בשיתוף אסטרהזניקה
בעשורים האחרונים בעקבות התקדמות עולם המדע והרפואה, התפתחו טיפולים חדשים וטכנולוגיות חדשות גם עבור מחלות שבעבר היכולת לטפל בהן הייתה מצומצמת. למעשה, כיום ישנם מטופלים רבים שיכולים לחיות לצד מחלתם ובאיכות חיים טובה. עם זאת, מחלת הסרטן עדיין נמצאת בראש רשימת גורמי התמותה בישראל, ועל אף ההתקדמות המדעית הרבה שחלה בתחום האונקולוגיה בשני העשורים האחרונים, ככל הנראה מחלה זו עוד תמשיך ללוות את האנושות ולגבות קורבנות רבים. סרטן הקיבה, כמו סוגי סרטן אחרים, נחשב למחלה מורכבת שעד לפני שנים ספורות הייתה עם היצע טיפולים מצומצם. אולם גם בתחום הזה חלו שינויים ותמורות שנותנים תקווה לחולים ולבני משפחותיהם.
על מנת לשפר את סיכויי הצלחת הטיפול ולהקטין את שיעורי התמותה, חשוב לאבחן את המחלה מוקדם ככל הניתן. אולם כשמדובר בסרטן הקיבה, במקרים רבים האבחון מתבצע רק כשהחולה בשלב מתקדם ושהגידול כבר שלח גרורות לאיברים נוספים. הסיבה העיקרית לכך היא שמדובר בסרטן לא שכיח. למעשה בכל שנה בישראל מאובחנים כ-800 מקרים בלבד של סרטן קיבה ולכן במרבית המקרים כשמופיעים תסמינים לא משייכים אותם למחלה זו. בנוסף, בניגוד לסרטן שד או לסרטן המעי הגס, בסרטן קיבה אין בדיקת סקר מומלצת בישראל שיכולה לאתר את המחלה בשלביה המוקדמים. מנגד, במדינות עם שכיחות גבוהה של תחלואת סרטן קיבה מבצעים אנדוסקופיה כבדיקת סקר. יחד עם זאת, חשוב להכיר את נורות האזהרה ובמידת הצורך לפנות לרופא על מנת לערוך בירור מקיף.
1 צפייה בגלריה
סרטן קיבה. סימנים שעלולים לבלבל
(צילום: shutterstock)
כאמור, סרטן הקיבה לרוב מתגלה בשלב מאוחר מפני שהתסמינים של המחלה דומים מאוד לאלו של מצבים רפואיים אחרים ונפוצים יותר. סרטן הקיבה עלול לגרום לחוסר תיאבון, לקושי בבליעה של מזון, לכאבי בטן, לבעיות עיכול, לבחילות, לעייפות ולחולשה. במקרים מסוימים, אנשים עם סוג זה של סרטן יסבלו גם מאנמיה שנגרמת מחוסר בברזל ועלולה לאותת על גידול מדמם בקיבה (אבל גם על מצבים רפואיים רבים אחרים).
חשוב להדגיש שגם אם אתם מזהים את התסמינים האלו – אין זה אומר בהכרח שאתם סובלים מסרטן הקיבה. סביר יותר להניח שהתסמינים מעידים על מחלות אחרות, נפוצות ופשוטות יותר לטיפול. עם זאת, מומלץ לגשת ולהתייעץ עם הרופא, ובמידת הצורך לבצע את הבדיקות הרלוונטיות.
בישראל, סרטן הקיבה נחשב למצב לא שכיח באופן יחסי, אך בניגוד אלינו, ביפן הוא שכיח במיוחד. חוקרים משערים כי הסיבה לכך יכולה להיות קשורה להבדלים בתזונה בין מדינות מערביות למדינות אסיאתיות שם נהוג לצרוך יותר דגים מעושנים ומזון רווי במלח. בנוסף, קיימים גם גורמי סיכון נוספים שעלולים להגביר את הסיכון למחלה. כך למשל אם סבלתם בעבר מפצע (כיב) בקיבה או דלקת קיבה כרונית (גסטריטיס) – חשוב לבצע מעקב ולוודא שהוא אכן החלים ונעלם. פצע שלא מחלים יכול להוות גורם סיכון לסרטן הקיבה. בנוסף, גם חיידק הליקובקטר פילורי עלול להוביל לזיהום כרוני שיכול – במקרים נדירים – להתפתח לסרטן. עישון ועודף משקל נחשבים לגורמי סיכון מוכחים לתחלואה בסרטן הקיבה, כמו גם לסוגי סרטן נוספים כמובן.
