תעלומת הרצח הגדולה ביותר של אוסטרליה נפתרה אחרי 74 שנים

זה לקח כמעט 74 שנים לפתור את אחת מתעלומות הרצח הגדולות ביותר בעולם, אולם בזכות טכנולוגיית DNA מתקדמת נראה שסוף סוף נמצא רוצחו של הגבר הלא מזוהה המכונה "איש סומרטון". כלומר, לא מזוהה עד היום - אחרי שפרטים חדשים, מסקרנים וטרגיים התגלו על גופת הגבר שנמצאה בדצמבר 1948 בחוף סומרטון פארק, כ-11 ק"מ דרומית-מערבית לעיר אדלייד שבאוסטרליה.

הפרשה שהרעידה את העולם זכתה לשם "תמאם שוד", מאחר שצמד המילים הזה הופיע על חתיכת נייר שנמצאה בכיסו של הנרצח והובילה את החוקרים לחיפוש אחר ספר השירים "רבאעיאת", ממנו היא נתלשה. החוקרים מצאו שם מספר טלפון וקוד סתרים שעד היום לא פוענח. כעת החוקרים מאמינים שהם עלו על זהות האיש וכי הוא מצא את מותו הטרגי כתוצאה מנישואים "רעילים".

גופתו של האיש המסתורי נמצאה בחוף כשהוא לבוש היטב בחולצה ועניבה עם ג'ט כפול בסגנון אמריקאי, כשכל אמצעי הזיהוי האפשריים הוסרו מבגדיו. בחיפוש בכיסיו של המת התגלה כרטיס רכבת שלא נעשה בו שימוש, מסרק אלומיניום שיוצר בארה"ב, חבילה חצי ריקה של מסטיק Juicy Fruit, מספר סיגריות ומספר גפרורים. סיגריה לא דלוקה נמצאה על חזהו של האיש ובאחד מכיסיו הייתה פיסת נייר עם הביטוי הפרסי tamám shud (תמאם שוד), שפירושו "תם ונשלם". מאוחר יותר נמצא ספר השירים ממנו נתלש הדף, "רבאעיאת" מאת המשורר והמתמטיקאי הפרסי עומר ח'יאם. על הכריכה האחורית הפנימית, הבלשים הבחינו בטקסט שנכתב בכתב יד: מספר טלפון, מספר לא מזוהה נוסף וטקסט שנראה כמו הודעה מקודדת - שמעולם לא פוענחה.

מספר הטלפון היה שייך לתושבת האזור בשם ג'סיקה תומסון, שסיפרה למשטרה שמעולם לא פגשה את המת ואין לה מושג מדוע היה לו את מספר הטלפון שלה. החוקרים הניחו אז שסיבת המוות הייתה הרעלה, אם כי לא ניתן היה לקבוע זאת. לאחר ביצוע נתיחה אחר המוות קבע הפתולוג: "אני די משוכנע שהמוות לא יכול היה להיות טבעי. הרעל שאני חושב שבו השתמשו היה ברביטורט או חומר היפנוטי מסיס". בהיעדר הסבר אחר, קבע הפתולוג שהאיש ככל הנראה הורעל (או הרעיל את עצמו) והיה סבור שהדבר נעשה באמצעות חומר הרדמה. עם זאת, לא נמצאו בגוף כל שרידים של רעל. כמו כן לא נמצאו ראיות לכך שהאיש סבל מעוויתות או מהקאות - שתי תופעות לוואי נפוצות מאוד במקרה של הרעלה.

העניין הציבורי סביב המקרה היה רב, לא רק בגלל הקוד הסודי או הרעל הבלתי ניתן לאבחנה - אלא גם כי המוות אירע בזמן של מתח בינלאומי מתגבר בראשית ימי המלחמה הקרה - ורבים האמינו שהגבר האלומני היה למעשה מרגל. באותן שנים, זמן קצר לאחר תום מלחמת העולם השנייה, הפרנויה מהאיום הסובייטי גברה והיו השערות רווחות ש"איש הסומרטון" היה מעורב בריגול. בסיס הרקטות Woomera ומכרה אורניום היו שניהם קרובים יחסית לחוף שבו נמצאה גופתו.

המקרה משך בנוסף תשומת לב בינלאומית. משטרת דרום אוסטרליה התייעצה עם עמיתיה מעבר לים והפיצה מידע על המת ברחבי העולם. למרות החיפושים הבינלאומים, זהותו של האיש מעולם לא נקבעה. במאי 2021, משטרת דרום אוסטרליה הוציאה את גופתו של "איש סומרטון" ממקום מנוחתה בבית הקברות ווסט טראס לצורך בדיקת DNA. ד"ר אן קוקסון מ-Forensic Science South Australia [FSSA] אמרה: "הטכנולוגיה הזמינה לנו כעת היא בבירור מתקדמת בשנות אור מהטכניקות שהיו זמינות כאשר גופה זו התגלתה בסוף שנות ה-40". היא הוסיפה כי הסוכנות שלה תשתמש בכל שיטה העומדת לרשותם כדי לנסות לסגור את התיק הזה אחד ולתמיד.

