"על חברות ישראליות להגביר את עמידתן בסנקציות נגד רוסיה וסין"

דיווחים אחרונים של ה Wall Street Journal והמכון למדע וביטחון בינלאומי (Institute for Science and International Security) מצביעים על כך שמל"טים איראניים שסופקו לרוסיה ונפלו במסגרת המלחמה בשטחי אוקראינה, מכילים חלקים ורכיבים של חברות תעופה, חלל והגנה מישראל, יפן, גרמניה, אוסטריה, בריטניה וארצות הברית.

בעוד שרק לפני מספר חודשים המשרד לבקרת נכסים זרים (OFAC) של משרד האוצר האמריקאי הזהיר כי "ארה"ב מחויבת לאכוף בקפדנות את הסנקציות שלנו נגד רוסיה ואיראן ולא יהסס לכוון את מאמציו ליצרנים ורוכשים התורמים לאיראן", חברות אלו חשופות לא רק לעבירה על הסנקציות, אלא מתמודדות גם עם פגיעה משמעותית במוניטין כאשר החלקים או הרכיבים שלהן מוצאים את דרכם לחומרה הצבאית האיראנית. במקרה הנ"ל, כאשר חלקים או רכיבים אלה שימשו לתקוף את אוקראינה בידי משמרות המהפכה האסלאמית של איראן (IRGC), המוגדר על ידי ארה"ב כארגון טרור.

עשרה חודשים מאז פרוץ המלחמה באוקראינה, אנו רואים כי הסנקציות המוטלות על רוסיה תקפות גם לאיראן וסין. לשכת התעשייה והביטחון של מחלקת הסחר האמריקאי (BIS) מפעילה סמכות משפטית לגבי יצוא פריטים הכפופים לתקנות מנהל היצוא האמריקאי ((EAR, לרבות יצוא של רכיבים ממקור ארה"ב המשולבים בפריטים מתוצרת חוץ המיועדים לאיראן. הלשכה מחשיבה מוצר כ"כפוף ל-תקנות הייצוא" כאשר הוא עונה על אחד מהקריטריונים הבאים: מקור המוצר/הטכנולוגיה מחברה אמריקאית, המוצר מיוצר בארצות הברית, המוצר מיוצר מחוץ לארה"ב אך משלב או מאגד בתוכו רכיבים תעשייתיים, תוכן, טכנולוגיה או תוכנה שמקורן בארה"ב.

עמידה בסנקציות הופכת חשובה יותר ויותר עקב אירועים גיאופוליטיים ומגמות אחרונות בפעולות אכיפה בינלאומיות. על כן, חברות צריכות לזכור ולהתאים את הגישה שלהן למסגרת הציות על ידי שילוב מיקוד חד משמעי בסנקציות. הנחיות רגולטוריות במספר תחומי שיפוט מחייבים חברות לאמץ מדיניות זהירה של צמצום סיכונים, בין היתר באמצעות אימוץ נהלים פנימיים, עריכת בדיקות לגבי שותפים עסקיים והתייחסות להיבטי סנקציות בהסכמים מסחריים.

לכן, על חברות עם טביעת רגל בינלאומית, גם אם הן לא מייצאות ספציפית לאיראן, לאמץ תוכנית ציות אשר עומדת בקנה אחד עם נהלי הסחר הגלובלי. מדיניות ונהלי התוכנית נדרשים להתייחס לסנקציות רב-צדדיות ולמשטרי בקרת יצוא על מנת להפחית את סיכון הסטת המוצרים/הטכנולוגיות ליריבים זרים של ארצות הברית בכפוף לסנקציות מקיפות או אחרות.

"יצירת התוכנית ויישומה מדגימה את מחויבותה של החברה לציית לחוקי הסחר ובין היתר עשויה ליצור שותפויות עם הרגולטורים בארה"ב המספקים ערך מוסף לטווח ארוך כגון: בניית קשרים שיסייעו לספק תובנה אודות שווקים חדשים שחברה יכולה להיכנס אליהם או להמשיך לעסוק בהם, קבלת תובנות מהירות אודות עסקאות ימיות ובנוסף, בניית שותפויות עם גורמי ביטחון לאומי שעשויים להוביל להתקשרות עם גורמים נוספים בממשל האמריקאי" מסביר עו"ד נייט בולין, שותף במחלקת הרגולציה והליטיגציה DLA Piperוושינגטון ומומחה לסנקציות בינלאומיות והגבלות סחר.

הוא מוסיף: "על חברות לבדוק את תוכניות הציות הקיימות שלהן על מנת להבטיח שיש להן את הכלים הנכונים לזהות סיכונים הקשורים לסנקציות ולהטמעת בקרות סנקציות יעילות. בנוסף, חברות צריכות להיות מודעות לכך שהן יכולות להפחית משמעותית את העונשים הפוטנציאליים אם הן יכולות להוכיח שהייתה להן תוכנית עמידה בסנקציות בזמן ביצוע ההפרה. חשיפה עצמית ושיתוף פעולה נותרים קריטיים, גם כשמדובר בהפרות של סנקציות".

