"לקבל מדליה מאיש הברזל שהצלתי את חייו": מטופלים שרופאים לא ישכחו לעולם

"לפני כחודש התמזל מזלי לטפל במקרה שהזכיר לי את הסיבה לשמה בחרתי ללמוד רפואה. קיבלתי מטופלים במרפאה בבאקה אל גרבייה כבכל יום, כשלפתע שמעתי זעקות לעזרה. יצאתי מחדרי, וראיתי אישה במצוקה שמחזיקה את בתה הפעוטה בידיים כשהיא נחנקת ומתחילה להכחיל.

"קיבלתי מטופלים במרפאה, כשלפתע שמעתי זעקות לעזרה. יצאתי מחדרי, וראיתי אישה במצוקה שמחזיקה את בתה הפעוטה בידיים כשהיא נחנקת ומתחילה להכחיל"

"בשבוע שעבר, ההורים ובתם הגיעו למרפאה לראשונה מאז המקרה. שמחתי מאוד לראות אותם ולגלות שהתינוקת בריאה ושלמה. זו המתנה הכי גדולה שאני יכול לקבל. כרופא בקופת חולים, לא יצא לי להיתקל במקרים רבים בהם יש לי הזדמנות להציל חיים של מטופל, פשוטו כמשמעו. זה בהחלט אירוע שלא אשכח.

"השנה עמדתי בראש משלחת רפואית שנסעה להתנדב בטנזניה, אפריקה, שכללה שלושה רופאים ואחות. במהלך שהותנו שם העברנו מהידע שלנו למנתחים המקומיים, סיפקנו ציוד רפואי ואורתופדי רב לשימוש בית החולים ותרמנו ככל יכולתנו לשיפור בריאותם של תושבי טנזניה, שמקבלים שירותי רפואה בסיסיים ביותר, רחוקים מאוד מכל מה שאנו מכירים כאן.

"שם קרה המקרה שלא אשכח לעולם. בבוקר היום השני שלי במרפאה נכנס ילד ביישן בן 5, יתום, שבא בלוויית מנהלת בית היתומים בו שהה. הילד, תומאס, סבל מבעיה רפואית קשה ברגלו השמאלית. הרגל קיבלה אספקת דם גדולה יותר מרגל ימין והתנפחה לממדים עצומים. הייתה לו כף רגל אחת רגילה של ילד בן 5 וכף רגל נוספת שאפילו נעל של אדם בוגר לא הצליחה להיסגר עליו. הוא הלך עם כפכף של אדם מבוגר בשמאל ונעל קטנה של ילד בן 5 בימין.

"הייתה לו כף רגל אחת רגילה של ילד בן 5 וכף רגל נוספת שאפילו נעל של אדם בוגר לא הצליחה להיסגר עליו. הוא הלך עם כפכף של אדם מבוגר בשמאל ונעל קטנה של ילד בן 5 בימין"

"להבנתי, הוריו נטשו אותו בעקבות בעייתו הרפואית וגם חברים לא היו לו בשל כך. כשפגשתי אותו, הוא מאוד נבהל מתשומת הלב ומהבדיקה והחל לבכות. עצרתי הכל מיד והראיתי לו סרטי וידאו בטלפון שלי עד שהוא נרגע והחל לפתח בי אמון. הסברנו לו ולמנהלת בית היתומים על הניתוח שיבוצע לו כדי להקטין את כף הרגל ולאפשר לה להיכנס לנעל סגורה.

"הוא חשש מאוד מהניתוח, אבל כמה שהיה צעיר, הוא היה מאוד בוגר נפשית. החיים כנראה גרמו לו להיות כזה. לאט לאט חילחלה בו ההבנה שהניתוח נועד לעזור לו ולאפשר לו חיים טובים יותר. דאגתי שיאושפז עד לניתוח וליוויתי אותו לאורך הדרך. ביקשתי גם שיצמידו לו ליצן רפואי ישראלי שיעזור להקל על החוויה. לבסוף ביצענו את הניתוח, שהצליח כמצופה. יום למחרת הניתוח, כשהגעתי לבקר אותו, הוא כבר ישב מחויך, ולמרות שהתקשורת בינינו הייתה בסיסית מאוד, הכרת התודה והאהבה שקיבלתי ממנו היו כל כך עמוקים, שגרמו לי להתרגש עד דמעות. הבנתי איזו זכות נפלאה נפלה בחיקי לאפשר לאדם לחזור לחיים, נפשית ופיזית".

"לפני כארבע שנים, ביום חם מאוד, קיבלתי שיחת טלפון דחופה. על הקו היה פראמדיק של אחד מארגוני ההצלה בצפון שביקש ממני סיוע מידי בטיפול בחולה שהתמוטטה במהלך נסיעה מעיר מרכזית בצפון לביתה ונחנקת מול עיניו. הוא ציין שקיבל את מספר הטלפון שלי מאחיה של המטופלת הגר במרכז הארץ. במשפחה של החולה מספר רב של חולים המאובחנים כסובלים מאנגיואדמה תורשתית - מחלה גנטית הגורמת להתנפחות ובצקות באברים שונים. בני המשפחה הגרים בצפון לא החזיקו בביתם תרופות מצילות חיים לטיפול בהתקף.

