למרות החידושים הרבים ופריצות הדרך הטיפוליות, מחלות הסרטן עדיין מהוות גורם תמותה עיקרי בעולם. בסוגי סרטן רבים נצפית אף ירידה בגיל החולים. כך למשל, במחלות הסרטן של מערכת העיכול, אשר עד לפני עשור היו שמורות לאוכלוסייה המבוגרת וכיום ניתן לראות עלייה בקרב אוכלוסייה צעירה יותר, לפעמים גם מתחת לגילאי ה-30.
"תחת ההגדרה של סרטן של מערכת העיכול נכללים כל סוגי הסרטן של צינור העיכול, ושט, קיבה, מעי, רקטום, אך גם לבלב, דרכי מרה וכבד", מסבירה פרופ' אירית בן אהרון, מנהלת האגף האונקולוגי בבית החולים רמב"ם ומובילת תחום ביולוגיה של סרטני מערכת העיכול בצעירים. "ב-20 השנה האחרונות ניתן לראות עלייה משמעותית בעולם בשיעור הצעירים מתחת לגיל 50 שלוקים באחד מסוגי הסרטן האלו. בארה"ב למשל, ניתן לראות עלייה משמעותית של שני אחוזים בכל שנה בקרב חולים צעירים עם סרטן המעי וגם עלייה בחולים בסרטן הרקטום".
בישראל, העלייה אמנם פחות קיצונית אך בהחלט מורגשת. "השיעורים לא גבוהים באופן אבסולוטי אבל הם עולים ביחס לעבר. למשל, יש עלייה משמעותית בסרטן הלבלב, בעיקר בקרב נשים", מציינת פרופ' בן אהרון, "אם לפני עשור הגיעו אליי חמישה חולים צעירים בני פחות מ-30, הרי שהיום מגיעים אליי 35 מקרים בשנה, ועל אף שמדובר במספר קטן ביחס לקבוצת גיל המבוגרים, הרי שמדובר במספר גבוה פי 7 בתוך עשור ובמגמת עלייה משמעותית ומדאיגה".
היא מוסיפה ואומרת כי כ-20 אחוזים מסרטני מערכת העיכול הם סרטנים תורשתיים, כאשר 80 האחוזים הנותרים הם מקרים ספורדיים ללא היסטוריה משפחתית שמתפרצים ללא סיבה ברורה. "הרבה מאוד מחקרים מנסים להתחקות אחר הגורמים למחלה", היא אומרת, "ולמרות שזה מאוד מפתה לומר שתזונה או פקטורים תזונתיים הם הגורם, אין לכך הוכחה חד משמעית וגם קשה לבדוק את זה מחקרית".
2 צפייה בגלריה
סרטן מערכת העיכול. גיל החולים בירידה
(צילום: shutterstock)
אז מהן ההשערות לסיבות להתפרצות המחלה? "יש עכשיו הרבה מאוד מחקרים שמנסים להתחקות אחר גורמים סביבתיים, שאנחנו יודעים שיש להם קשר למחלה. ישנן גם עבודות מחקריות שמדברות על קשר להשמנה ו-BMI גבוה למרות שאני לא רואה מטופלים שסובלים ממשקל יתר, לפחות לא במטופלים צעירים שסובלים מסרטן המעי הגס.
"מחקרים נוספים מדברים על קשר לאנטיביוטיקה אך הם לא חד משמעיים. מחקרים אחרים מדברים על קשר לאוכל מעובד ויש מחקרים שמדברים על חוסר פעילות גופנית כפקטור, או על הרכב הביום. בכל מקרה קשה לקבוע משהו ספציפי. אנחנו עוד לא מבינים מה הגורם, אנחנו רק יודעים שמשהו מאוד מוזר קורה בשנים האחרונות במערכת העיכול".
פרופ' אירית בן אהרון, מנהלת האגף האונקולוגי ברמב"ם: "אם לפני עשור הגיעו אליי חמישה חולים צעירים בני פחות מ-30, הרי שהיום מגיעים אליי 35 מקרים בשנה, ועל אף שמדובר במספר קטן ביחס לקבוצת גיל המבוגרים, הרי שמדובר במספר גבוה פי 7 בתוך עשור ובמגמת עלייה משמעותית ומדאיגה"
האם לקורונה יכול להיות איזשהו קשר? "אני שומעת את השאלה הזו לא מעט, אך הנתונים הסטטיסטיים שיש לנו הם נתונים שהולכים אחורה לשנת 2019, טרום תקופת הקורונה. חשוב גם להבין שלסרטנים עצמם לא לוקח יום להתפתח אלא תקופת זמן".
