ברשות הטבע והגנים מסכמים שנה של לא מעט אתגרים בתחום שמירת הסביבה: משריפות קשות, דרך זיהום נחלים ועד רצון להרוס את שמורת אור הכוכבים של מכתש רמון. לצד זאת, חוותה הרשות עלייה של אלפי אחוזים במבקרים באתריה (עם תום הקורונה). בעיקר במצדה, אשקלון וקיסריה
לא מעט אירועים קרו השנה בתחום שמירת הסביבה בארץ שעליה מופקדת בעיקר רשות הטבע והגנים. משפעת העופות באגמון החולה בדצמבר-ינואר, דרך זיהום של כי"ל בנחל צאלים ביוני ושריפות גדולות בגן לאומי תל גזר, הדום השומרון והגולן ביולי-אוגוסט ועד הרצון לבניית אמפי במכתש רמון. לצד זאת, חוו ברשות גם עלייה מטורפת במספרי תיירים. כך למשל, השנה ביקרו בגנים הלאומים ושמורות הטבע 10,710,000 מיליון איש (ישראלים ותיירים), כשגן לאומי קיסריה חווה גידול ענק השנה עם 76 אחוזים. לאחר מכן ביקרו בגן לאומי אשקלון (הגן הלאומי הראשון בישראל) עם 18 אחוזי עלייה, לאחר מכן עין גדי (30 אחוזים) ומצדה עם 165 אחוזי עלייה.
מבחינת ישראלים, אז השנה ביקרנו בגן לאומי אשקלון הכי הרבה ולאחר מכן בקיסריה ועין גדי. לעומת הישראלים, התיירים ביקרו הכי הרבה במצדה - עלייה של 2,994 אחוזים(!) ממספרי אשתקד, וזאת עקב חוסר התיירים ב-2021 בסוף תקופת הקורונה. מבחינת האתרים הצומחים ב-2022, יש צמיחה בקיסריה, מצדה וגם בקומראן עלייה עם 179 אלף מבקרים. מבחינת חניוני לילה, 480 אלף איש לנו בהם השנה לעומת 425 אלף בשנה שעברה - עלייה של 13 אחוזים. "זה עדיין לא מביא אותנו למספרים של 2019 ואנחנו ב-40 אחוזי קיטון מ-2019", אומרת רעיה שורקי מנכ"לית רשות הטבע והגנים.
אוהבים את אשקלון
בשנה האחרונה ממנכ"לת את הרשות שורקי, שגדלה ברשות הטבע והגנים ומילאה בה מגוון תפקידים החל מה-1 בינואר 1990, והחליפה את שאול גולדשטיין שעשה זאת בעשור האחרון. "במרכז הנושאים שרט"ג שמה לנגד עיניה בשנים הקרובות, נמצאת הגנה על בתי גידול והשטחים הפתוחים", היא אמרה היום (שלישי) במסיבת העיתונאים השנתית שנערכה בתל לכיש, שאמור להיפתח מחדש לציבור בתחילת 2023. לדבריה, אחת הבעיות של רט"ג היא שאין תחבורה ציבורית לרבים מהגנים הלאומים והאתרים. "אפילו נתנו כניסה חינם לגן לאומי אשקלון למי שיגיע לשם עם אוטובוס", אומרת שורקי, "ואנשים לא הגיעו כי אין תחבורה לאתר".
חדשות טובות בנושא השטחים הפתוחים מגיעות בגזרת שריפת הטבע. השנה נרשמה הפחתה בשריפות בארץ - 22,063 דונמים שכילתה האש לסוגיה מול 48,505 דונמים אשתקד. ברשות מסבירים זאת עקב מזג אוויר סביר יחסית השנה, ללא שרב גדול, בנוסף למיעוט שריפות בעוטף עזה עקב טרור הבלונים, כפי שהיו ב-2021. "אנחנו עושים גם הרבה מניעה החל מחודש מאי, עם צוותים שנותנים את המענה הראשוני", אומר מנחם פריד מנהל מחוז מרכז ברט"ג, "ויש לנו הרבה הסברה בצה"ל ומניעה".
