אתמול חשפנו כאן לראשונה את "מהפכת החלפים" של שר הכלכלה, ניר ברקת, שמטרתה להוזיל את הביקור במוסכים. האם הצעד שלו הוא הפתרון - ומה הסיכוי שיצליח במקום שבו נכשלו כל מי שניסו לשים קץ לשלטון יבואני הרכב, גם בשוק החלפים?
שר הכלכלה ניר ברקת צודק בקידום המהלך נגד הרווחיות המוגזמת של יבואני הרכב בתחום החלפים, אבל לא בטוח שהמהלך שהוא מציע הוא המעשי ביותר, ושמשרד הכלכלה הוא מי שצריך לטפל בבעיה הצרכנית הזאת.
זה אחד הסודות הידועים של ענף הרכב. בזמן שבמחירי המכוניות ישנה תחרות בין היבואנים שמרסנת את הרווחיות, ולמרבה הצער, מורגשת פחות אצל הצרכן בגלל המיסוי הגבוה על רכב חדש, תחום החלפים הוא סיפור אחר. כאן המדינה לוקחת לעצמה פחות מסים, וליבואנים נשאר הרבה יותר.
בכל חלק שבו נהנה יבואן הרכב מבלעדיות, כמו חלקי פח, מנוע, תיבות הילוכים ורכיבי תא הנוסעים, נמצא שהמחירים בישראל יקרים בדרך כלל פי 2 עד פי 5 (!) מאשר באירופה ובארה"ב. בכל חלק שבו יש תחרות מצד חלקים תחליפיים, כמו פגושים, או מסנני שמן, המחירים קרובים יותר לחו"ל.
לפי דוח מבקר המדינה משנה שעברה, שבחן את התחרותיות בענף הרכב, יבואני הרכב מייבאים ומוכרים בעצמם 60% מהחלפים בשוק, עוד מצא המבקר כי שיעור החלפים המקוריים בישראל מוערך בכ-61%, לעומת 48% בגרמניה, 29% בצרפת ו-27% בבריטניה.
חלק גדול ממחירוני החלפים של היבואנים הוא בלוף מוסכם, כמו במקרה של חלפים שנרכשים בידי חברות הביטוח. אלה מקבלות לפי המבקר הנחות בשיעור 50% עד 90% מהמחירון. גם מוסכים מקבלים הנחות, ורק הלקוחות הפרטיים שרוכשים בעצמם חלפים, הם הפראיירים שמשלמים את המחיר המלא והמופקע.
בלעדי: מה אומרת רפורמת החלפים של ברקת? - https://finance.walla.co.il/item/3555005
דוקטור אילון ומיסטר מאסק?
כל זה כאמור הוא סוד גלוי, ושורת מהלכים שביצע משרד התחבורה בעשור האחרון לא ממש שינו את. המצב. לכן אולי נדרשת התערבות של משרד ממשלתי אחר. הבעיה שכל הסמכויות בתחום ייבוא הרכב, כולל החלפים נמצאים בתחומה של שרת התחבורה מירי רגב, ולא אצל ברקת.
המהלך של הפרדת ייבוא החלפים מיצרני הרכב וייבוא הרכב עצמו הוא חסר תקדים בעולם. מדובר בתחום ריכוזי מאוד, ויצרני הרכב (בחו"ל) לא ירצו להתחיל להתנהל כל הזמן מול שני יבואנים שונים בארץ. זהו מהלך שיחייב שינוי בתקנות התעבורה והסכמה של היצרנים. אלה יעדיפו לגרור רגליים, ולא לאפשר את התקדים. ומה יעשה המחוקק עם יצרן רכב שפועל פה ישירות, כמו טסלה, מוכר בעצמו גם את המכוניות וגם את החלפים? יפצלו אותו לאילון מוטורס ומאסק מוטורס?
אז מה עושים? יש שורה של מהלכים אפקטיביים שאפשר לעשות מהר ובלי חקיקה: למשל לחייב למשל את היבואנים להציג באופן ברור וגלוי את מחירון החלפים שלהם, כדי שנהגים יוכלו להשוות ביניהם עוד לפני הקנייה.
נסביר: היום מחירוני החלפים שמשרד התחבורה דורש מהם להציג, מוחבאים באתריהם, כתובים בקודים, ופעמים רבות ללא קודי היצרן - כך שנהג ישראלי לא יוכל לבדוק כמה עולה החלק בחו"ל - ואחרי שיתאושש מהתדהמה - יזמין אותו משם בעצמו. באגף הרכב של משרד התחבורה יודעים שעובדים עליו ועל הצרכנים, אבל לא עושים דבר.
עוד בוואלה!
איך הופכים אריזת פלסטיק לעציץ?
בשיתוף תאגיד המיחזור תמיר
בין ברקת לרגב
אז אחרי שהבנו מה לא עושים - ומה הבעייתיות ברעיון המוצע, הגם שהוא מכוון למטרה טובה, הנה כמה דברים שאפשר לעשות כדי לצמצם את הפערים בין המחירים הסבירים בחו"ל למחיר המופקע בישראל:
צריך לחייב את יבואני הרכב להציג באתריהם ובאולמות התצוגה את סל החלפים שלהם יזדקק הרכב, מקורי וחליפי. צריך מחירון חלפים ממשלתי שיאפשר לנהגים להשוות ביניהם. הנתונים קיימים במאגרים של חברות שמשרתות את ענף הביטוח, רק צריך לפתוח אותם לציבור.
צריך להקל על ייבוא אישי של חלפים: להגביל את עמלות חברות השילוח, ואת הדרישה לאישורים מהטכניון לגבי בטיחות החלקים.
צריך לחייב את היבואנים למכור חלפים לאנשים פרטיים באותו מחיר שהם מוכרים אותו לחברות הביטוח.
צריך לאפשר לחברות הביטוח להציע למבוטחים תיקון בחלפים משומשים היכן שזה אינו פוגע בבטיחות, תוך מתן הנחה מתאימה למי שיסכימו לכך. צמיגים ורפידות בלמים לא, אבל דלתות, 'גריל', מראות, פתחי מזגן ופנסים, אין סיבה שלא.
בשורה התחתונה ברקת העלה פה נקודה. עכשיו צריך לקוות שמירי רגב לא תתנגד ומשרד התחבורה יתחיל סוף סוף לעשות ולא רק לדבר על הורדת מחירי החלפים.