טרנד קורסי ההכנה לכיתה א': האם זה נחוץ - ובאיזה מחיר?

האם הקורסים לכיתה א' בכלל נחוצים? האם אין כאן תחרותיות מוגזמת בין ההורים, שמפעילה לחץ מיותר על הילדים? והאם התופעה הזו לא מגדילה את הפערים בין ילדים ממשפחות מבוססות לילדים ממשפחות חסרות אמצעים? השנה, בחסות נזקי הקורונה והתחושה של הורים רבים שילדיהם לא קיבלו הכשרה מתאימה בגנים, והחשש שהילדים מתמודדים עם בעיות רגשיות רבות, ההיקף של קורסי ההכנה לכיתה א' שובר שיאים.

"הבת שלי עשתה את הקורס יחד עם עוד ילד, התוודעה טוב יותר לפעולות החשבון ולאותיות, ואפילו למדה לארגן את התיק, לעשות בו סדר ולא סתם לזרוק הכול פנימה. חלקתי עם ההורים של הילד השני ושילמתי 700 שקלים בסך הכול. אני כמובן לא האימא היחידה. המורה שלנו העבירה עוד שני קורסים כאלה".

כ-170 אלף תלמידים יפתחו בספטמבר את שנת הלימודים ולפי ההערכות מתקיימים הקיץ ברחבי הארץ אלפי קורסים פרטיים להכנה לכיתה א'. "אין מספר מדויק כי מדובר בערוץ נטול פיקוח", אומרת בת חן בודיאנצקי (60), מדריכה פדגוגית במקצועה מראשון לציון, עם ותק של שנים רבות כמורה-גננת וכן בעבודה במט"ח בהדרכה להטמעת תוכניות לימודים. בודיאנצקי פיתחה קורס להכשרת הורים להכנת ילדיהם לכיתה א' , בהשתתפות פסיכולוגית ודיאטנית קלינית, ומכירה היטב את השוק.

"יש סוגים רבים של קורסים, כל אחד מבטיח משהו אחר. יש שמבטיחים הכנה לימודית, קרוא וכתוב, יש כאלה שמבטיחים הכנה רגשית, ויש כאלה שמשלבים. ראיתי גם קורסים שאפילו מבטיחים שילמדו את הילד לשבת ברוגע בכיתה, האמת שאני לא יודעת איך עושים את זה", היא אומרת.

מדוע נוצר הצורך בקורסים האלה שלא היו קיימים כשאנחנו היינו ילדים? "זאת תעשייה עצומה שמנסה, בעיקר, לטפל בלחץ של ההורים. היום רוב ההורים מעדיפים שמישהו אחר יעשה עבורם את העבודה, אבל אני תמיד מבקשת מהם לזכור שאם לא יהיה ליווי הורי לילדים מ-1 לספטמבר - גם הקורס הכי נהדר לא ממש יעבוד. בסופו של יום, הכול מגיע לפתח של ההורים. צריך להבין שחלק גדול מהילדים מגיע היום לבית הספר לא מוכן, גם בגלל הקורונה, מה שיוצר אפקט דומינו שלילי. האפקט הזה מלווה את הילדים לאורך כל שנותיהם בבית הספר. מדובר בהערכה עצמית נמוכה, תחושה של חוסר מסוגלות, פגיעה בביטחון העצמי ועוד".

מחירי קורסי ההכנה הקבוצתיים לכיתה א' נעים בממוצע בין 400 ל-700 שקל. "מורות שמעריכות את עצמן לא ייקחו פחות מ-400 שקל", מסבירה נטע פלמור (35) מ"הצפון הישן" בתל אביב, בעבר מורה ומחנכת בכיתות א' ו-ב'. היא עצמה גובה 550 שקל לשישה שיעורים עם חמישה עד שמונה משתתפים. לפי הבדיקה שערכנו, משך הקורסים נע בממוצע בין שישה לעשרה שיעורים, ויש המגיעים גם ל-15. השיעורים נערכים פעם או פעמיים בשבוע. המהדרין מקפידים על שיעורים פרטיים, בעלות של 100 עד 150 שקלים לשיעור. העדיפות של ההורים היא למורות בכיתה א' בהווה או בעבר, אבל בתעשייה הזו אפשר למצוא גם גם גננות, מורות בכיתות גבוהות יותר, יועצים חינוכיים ואפילו סטודנטים המכריזים על עצמם כמומחים. עונת ההכנה מתחילה במאי והשיא הוא במשך שישה שבועות - מתחילת יולי ועד מחצית אוגוסט.