"קיבלתי שיחת טלפון דחופה. על הקו היה פראמדיק של אחד מארגוני ההצלה בצפון שביקש ממני סיוע מידי בטיפול בחולה שהתמוטטה במהלך נסיעה מעיר מרכזית בצפון לביתה ונחנקת מול עיניו"

"הוריתי לפראמדיק לבצע מידית פתיחה של הקנה והנשמה, מאחר ובמחלה זו בצקת של הלוע עלולה לגרום לחנק ומוות. בהמשך התברר שהמטופלת בת ה-33, נשואה עם ארבעה ילדים, שלושה מהם סובלים מאותה מחלה, התלוננה על תחושת מחנק כשעתיים לפני שהתמוטטה, אבל סירבה להתפנות לבית החולים. לאחר הטיפול הראשוני ומאמצי החייאה של מעל ל-40 דקות, היא פונתה באמבולנס לבית החולים, עם כוויה נרחבת על כל שטח גבה. בביה"ח אושפזה והונשמה במחלקה לטיפול נמרץ עם מוות מוחי, ולמרבה הצער נפטרה למחרת.

"לאחר המקרה הטראגי ארבעת הילדים של המטופלת הועברו למשמורת אומנה אצל משפחת אחיה. התגייסנו לסייע לבני המשפחה החולים ביצירת קשר קבוע, והם החלו לפקוד את המרכז לאנגיואדמה שלנו בברזילי ולקבל טיפול מסודר, הכולל מעקב רפואי ומרשמים לתרופות המיועדות להפחית את התסמינים הקשים ולמנוע מקרה טראגי נוסף. האח ואשתו משתפים פעולה בצורה מופלאה, ומטפלים בילדיהם ובילדי האחות שנפטרה ונמצאים אתנו בקשר קבוע. למדנו שלעתים, גם מקרה טראגי יכול לסייע ולקדם טיפול מציל חיים של בני משפחה אחרים. חשוב להעלות את המודעות ושחולי המחלה יבינו שטיפול שוטף ונטילת תרופות זה קריטי, שכן התכחשות למחלה עשויה להוביל לדרמה רפואית מיותרת עד כדי איבוד חיים".

"מיד לאחר השיחה עמה הבנתי כמה חשוב עבורה לעבור את תהליך השיקום במסגרת אשפוז יום, כדי שלא תפסיד רגעים חשובים ויקרים עם משפחתה. בנינו תכנית וקבענו מטרות ריאליות ונכונות לתהליך השיקום שלה.

"בימים אלה מוקמת בבית לוינשטיין מחלקה ראשונה בארץ לשיקום אונקולוגי שאני זוכה להוביל אותה".

"מטופל אחד ומיוחד נחרט בזיכרוני. מדובר בגבר בן 50 שהגיע אליי לאחר שהתגלה אצלו גידול במח. המטופל השתייך לכת 'עדי יהווה', אשר על פי אמונתם אסור לקבל דם בפעולות רפואיות גם במחיר שיאבדו את חייהם. רופא שאמור לנתח אדם כזה נמצא בבעיה משמעותית ביותר.

"מדובר בגבר בן 50 שהגיע אליי לאחר שהתגלה אצלו גידול במח. המטופל השתייך לכת 'עדי יהווה', אשר על פי אמונתם אסור לקבל דם בפעולות רפואיות גם במחיר שיאבדו את חייהם. רופא שאמור לנתח אדם כזה נמצא בבעיה משמעותית ביותר"

"המטופל היה במצוקה. כנגד כל המוסכמות הרפואיות הסכמתי לנתח אותו תוך אותה התחייבות לה היה זקוק כל-כך, בשל אמונתו. עשיתי זאת תוך אחריות רפואית מלאה כמובן, כאשר הניתוח התבצע תוך שימוש בסייקל של שמירת מנת דם שלו, למקרה שנזדקק לדם. הניתוח עבר בהצלחה ולפני כחודשיים הוא הגיע אליי לביקורת בריא ומאושר.

"הסיפור הזה מיוחד עבורי מאד כיוון ששמחתי שבסופו של דבר אני הייתי הרופא שהסכים לכופף קצת את המוסכמות וללכת לקראת מטופל בשל אמונתו. אחרי שרבים אחרים סירבו לו. להציל חיים של אדם תוך שמירה על כבודו ורצונו, למרות שזה קשה ולא מובן מאליו, בעיניי זו מהות המקצוע".

ד"ר אסף אקר מומחה בטראומה אורתופדית, בי"ח סורוקה. 16 שנים רופא

"לאחר שנתיים הוא הוכיח לי שהוא באמת בעל כח רצון עצום כאשר זכה בתחרות איש הברזל באילת, תוך שהוא מחזיק בשלט שכתוב עליו: 'לפני שנתיים המסלול ניצח אותי, היום אני ניצחתי אותו, ממת-לאתלט, איש הברזל ממיטה 6'. לאחר התחרות, כשהיה בדרך הביתה, הוא הפתיע את כולנו במחלקה כאשר הגיע אלינו והעניק את המדליה שקיבל בתחרות לצוות בטיפול נמרץ. אתה יכול לתאר את הדמעות שזלגו שם על הלחיים של כולנו. הסיפור הזה מלווה אותי מאז, וכמובן שהשפיע עליי רבות כדוגמא להחלמה שעולה על כל דמיון. כיום אותו מטופל מעביר הרצאות ומשמש מעין מטפל בספורט לאנשים פגועים, וזה מקסים בעיניי".