למגבלות אלו עלולות להיות השלכות משמעותיות על מגוון רחב של חברות ישראליות, ביניהם גופים פיננסיים, חברות טכנולוגיה, יצואנים, יבואנים, ועוד.

עו"ד אסף הראל, שותף בפירמת גורניצקי GNY מסביר ש "אף שהסנקציות הבינלאומיות בקשר עם המלחמה באוקראינה לא אומצו באופן פורמלי בישראל, יש להן השפעה משמעותית על חברות ישראליות. אימוץ והטמעה של תוכנית ציות אפקטיבית בתחום הסנקציות יאפשר לחברות לצמצם משמעותית את החשיפה הנשקפת להן בתחום זה".

"הסנקציות משפיעות על לא מעט חברות ישראליות, בדגש על חברות שיש להן קשרים עסקיים ברוסיה ובמדינות נוספות במזרח אירופה, כך שהן יוצרות סיכונים משפטיים בעסקאות מסוימות. כך למשל, מכירה של מוצרים או שירותים לגורמים שנתונים לסנקציות עלולה להוות הפרה של הסנקציות ולחשוף את החברה ואת עובדיה לקנסות חמורים. כמו כן, המערכת הבנקאית במקרים רבים מתנה קבלת כספים מחו"ל בהוכחה מצד החברה שהעסקה הרלוונטית אינה מפרה משטרי סנקציות בינ"ל.

לדברי עו"ד בולין: "ההשפעה הגדלה והולכת של הסנקציות על חברות ישראליות נוכחת מאוד. חברות ישראליות חייבות להבין לא רק מי הלקוח הישיר, אלא לאן ולמי המוצרים או השירותים שלהם מועברים, כי ארה"ב ובעלות בריתה יבחנו בקפידה כל שירות שמגיע לחברות וגופים שהוטלו עליהם סנקציות".

מיפוי נקודות מגע בתחום השיפוט: אם לחברה פעילות במספר מדינות, או עוסקת במתווכים או עם צדדים שלישיים אחרים בתחומי שיפוט אחרים, ייתכן שהיא תצטרך לשים לב לתקנות הסנקציות הקיימות בכל אחד מאותם תחומי שיפוט. סמכויות השיפוט של ארה"ב רחבות מאוד וכל קשר לארה"ב כגון: חברת בת, שימוש במערכת הפיננסית בארה"ב והסתמכות על טכנולוגיה שמקורה בארה"ב, פירושו שהחברה צריכה לשים לב היטב לאכיפת הסנקציות בארה"ב ולהיות מודעים של כל חשיפה אפשרית לרוסיה.

עו"ד ניק קליין, שותף ב-DLA Piper וושינגטון ומייצג חברות אמריקאיות מול ועדות ומשרדי ממשלה בארה"ב שמנטרים סחר חוץ, השקעות זרות ועשיית עסקים עם מדינות שהוטלו עליהן סנקציות מסביר כי "ישנו חוק בארה"ב שאוסר על כל חברה שעושה עסקים ברוסיה, באופן ישיר או דרך חברה בת, לעשות עסקים במקביל עם ממשלת ארה"ב. ארה"ב אגרסיבית מאוד מבחינת אילוץ חברות לבחור בין גישה לשוק האמריקאי לעשיית עסקים ברוסיה ושולחת באופן אקטיבי מכתבים לחברות ברחבי העולם בהם היא מציינת כי היא אוסרת את מכירת מוצריהם לחברות אחרות בשל הסיכוי כי יגיעו לידי רוסיה וסין. זה קורה כרגע בתדירות גבוהה ואנו מצפים שזה יימשך".

הערכת חשיפה עקיפה: על החברות להגביר את הרגישות לאימות הבעלות הסופית של ישויות שאינן נתונות תחת סנקציות. כמו כן, עליהם לבצע בדיקת נאותות לספקים ומפיצים על מנת להבטיח שאין קשרים עקיפים לגופים המוטלים עליהם סנקציות.

תשומת לב לסנקציות ממוקדות תעשייה ולתקנות בקרת יצוא: משרד המשפטים האמריקני הגביר את אכיפת הסנקציות על ידי כך שהתחמקות מעיצומים והפרות בקרת יצוא נמצא בראש סדר העדיפויות של אכיפת עברות צווארון לבן, מה שעלול להוביל לעלייה בתביעות פליליות. חברות צריכות להיות מודעות לתקנות ספציפיות המשפיעות על הפעילות העסקית שלהן. כך לדוגמא, "הממשל בארה"ב מתמקד בעיקר בחברות ישראליות בעלות מוצרים או טכנולוגיות שאוספות נתונים על משתמשים אמריקאיים, מהחשש שסין עלולה לקבל גישה או לפרוץ לנתונים אלו", לדברי עו"ד קליין. תעשיות אחרות עשויות להיות מושפעות באופן דומה בעתיד הנראה לעין וחברות צריכות להתעדכן כל הזמן בשינויים בעיצומים ובתקנות בקרת היצוא, המשפיעות על התעשייה שלהן.