מחדל הדיווח על לידות שקטות - פערים מהותיים בין נתוני משרד הבריאות והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: מדוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת שהוזמן לבקשתה של ח"כ שרן השכל (תקווה חדשה), עולה כי שני הגופים הרשמיים שאמורים לספק את הנתונים בנושא, משרד הבריאות והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה – פרסמו מספרים סותרים אודות מספר הלידות השקטות שנרשמו בישראל בשנים האחרונות, והצביעו בין היתר על שורה של ליקויים באיסוף המידע.
מהדוח עולה כי איסוף המידע מתנהל בשיטות פרימיטיביות ומיושנות במיוחד. המאפיין המרכזי שגורם לפערי הדיווח: דיווח בדפי נייר שנעשה בבית החולים, ובארבעה עותקים – שחלקם כלל לא מגיעים ליעדם במשרד הבריאות.
3 צפייה בגלריה
"לידות שקטות הן בין המקרים הכאובים ביותר שלא מספיק מקבל שיח ובמה"
(צילום: shutterstock)
החל משנת 2014 מגדיר משרד הבריאות לידה שקטה כ-"ולד שנפטר ברחם לאחר תום של 20 שבועות היריון (דהיינו 22 שבועות מתאריך הווסת האחרון), או שנפטר ברחם קודם שמלאו 20 שבועות היריון אך משקלו 500 גרם ומעלה".
בדוח מצוין כי "ממענה שני הגורמים עולה כי תהליך העברת המידע מבתי החולים הוא ממושך ומורכב ולדברי משרד הבריאות, ישנם מקרים שבהם לא כל העתקי ההודעות מתקבלים או לא מגיעים כלל, ולדבריו אין אחידות בדרך או בקצב שטפסים אלה מועברים מבתי החולים. הלמ"ס מסר אף הוא כי "כיוון שהתהליך מתחיל בנייר ועובר תחנות בדרך, נוצר מצב שלא כל העותקים מגיעים ללמ"ס או למשרד הבריאות".
ח"כ שרן השכל: "לידות שקטות הן בין המקרים הכאובים ביותר שלא מספיק מקבל שיח ובמה. נשים שנושאות בבטנן במשך תשעה חודשים את האוצר שלהן וברגע שאמור להיות המרגש בחייהן, הופך לטראומה קשה שמלווה אותן במשך שנים"
הפערים, בחלק מן השנים, הם מובהקים במיוחד: בעוד שעל פי משרד הבריאות בשנת 2017 נרשמו בישראל 1,530 לידות שקטות, על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נרשמו בשנה זו 1,297 – הפרש של כמעט 300 לידות שקטות. בשנת 2019, על פי דיווח משרד הבריאות, היו בישראל 1,376 לידות שקטות בעוד שעל פי נתוני הלמ"ס היו 1,211 – הפרש של 165 לידות.
3 צפייה בגלריה
ח"כ שרן השכל, יוזמת הדוח. "המידע הסותר שעולה מהדוח, מעורר תמיהה בעניין הדיווח והפיקוח"
(אתר הכנסת)
"יש פער בין נתוני משרד הבריאות לנתוני הלמ"ס על מספר לידות המת ונראה שנתוני שני הגורמים בנושא זה אינם מלאים וכל אחד מהם אוחז בידיו נתונים אחרים", נכתב בדוח. "מציאות זו מעלה כמה שאלות, ובהן: מהו מספר הטפסים שאינם מגיעים למשרד הבריאות וללמ"ס מסיבות הקשורות לקשיים בהליך הדיווח או מסיבות אחרות והאם ייתכנו מקרים של לידות מת שלא התקבל בגינם דיווח לא במשרד הבריאות ולא בלמ"ס?", עוד נכתב בדוח: "בהמשך לכך ניתן לשאול מהי ההשפעה שעשויה להיות לכך על איכותם של שני מסדי הנתונים ועד כמה נתונים אלה מאפשרים לקבל תמונת מצב מהימנה על היקף לידות המת בישראל".
משרד הבריאות ציין בתשובה למרכז המחקר: "מניסיון של שנים, אנו לא יכולים לדעת בוודאות כמה (טפסים) חסרים או לא מדווחים".
"לידות שקטות הן בין המקרים הכאובים ביותר שלא מספיק מקבל שיח ובמה", אומרת ח"כ השכל. "נשים שנושאות בבטנן במשך תשעה חודשים את האוצר שלהן וברגע שאמור להיות המרגש בחייהן, הופך לטראומה קשה שמלווה אותן במשך שנים. המידע הסותר שעולה מהדוח, מעורר תמיהה בעניין הדיווח והפיקוח על נושא כה רגיש וחשוב שאינו מקבל מספיק את הטיפול הרגשי לו זקוקים ההורים שחוו אובדן שכזה".
3 צפייה בגלריה
עו"ד רחלי אדרי-חולתא."עומק כישלון ניהול המידע של מערכות הבריאות"
לדבריה של עו"ד רחלי אדרי-חולתא, מנכ"לית התנועה לחופש המידע, "המסמך החשוב והמקיף של מרכז המחקר והמידע של הכנסת ביחס ללידות השקטות מלמד על עומק כישלון ניהול המידע של מערכות הבריאות". היא הוסיפה כי "כמי שעוסקים ביום-יום בקבלת מידע מגורמי המדינה זו סוגיה שיש לה מופעים רבים בוודאי במערכת הבריאות וזהו עוד מופע מצער שלה, בנושא שאין חולק על חשיבותו. מצופה בשנת 2022 שאומת הסטארט אפ תחדל מהסתמכותה על טפסים כתירוץ לנוהל מידע כושל לנשים בישראל מגיע לדעת את הנתונים המדויקים על היקף התופעה ומגמתה במהלך השנים".