מומחים מ-Forensic Science SA נתקלו בקשיים בניתוח ה-DNA עקב הכמות הקטנה של "דגימות להשוואה", אולם בעוד שה-FSSA עדיין לא הכריזה על מסקנות כלשהן, חוקר מאוניברסיטת אדלייד, דרק אבוט, אומר שהוא כבר יכול לספר שהאיש המסתורי הוא קארל 'צ'ארלס' ווב, מהנדס חשמל ויצרן מכשירים בן 43 מפוטסקרי שבמלבורן.

אבוט הרכיב רצף של ה-DNA מקווצות שיער של גופת האיש שנלכדו במסיכת גבס שנלקחה מפניו על ידי המשטרה בסוף שנות ה-40 כדי לבנות פרופיל DNA. לאחר שהחוקרים בנו אילן יוחסין של כ-4,000 איש, אבוט והגנאלוגית האמריקנית הנודעת קולין פיצפטריק הגיעו לפריצת דרך משמעותית בחודש האחרון כשהתאימו בהצלחה את ה-DNA מהשיער לדגימות מבני משפחתו הרחוקים של ווב. בעבודה עם פיצפטריק, אבוט הצליח לשחזר את אילן היוחסין של איש המסתורין וקבע שלקארל ווב יש התאמת DNA לאדם המת - ושהוא אכן נעלם לאחר גירושיו ב-1947. אבוט אמר ל-CNN: "זה הרגיש כאילו טיפסתי והגעתי לפסגת הר האוורסט".

כעת ניתן לגלות שאשתו של ווב, דורותי ג'ין, ביקשה להתגרש ממנו כמעט שלוש שנים לאחר מציאת גופתו וכי ווב סבל מכמה טרגדיות הרסניות לפני שנעלם ביום בהיר אחד. ווב היה הצעיר מבין שישה ילדים. הוא נולד בשנת 1905 במלבורן. במסמכים רשמיים שהגיעו לידי The Advertiser ניתן לראות שאשתו הגישה בקשה לגירושין מווב "הזועף וגס הרוח", לדבריה, ב-5 ביוני 1951 בטענה של "עריקה".

"כשהוא היה מפסיד בקלפים, הוא יהיה זועף וגס רוח כלפיי, או כלפי כל אחד אחר", אמרה גברת ווב במסמכי הגירושין. גברת ווב גם התלוננה שבעלה לפעמים סירב לדבר איתה: "לילה אחד בינואר 1946 הוא אמר לי שאנחנו לא מתאימים זה לזו ושיהיה עדיף שנפרד". עם זאת, היא תיארה אותו כמי שחי חיים שקטים ונכנס למיטה בשעה 19:00 בכל ערב. הם נישאו באוקטובר 1941 ונפרדו באפריל 1947. ארבעה חודשים לאחר הגשת הבקשה לגירושין, היא פרסמה מודעה שהופנתה אליו במדור החברים הנעדרים בעיתון The Age במלבורן. זו הייתה הודעה רשמית על הליכי הגירושין הצפויים, בה נכתב: "אם לא תתייצב במשרד הפרוטונוטרי של בית המשפט העליון במלבורן ב-29 באוקטובר 1951 או לפני כן, התיק עשוי להתקדם בהיעדרך". היא קיבלה גט באפריל 1952.

המסמכים הראו שארבעה מקרובי משפחתו הקרובים של ווב מתו בפרק זמן של שבע שנים במהלך נישואיהם. הוא איבד אח ואחיין במלחמת העולם השנייה, אמו מתה ב-1946 ואביו ב-1939.

פרופסור אבוט הוסיף ואמר שהחוקרים מצאו קשר בין ווב לשם 'טי.קין' - שהודפס על העניבה של איש הסומרטון. "מסתבר שלקרל ווב היה גיס בשם תומאס קין, שגר רק 20 דקות נסיעה ממנו בויקטוריה", אמר פרופסור אבוט לחדשות ABC, "אז זה לא מן הנמנע שפריטי הלבוש שלו בהם הופיע 'טי.קין' היו רק מנחות יד של גיסו".

פרופסור אבוט אמר שהם מצאו גם סיבה אפשרית לכך שהגופה נמצאה באדלייד: "יש לנו ראיות לכך שהוא נפרד מאשתו ושהיא עברה לדרום אוסטרליה, אז אולי הוא הגיע לשם כדי למצוא אותה", אמר. אבוט טוען שהוא לא דיווח על הממצאים שלו למשטרת דרום אוסטרליה מכיוון שהם מנהלים "חקירה מקבילה".

הגנאלוגית ד"ר קולין פיצפטריק אמרה שהטענות של גברת ווב הן רק חצי מהסיפור. "בגירושין אתה רוצה לשמוע כל אחד מהצדדים, ואם הם נמצאים במצב הנפשי הקשה הזה - יתכן שהם באמת רצו להרוס אחד את השני". ד"ר פיצפטריק חושדת שווב סבל מבעיות נפשיות ומצבו התדרדר. היא אמרה ל-CNN: "זו כמו אחת מתעלומות הפולקלור האלה שכולם רוצים לפתור - ואנחנו עשינו את זה".

משטרת דרום אוסטרליה, שמנהלת חקירה מקבילה, עדיין לא אימתה את ממצאיו של אבוט. פרופסור אבוט מקווה שעבודתם תאושר על ידי הרשויות כדי לאפשר מחקר נוסף על חייו של ווב.