ומה בנוגע לעבירות ביחס לבעלי חיים? אז השנה נפתחו 2,713 תיקי אכיפה ביבשה, 236 תיקי אכיפה בים, 118 תיקי ציד ו-19 תיקי סחר בחיות. מספרי די זהים, אבל פחותים, מאשתקד.
עוד בנושא השטחים הפתוחים, ברט"ג החלו בפיילוט השנה להענקת "פרמיט" (אישור) לשני מסלולים בנגב (אזור נחל נקרות ודרך הבשמים), שבהם יוכלו מטיילים לטייל ללא שבילים מסומנים. מצלמות הוצבו באזור כדי לאמוד מספרי מטיילים ונוכחות חיות, ונמצא ש-30% מתוך מאה הולכי השביל עשו זאת ללא פרמיט.
עוד בוואלה!
האזור המדהים שריק ממטיילים
לכתבה המלאה
מצב קריטי לנשרים, התאוששות אצל צבי הים
השנה הוכרזו 18 שמורות טבע וגנים לאומיים בשטח כולל של 22,670 אלף דונמים - מספר דומה להכרזות בשנה הקודמת.
מבחינת מצב חיות הבר בישראל, ברט"ג הוצג דוח העשור משנת 2020, שמסכם 16 מינים של חיות בר, בעיקר מינים שבסכנת הכחדה, למשל נשר מקראי, צבי השיטים, צב ים ירוק או חוברה. כך נמצא שאוכלוסיית הפרסתניים (צבאים ויעלים, למשל), יציבה או עולה במשך שלושת הדורות האחרונים בחלקים רבים בארץ, וזאת בזכות ממשק שימור. לעומת זאת, אוכלוסיית הנשר המקראי בירידה מדאיגה בטווח הקצר עקב הרעלות בצפון. עם זאת, יש התפתחות של מושבות קינון בכרמל. בדרום ישנה יציבות אך בשנים האחרונות ההרעלות מגיעות גם לנגב ועשרה פרטים הורעלו בפזורה הבדואית. גם אוכלוסיית הלוטרה האירופית קטנה בירידה בשני הדורות האחרונים, בעיקר ברמת הגולן ובעמק בית שאן, שבהם אין נוכחות של הלוטרה מזה עשור.
אוכלוסיית צבי הים בעלייה, אך רק אחרי 35 שנים יראו את התוצאות לכך, כי צב ים חי כ-80 שנים והרבייה לאחר 20 שנים. "אולם מה שמעיב על העתיד שלהם זו התחממות גלובלית, שתעלה את מפלס פני הים", מסביר נעם לידר שערך את הדוח.
רק שהטבע לא יפסיד
מבחינת צומח, השנה נכנסו 7 מינים לרשימת צמחים שבסכנת הכחדה. למשל, לשון שור נגבית שהיה על סף הכחדה עולמית, אבל הצליחו לאסוף זרעים ולהצילו. לעומת זאת, רק מין אחד ירד מהרשימה.
השנה יפתחו שלושה אתרים חדשים: תל לכיש, סוסיתא, ועין יהודה (לשעבר עין הנצ"יב).
אתגרי הרשות, לטענתה של שורקי, לשנה הבאה להצליח לקדם חקיקה בנוגע למינים פולשים, סניטציה ואזורי חיץ. בנוסף, קידום שמורות טבע בים. עם זאת, נראה איך תתמודד רדות הטבע והגנים עם הממשלה החדשה ונושאים של הפרדה מגדרית באתרים (שעלו בעבר בגן לאומי עינות צוקים) ויש מי בממשלה העתידית שבעדה, כמו גם מניעה של קידום נשים לעמדות מפתח וניהול (אבי מעוז ומפלגת נעם") ושאר אתגרים שתציב בפני שומרי הטבע הממשלה החדשה. ימים יגידו, אך בעיקר נקווה שהטבע לא יפסיד.