אז האם יש באמת שינוי בהתפתחות המחלה בין מבוגרים לצעירים? "המחקרים סותרים אחד את השני", מגלה פרופ' בן אהרון, ישנם מחקרים שמדברים על כך שהמהלך הביולוגי של המחלה אינו שונה בין מבוגרים וצעירים וישנם מחקרים שמראים שהמחלה יותר אגרסיבית בצעירים, בעיקר בגלל אבחון מאוחר. "כל סרטן דורש אבחון על ידי בדיקה שונה. אנשים צעירים לא מבצעים בדיקות כמו קולונוסקופיה אז ברור שאם הם מגיעים לרופא על מנת לבדוק בעיה מסוימת, זה כבר קורה כשהם סובלים מתסמינים. הם לא הולכים ועושים בירור שלם, כך שמהופעת התסמינים עד לאבחנה לפעמים לוקח יותר זמן מאשר אצל אנשים מבוגרים".
2 צפייה בגלריה
"חשוב מאוד להיות עם היד על הדופק. להיות ערים לשינויים". פרופ' אירית בן אהרון
(צילום: הקריה הרפואית רמב"ם)
מה ניתן לעשות כדי לשנות את זה? "חשוב מאוד להיות עם היד על הדופק. להיות ערים לשינויים כמו יציאות לא סדירות, דם בצואה, ירידה חדה במשקל ללא דיאטה או כאבי בטן. במקרים כאלה יש לגשת לבירור יחסית מהר וללא עיכובים ולעבור בדיקת קולונוסקופיה גם אם הרופא המטפל החליט שלא צריך".
האם יש טיפול שונה בין מבוגרים לצעירים? "מבחינה ביולוגית הטיפול הוא אותו טיפול. לרוב, השלד העיקרי של הטיפול הוא הטיפול הכימותרפי או הכירורגי ולפעמים גם טיפול קרינתי כשצריך במצבים מסוימים. היום התווספו לנו גם טיפולים ביולוגיים אימונותרפיים שעובדים על מערכת החיסון, אך הם מתאימים לאחוז מאוד קטן של מטופלים, ולפעמים נעשה גם שימוש בפרוטוקולים מחקריים. הכל מאוד תלוי בסוג המחלה ובשלב שלה.
"חשוב מאוד להיות עם היד על הדופק. להיות ערים לשינויים כמו יציאות לא סדירות, דם בצואה, ירידה חדה במשקל ללא דיאטה או כאבי בטן. במקרים כאלה יש לגשת לבירור יחסית מהר וללא עיכובים ולעבור בדיקת קולונוסקופיה גם אם הרופא המטפל החליט שלא צריך"
"ברוב המצבים הטיפול הוא מולטידיסיצפילינרי (רב צוותי), האונקולוג הוא חלק מאוד דומיננטי אך מעורבים גם כירורג וגם גסטרואנטרולוג ורדיולוג שעובר על כל ההדמיות ולפעמים גם גנטיקאי. זה בנוסף כמובן למעטפת התומכת שאנו מספקים".
היא מוסיפה ואומרת כי "הסוגיה בצעירים היא יותר המעטפת התומכת, הטיפול בסוגיות הקשורות לאספקטים פסיכוסוציאליים, כמו למשל התמודדות עם ילדים קטנים, או שמירה על התפקוד המיני - דברים שיכולים להיות יותר משמעותיים בגיל צעיר".
ומה עם שמירה על הפורית? "אנחנו מציעים שיטות מוכחות ומקובלות לשימור פוריות לפני תחילת כל טיפול, למי שמעוניין כמובן. מדובר על שימור זרע בגברים, או שימור עוברים או ביציות אצל נשים או במצבים מסוימים רקמת שחלה, או הסטת שחלות אם צריך לבצע הקרנה לאגן. חייבים לתת את הדעת על האספקטים האלה".
פרופ' בן אהרון מסכמת ואומרת: "היינו מאוד רוצים למנוע את המחלה אך כרגע אנחנו יכולים רק להפחית אותה בצורה משמעותית. במצבים רבים אנחנו נותנים טיפול משלים שפעם היה נקרא טיפול מונע, אך למעשה הוא רק מפחית בצורה משמעותית את הסיכויים שהמחלה תחזור לאחר ניתוח להסרת הגידול וזאת על ידי סדרה של טיפולים כימותרפיים.
"מחקרים מהשנים האחרונות מדברים על החשיבות של פעילות גופנית ותזונה נכונה ומאוזנת עם דגש מאוד גדול על הפעילות הגופנית בהפחתת הסיכון להישנות מחלה", מדגישה פרופ' בן אהרון, "גם בקרב אנשים חולים, נמדד שיפור באפקט הקליני בקרב אלו שביצעו פעילות גופנית. זה ממש משמעותי, עד כדי כך שאם היינו רואים תרופה שמשפיעה בצורה זהה, היינו חושבים שמדובר בטיפול שמביא לשיפור בהרבה מאוד מדדים. לרוב מדובר על הליכה, וההמלצה היא חד משמעית".