עבירות מין (33%); בריונות וביוש (17%), וחשש לחיי אדם (17%). רוב הפגיעות התרחשו בעיקר באינסטגרם ובוואטסאפ, אך גם בפורום סטיפס, בסנאפצ'ט ובטיקטוק. טווח גילי רוב הנפגעים הוא 15-12, בהם 64% ילדות ונערות ו-36% ילדים ונערים.
בשני כנסים של חברות טיקטוק ומטא שהתקיימו לאחרונה הודגש כי הרעיון המרכזי לשמירה על בטיחות הילדים ברשת הוא קודם כל הגבלת גיל הגלישה בה. זה אומר שהרשת מתאימה רק לילדים בני 13 ומעלה, וילדים קטנים יותר ייחסמו. מספר החשבונות בטיקטוק שנחשדו שלא עומדים בתנאי ונחסמו עומד לפי החברה על 16,947,484.
בטיקטוק ובמטא ציינו את הפיקוח על התכנים, כך ש"מילים כמו 'עירום', 'דם' אחרות, או סרטונים שיש בהם התנהגות לא בריאה, מסרים רגישים או אתגרי רשת מסוכנים", נחסמים מראש או לאחר התרעה. כך קרה ל-LALA BOP שהוזכר לעיל.
בטיקטוק, למשל, יצרו מודל ש"מעודד ילדים לחשיבה". הוא מסביר להם כי לפני פרסום סרטון כדאי "לעצור, לחשוב, להחליט ורק אז לפעול". בחברה גם מציעים אפליקציה מיועדת לבקרת הורים, המאפשרת להם לקשר את חשבונם לחשבון של ילדיהם על מנת לקבל גישה לאפשרויות הגבלת תוכן ופרטיות, וכן ניהול והגבלה של אפשרויות החיפוש, ניהול מערך התגובות בעמוד של הילד וניהול הגדרות פרטיות ברשת.
במטא יצאו לאחרונה בקמפיין בטיחות שבמסגרתו עשרות משפיענים העלו לרשת תכנים בנושאי פיקוח ובטיחות, המיועדים בין היתר גם לסינון הודעות בלתי רצויות, והגבלת האפשרות של בגירים לשלוח הודעות לקטינים שלא עוקבים אחריהם. במטא יש "מרכז משפחה" שבו ההורים יכולים לנהל את הגדרות הפיקוח, לראות כמה זמן ילדיהם מבלים בפלטפורמה בכל יום, לתזמן עבורם הפסקות יזומות, לראות את רשימות העוקבים והנעקבים שלהם, אילו חשבונות הם חסמו או דיווחו ולצפות בהגדרות החשבון.
ולמרות כל המאמצים חשוב מאוד שאנחנו, ההורים, נהיה בתמונה. קודם כל חשוב לשוחח עם הילדים, ולהבין שמטרת השיחה היא להסביר ולתווך להם את מה שהם רואים. לכן, הרעיון הוא להכיר את הטרנדים, ובכלל את עולמו של הילד, להבין מדוע זה כל כך מעניין אותו. יש לדבר הן על הטרנדים המשעשעים, והן על אלה שגובלים בבריונות, חשיפה לתכנים מיניים או אתגרי רשת מסוכנים.
פיתוח בקרה עצמית, וצפייה ביקורתית. כדאי לשוחח עם הילדים, באופן ספציפי, על הטרנד הקיים- לבדוק אם לדעתם זהו טרנד חיובי או מסוכן. כמו כן כדאי להסביר לילדים את ההבדלים בין דמיון לבין מציאות, ולדבר גם על הסיכונים הקיימים בהשתתפות בטרנדים מסויימים.
גבולות ותקציב. בטרנד שמצריך עלויות נוספות כדאי להבין קודם כל בינינו לבין עצמינו האם אנחנו מוכנים לקנות את המוצר לילד, ואם כן - מהו הסכום שאנחנו מוכנים להשקיע. כדאי לתת לילד תקציב מסוים או להסביר לו מדוע אנחנו לא מוכנים להשתתף ב"חגיגה" הזאת.
התמודדות עם לחץ חברתי. כדאי לדבר גם על זה עם הילדים. ההתמודדות עם הנושא טמונה קודם כל בהבנה שלנו, ההורים, שמדובר בתהליך מתמשך שמתחיל בגיל צעיר. בשלבים הללו, כשהילדים שלנו מתבגרים, כדאי להעלות את הנושא, לשוחח יחד ולשאול שאלות. בשיחה כזאת כדאי גם לתת דוגמאות מהתמודדויות שלכם. אפשר לחשוב יחד עם הילדים על פתרונות שונים למצבים מסוימים, למשל: מה עושים כשכולם ממשיכים בבילוי, ואנחנו רוצה לחזור הביתה? מה עושים כשכולם מפעילים לחץ על ילד או ילדה, וזה מרגיש לא נכון? מה עושים במקרה שבו כולם משתתפים באתגר מסוכן?
בניית ערך עצמי. זה אמנם לא פשוט אך מחקרים מוכיחים כי הורים שמתעניינים בנעשה בקרב ילדיהם, כאלה שבמשפחתם יש כללי התנהגות ברורים, שנותנים לילדים באופן עקבי חיזוקים חיוביים, ובביתם יש תקשורת חיובית המבוססת על שיח - הם אלה שלילדיהם יש הערכה עצמית גבוהה. לאלו "קל" יותר להתמודד עם לחץ חברתי.
שיתוף ויצירתיות. אם אתם רוצים לקחת את השיעור הזה צעד קדימה, תוכלו להסביר לילדים בדיוק איך זה עובד מאחורי הקלעים, ואפילו להמציא עם הילדים ביחד סרטון משלכם.