גם ברשתות חשים את קדחת ההכנה לכיתה א'. ב"טויס אר אס" וב"קרביץ" מצביעים על שוק שנמצא בצמיחה מתמדת. "העלייה הורגשה כבר בשנה שעברה, בגלל הקורונה, והשנה הגידול הוא של 30%", מעריכים בקרביץ. "בין המוצרים הפופולריים אפשר למצוא חוברות וספרי ראשית קריאה וכתיבה, אבל גם מוצרי התפתחות שונים", מסבירה עמית שבתאי, מנהלת הסחר והיבוא ברשת. "יש, למשל, אוחזנים לעפרונות, כולל גם כאלה שהילד משחיל לתוכם את אצבעותיו, סרגל לקריאה רציפה, מגוון מוצרים להרפיית לחצים, מכדורי לחץ ועד בובות סקוושי, ואפילו שעוני חול לסיוע בהבנת זמנים. אין לנו אפשרות לאומדן מדויק של השוק הזה אבל בהערכה מדובר בכ-20 מיליון שקלים מתוך כלל שוק ההצטיידות לבית הספר שנאמד בכ-400 מליוני שקלים. צריך לקחת בחשבון שמדובר בשוק שצומח כמעט מאפס".

סיוון בראון מאור עקיבא היא מנהלת שיווק בחברה גדולה ואם לשתיים. בתה הקטנה עולה השנה לכיתה ב'. בשנה שעברה, לפני הכניסה לכיתה א', בראון החליטה לרשום אותה לשיעורי הכנה. "היא הלכה למורה פרטית להוראה מתקנת שעבדה איתה צמוד על כל מיני אספקטים, אחותה הגדולה, שהיום עולה לכיתה ז', לא עברה קורס כזה. בגלל הקורונה הרגשתי שהקטנה זקוקה להכנה ושאני לא מסוגלת להיות המורה שלה, רציתי לתת לה יותר ביטחון, שתכיר ותדע לקראת מה היא הולכת. רשמתי אותה לשמונה מפגשים של שעה וחצי כל אחד בעלות כוללת של כ-600 שקלים".

וזה עזר לילדה? "אין לי מדד מדויק להעריך, אבל אני חושבת שהקורס כן עזר לה, הרגשתי שהיא מגיעה יותר מוכנה. למי שיש את היכולת הכלכלית, אני ממליצה על קורס כזה. אנחנו צריכים לתת לילדים שלנו כל ידע שאנחנו יכולים לתת, אם כי לכל אחד סדרי עדיפויות משלו".

דנית (שם בדוי), אם לשתי בנות ופסיכולוגית מאחת הערים בגוש דן, שבתה הבכורה עולה לכיתה א', לא תשלח אותה לקורס. "אני מרגישה שמדובר בסוג של תחרות שלא עושה טוב, לא לבת שלי ולא לחברות שלה. אני רואה את המציאות - הורים רבים נמצאים בתחרות בינם לבין עצמם ללא קשר לילדים ואני לא מוכנה לעודד את זה. תנו לילדים להיות ילדים. תוכניות ההשתלמות של טרום א' שמות דגש רב מדי על ההישגים הלימודיים בחשבון ועל יכולת הקריאה. אני מאמינה הרבה יותר בהכנה רגשית, וגם בתפקיד שההורים והגננות צריכים למלא בהכנה לכיתה א'. בגנים רבים שאני מלווה במסגרת עבודתי אני רואה שהגננות עושות את זה הכי טוב. הדבר הכי נכון, לדעתי, הוא שההכנה לכיתה א' תתרחש בגן. אם כי הקורונה והשביתות הכבידו ומכבידות מאוד על הגננות. ההורים מונעים על ידי חרדה, שתעשיית הקורסים מזהה ומלבה. קבוצות הפייסבוק והוואטסאפ רק מגדילות את התחרויות".

בעמוד פייסבוק שבו משתתפים יותר מ-60 הורים התנהל השבוע דיון סוער סביב פוסט שכתבה אחת האימהות: "בחרנו לא לשלוח את הילד לקורס להכנה לכיתה א', מחפשת רעיונות איך להכין אותו בבית, בעיקר רגשית ותפעולית. מדובר בילד שכבר מכיר את כל האותיות, יודע לקרוא, מכיר מספרים וחיבור וחיסור פשוט"; ואימא אחרת עונה לה: "ההכנה הכי טובה היא לשדר לו עד כמה סומכים עליו, לא לשדר לו את הלחץ שאנחנו מרגישות".

בשכונה של נטע פלמור בצפון תל-אביב מתנהלים, כך לפי הערכתה, כחמישה קורסים לפחות במקביל. "אני נכנסתי לכיתה א' בלי הכנה וצמח ממני תואר שני", היא מחייכת. "גם לבתי בת השמונה לא עשיתי הכנה. ידעתי שהגננת שלה הכינה אותה כמו שצריך".

מה מבקשים ההורים שמגיעים אליך להכנה? "חלקם מבקשים הכנה רגשית. הילד מגיע מהגן האינטימי לבית ספר ענק, יוצא לחצר בהפסקה, ההורים רוצים שאתדרך אותו מה הוא אמור לעשות מול ההמון. הגדולים משחקים כדורגל, מסתובבים בחצר, למי מותר לגשת? יש שרוצים ממש הכנה לקריאה, איך כותבים מסודר במחברת, התחלת חשבון, איך מסדרים ילקוט, בייבי סטפס עם כל ילד".

