ביקשנו מנשיא התאחדות התעשיינים להגיב על סגירתו הצפויה של מפעל טכנולגיית להבים. במקום זה קיבלנו מניפסט נגד הצרכן הישראלי, שהמחאה שלו נגד יוקר המחיה גורמת נזק: "בעולם אומרים לי: 'חבר'ה, השתגעתם'"
"אני לא מבטיח שזה המפעל האחרון שעומד להיסגר. זה זמזום שיכול להפוך לשריקה וסערה, כי מדינת ישראל הפכה לפחות אטרקטיבית לתאגידים בינלאומיים, גם בגלל שהתשומות יקרות, המשכורות גבוהות והפריון נמוך", מגיב ד"ר רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים, להודעת חברת "פארט אנד ויטני" האמריקאית על סגירת מפעל "טכנולוגיית להבים" בעוד שנה וחצי.
תומר מפנה אצבע מאשימה למחאה הצרכנית ולחרם על היצרניות הבינלאומיות, כגורם שהופך את מדינת ישראל ללא אטרקטיבית עבורן.
"מדינת ישראל יורה לעצמה ברגל. יש להבדיל בין מחאה צרכנית שאומרת, תקנה חכם, לבין סנטימנט של החרמת חברות גדולות - ואני שומע את זה בעולם, הם אומרים שם, חבר'ה, השתגעתם. השיימינג שעושים להם פה מחלחל החוצה".
מנהלי הסניפים המקומיים של תאגידי הענק, גרים בחו"ל ולא מכירים את הצרכן הישראלי ולא ממש סופרים אותו. תג המחיר שהם גובים ממנו יקר בעשרות אחוזים מזה שבאירופה
"חומרי הגלם בעולם עלו ולכן חייבים להעלות מחירים. מפעל אחד אומר, נעלה מחיר, לא כי אנחנו רשעים, אלא כי אנחנו חייבים ואז מחרימים אותם. הקורפורייט בחו"ל אומר, לא רוצים אותנו פה. מפעל שני, לא מעלה מחירים והקורפורייט רואה שהרווחים יורדים וזועם. ישראל יקרה כי המע"מ גבוה משמעותית מזה שבאירופה, והמטבע חזק".
הרווחים העצומים של יוניליוור, קימברלי קלארק, ונסטלה, מוכיחים ששורת הרווח שלהן לא נפגעת. אז אולי לא צריך להיות חזירים?
"אני לא יודע מה זה חזיר ואני לא רוצה לנהל רווח של חברות. אני רוצה שתהיה פה תחרות. אני לא מכיר עסק שהתשומות שלו עלו ב- 20%, השכר עלה והשינוע יקר, שלא יעלו מחיר. ואני לא קורא למפעלים לייקר מחירים. אבל כשאני רואה את הכל עולה אין מה לעשות".
אתה מתנגד למחאה נגד יוקר המחיה?
"אני לא נגד המחאה של הצרכנים, אבל יורים את החיצים למטרות הלא נכונות. בעשור לפני הקורונה, מחירי המזון ירדו ב- 7%. למה זה לא גולגל לצרכן? צריך לשאול את רשתות השיווק".
עשרה מפעלים ייסגרו?
תומר מבטיח לסייע במאמצים למציאת רוכש למפעל. "הבעיה היא ש'פארט אנד ויטני' היא הלקוח העיקרי של 'טכנולוגיית להבים' ואם הם לא ירצו לקנות את התוצרת, אין לו זכות קיום.
כל מפעל שנסגר זה אסון ואובדן תשתית, אבל צריך להבין על מה הסגירה. 'פארט אנד וויטני' שילמה מעל 2.5 מיליארד דולר ב- 2014 ולצערי המוצר לא עומד בסטנדרטים טכנולוגיים ולכן היא נאלצת לסגור אותו, אבל להמשיך ולהפעיל את המפעלים האחרים שלה בארץ ולקלוט אליהם כמה מהעובדים שיישארו בלי עבודה.
"בשיחות שלי עם ההנהלה המקומית, אני מנסה להבין האם עשו את המקסימום כדי לא להשאיר 900 עובדים בלי פרנסה. מכיוון שעדיין יש מחסור בעובדים, נוכל למצוא מקומות חילופיים למרביתם. אפשר למצוא פתרונות לשלושה או ארבעה מפעלים שיסגרו, אבל כשיהיו עשרה כאלה, נהיה בבעיה".
אם שכר העובדים בישראל גבוה והפריון נמוך כל כך, אולי לא צריך שתהיה פה תעשיה מסורתית. נעביר את ההשקעות לטכנולוגיה והייטק.
"אנחנו בעד טכנולוגיה, אבל גם היא מגיעה לתקרת זכוכית. מפעלי טכנולוגיה פחות מושרשים בקרקע ואפשר להעביר אותם ממקום למקום בקלות. בל נשכח גם שלא כולם מתאימים לעבוד בטכנולוגיה".
אתה רוצה שהמדינה תממן את התעשיה, רק כדי שתהיה פה תעשיה ישראלית?
"אני לא מצפה לסובסידיות. מי שלא עומד על הרגליים - שייסגר. אבל מחירי הארנונה, המים והאנרגיה מטורפים, כ"א האדם יקר, יש הרבה למדינה לעשות".
בקרוב תפתח ההסתדרות במו"מ על ההסכמים הקיבוציים ועלות כ"א תעלה עוד יותר.
"התעשיה משלמת שכר גבוה מהשכר הממוצע במשק, ותמיד אפשר לשלם עוד. השאלה היא אם אפשר להעלות את הפריון. אני לא רוצה לדבר על שכר מינימום, אלא על הכנסת מינימום. אם אדם מרוויח 14,000 שקלים והשכר שלו מבוסס על שכר מינימום, הוא לא צריך לקבל תוספת. זה שהכל צמוד לשכר מינימום - זאת הבעיה הגדולה וזאת לא הדרך לעזור לחלשים.
"לצערי אנחנו רואים עוד ועוד מפעלים, בעיקר קטנים ובינוניים, שמתחילים להתנדנד. עליות השכר ידחפו אותם עוד אל הקצה. ההסתדרות מנצלת את החלשים כדי להעלות את השכר לחזקים וכן, זה יביא לעוד פיטורים. אני מבין מה הביא את 'פראט אנד ויטני' לסגירת המפעל, אבל לא מרים דגל לבן".