הטיפול בחולים שאובחנו עם סרטן קיבה תלוי במספר פרמטרים כמו שלב המחלה, גיל המטופל, מוטציות ומאפיינים של הגידול וכדומה. בפועל, ברוב המקרים בהם המחלה ללא פיזור גרורתי, תידרש פרוצדורה כירורגית הכוללת ניתוח לכריתת הגידול בקיבה – דבר המצריך כריתה של כל הקיבה או את רובה. לאחר מכן בדרך כלל מומלץ גם על שילוב של טיפול משלים (כמו כימותרפיה או קרינה).
ההחלטה אם לבצע כריתה מלאה או חלקית של הקיבה מתבצעת בהתייעצות של הצוות הרפואי על בסיס המאפיינים של הגידול ושל החולה. באופן טבעי, ההחלטה על כריתת הקיבה מעוררת חששות ופחדים בקרב המטופלים, אך חשוב לזכור כי כיום בהחלט ניתן לחיות גם ללא קיבה. זאת משום שתפקידה העיקרי בגוף הוא להפוך את האוכל לעיסתי ואיבר זה אינו אחראי לספיגת המזון. במסגרת תהליך של שיקום מקיף לומדים ללעוס כראוי את המזון בכל ארוחה, לאכול כמויות קטנות ומתאימים את התזונה לאוכל שקל לעיכול.
חשוב לזכור כי במקרים בהם הניתוח מסתיים בהצלחה, הגידול עלול עדין לשלוח גרורות לאזורים אחרים והמחלה יכולה להישנות. לכן, זו הסיבה שחשוב להקפיד על מעקב מתמשך ועל טיפול משלים שיותאם על פי חוות דעתו של האונקולוג המטפל. במידה ויש חזרת מחלה או הופעה עם מחלה גרורתית, קיימים מספר סוגים של תרופות כימותרפיות, אימונותרפיות (תרופות שמפעילות את מערכת החיסון להילחם בגידול) ותרופות ביולוגיות ממוקדות מטרה לטיפול בסרטן הקיבה. הטיפול יכול להינתן כתרופה בודדת או כשילוב של מספר תרופות יחד.
ישנם מספר טיפולים ביולוגים לחולים בסרטן קיבה מתקדם במידה ויש ביטוי של רמות גבוהות של חלבון בשם HER2 בגידול. חולים אלו יקבלו במקביל לכימותרפיה גם תרופות ממוקדות מטרה כנגד החלבון HER2. התרופות הללו נקשרות לחלבוני HER2 שעל התאים הסרטניים ומעכבות את חלוקת התאים הסרטניים. כיום ישנן אפילו תרופות מדויקות מאוד שמכילות נוגדן המכוון ספציפית לחלבון HER2 והן נחשבות ליעילות מאוד. בנוסף, התגלה לאחרונה כי בדיקת PDL1 בגידול יכולה לזהות חולים בהם שילוב של אימונותרפיה עם הטיפול הכימי , עשוי לשפר את תוצאות הטיפול.
אומנם סרטן הקיבה הוא מחלה מורכבת שלרוב מאובחנת רק בשלבים מתקדמים, יחד עם זאת, יכולות הטיפול והידע שמסייע לנו למנוע את הישנות המחלה הולכים ומשתכללים. בטיפול במחלה הזאת, כמו בכל מחלה אחרת, חשוב שהמטופל יגלה מעורבות פעילה במאמצים לשיפור המצב הגופני והנפשי, באמצעות שילוב של הרגלי חיים בריאים, מודעות לסימנים מקדימים של פתולוגיה בקיבה, וזיהוי משפחות בסיכון גבוה בשל נשאות גנטית – שם המעקב חייב להיות יותר קפדני.
הכותבת הינה מנהלת היחידה לגידולי מערכת העיכול בביה"ח הדסה
שירות לציבור. מוגש בשיתוף אסטרהזניקה