וההורים לא יכולים לעשות את זה? "בוודאי שכן. אבל חלקם עובדים, חלקם צריכים לטפל בעוד ילדים. כשהורים מתעקשים על שיעורים פרטיים, אני מסרבת. הכנה אמיתית צריכה להיעשות בקבוצה, כדי לתרגל למשל דחיית סיפוקים. הקורונה הקפיצה בשנתיים האחרונות את כמות הפניות לשיעורים פרטיים בכיתות הנמוכות בכלל, לא רק בכיתה א'. אחרי גל הקורסים של הכנה לא', באמצע שנת הלימודים הראשונה יש גל נוסף וגם בסוף השנה יש כאלה שמגיעים, להכנה לכיתה ב'".

חרדות ההורים משחקות תפקיד חשוב ונטע מדגישה את הצורך להרגיע. "ההורים מאוד לחוצים, במיוחד בילד הראשון. הוא לא יודע לכתוב, הוא לא יכול לשבת שניה בשקט. אני אומרת להם שזה תפקידה של המחנכת להרגיע אותו. כל עוד הילד לומד, תני לו, מה אכפת לך. צריך להרגיע את ההורים, הכל בסדר, הילדים יצאו מחממה מאוד שומרת של הגן, לאט לאט יקלטו לאיזה ג'ונגל הם נכנסו".

קורסי ההכנה הם לא סוג של לוקסוס של פריבילגים? "כן, בהחלט. ואפשר להבחין היטב מי הגיע מוכן ומי לא לבית הספר. היו לי ילדים בא' שקראו ספרים ברמה של הארי פוטר. גם זה קשה למורה כי את צריכה למצוא דרכים איך לאתגר אותם, אין ברירה".

"ליבי עם ההורים, המעבר לכיתה א' מורכב תמיד, השנה הוא מורכב במיוחד", מסבירה ד"ר אלונה פלג, ראש התוכנית לתואר ראשון בחינוך לגיל הרך במרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט, שמעבר לתפקידה האקדמי, מלווה כיועצת חינוכית כיתות נמוכות. ד"ר פלג מודאגת מהעמקת הפערים שיוצרת תעשיית הקורסים. היא מצביעה על דוח, שפורסם לאחרונה על ידי לשכת המדען הראשי במשרד החינוך, וחושף את העלייה בפערים ובתהליכי אי השוויון בעקבות הקורונה.

"הסגרים והלמידה מרחוק השפיעו לרעה על רכישת מיומנויות בכל תחומי ההתפתחות. מי שנפגעו הכי הרבה הם ילדים ממעמד חברתי-כלכלי נמוך, ילדי פריפריה גיאוגרפית וחברתית, עולים חדשים, חרדים, דוברי ערבית וילדים עם צרכים מיוחדים. ילדים שבאים ממשפחות שלא יכולות להרשות לעצמן קורסי הכנה לכיתה א', שדורשים משאבי כסף שאין להם וזמן להסיע ולאסוף את הילדים".

"הקורונה הקצינה את כל הבעיות, בשנתיים האחרונות הילדים לא זכו לתשתית ראויה ללימוד קריאה וכתיבה, הפערים גדולים מאשר בעבר, ילדים רבים לא מוכנים לכיתה א' והוסיפי לכך שלושה סימני קריאה", מסכימה בודיאנצקי.

"הכישורים החברתיים נפגעו בקורונה, ואני רואה זאת בגנים שאני מלווה. ילדים זקוקים יותר לתיווך של מבוגרים", מדגישה גלית צור שליו, פסיכולוגית התפתחותית השותפה לקורס הכנת הורים. "ילד שמגיע יותר מוכן לשחק עם האחר, לפתור קונפליקטים בבית הספר, להתמודד עם אינטראקציות חברתיות יצליח יותר. ההורים הם סוכן ההכשרה הראשון וניתן לתרגל את כל מה שנדרש, גם בבית ללא קורסים. אבל השימוש בקורסים פרטיים, ובאופציה הפרטית באופן כללי, הפכה לחלק ממבנה החברה בישראל. המערכת הציבורית לא מסוגלת לצערנו לספק שירותים, זה קורה גם בפסיכולוגיה וברפואה. מצד שני, גם אם בכיתה יש ילדים שעברו קורס ויש כאלו שלא, אני לא חושבת שייווצר פער משמעותי שהמורה לא יכולה לגשר עליו".

"הפתרון צריך להיות בטיפול עומק ותהליכים ארוכי טווח של מערכת החינוך", מצטרפת ד"ר פלג. "עד שזה יקרה, ההורים חייבים לשאול את עצמם איזה מסר הם מעבירים לילדים כשהם שולחים אותם לקורס. המסר הראשון, הסמוי והחמור הוא: אנחנו לא מאמינים בך שתצליח להסתדר לבד במערכת החדשה. המסר השני - אנחנו לא מאמינים בגננת ובמורה שיוכלו להעביר אותך את תהליכי הלמידה וההסתגלות. אלו המסרים שאתם ההורים רוצים להעביר? חשבו על זה היטב".