אינדיאנה ג'ונס ושוד העתיקות בחוף פלמחים: מי אחראי?

בכל פעם כשמתגלה ממצא ארכאולוגי מסעיר, כולנו מרגישים קצת כמו אינדיאנה ג'ונס הנועז, שיצא לחפש אוצרות חבויים באדמה ברחבי העולם. ברשות העתיקות זיהו את החיבה של הציבור לסיפורים האלה והם ממהרים לשתף אותו בתגליות מרתקות. כך גם היה במקרה של מערת הקבורה הנדירה מימי פרעה רעמסס השני, ובה עשרות חפצים שלמים, שנחשפה במפתיע בגן הלאומי פלמחים.

ב - 18 בספטמבר הוציאה רשות העתיקות הודעה מפורטת לתקשורת, שתיארה איך במהלך עבודות פיתוח של רשות הטבע והגנים בפלמחים, חמישה ימים קודם, פגע טרקטור בסלע, וחשף במפתיע את תקרתה של מערת קבורה קדומה. "מדובר בממצא של פעם בחיים", אמר ד"ר אלי ינאי, מומחה לתקופת הברונזה ברשות העתיקות, בהתרגשות, "לא כל יום מתגלה לעינך סט תפאורה של אינדיאנה ג'ונס - מערה עם כלים על הריצפה שלא נגעו בהם 3.300 שנים".

באותו יום פרסם מנכ"ל הרשות, אלי אסקוזידו, תיעוד מצולם של המערה בעמוד הפייסבוק שלו, בלי לציין את פרט החשוב שדווקא הופיע בשוליה ההודעה לתקשורת: "בפרק הזמן הקצר שלפני איטום הפתח, ועל אף אמצעי שמירה, נכנס אדם או יותר למערה שהגיע למספר נקודות. רוב מוחלט של הכלים נותר במקומו, אך נראה כי מספר פריטים נגנבו. נסיבות המקרה נחקרות"

אפשר שמאחורי הדיווח הלקוני מסתתר מחדל מטריד: כיממה אחרי הגילוי המסעיר, יתכן גם שבעקבות מידע שדלף או הועבר שלא כדין, פרצו שודדי עתיקות למערה הנדירה, לקחו משם כלי מתכת עתיקים (בין היתר ראשי חיצים או חניתות מברונזה וכלים מברונזה), ובדרך נס לא פגעו בעשרות כלי החרס האחרים שהיו שם.

לכלים שנגנבו אין ערך כספי נקוב, אבל סוחרי עתיקות מניחים שהם יכולים להימכר בעשרות ומאות אלפי דולרים בשוק השחור ובמכירות פומביות. בישיבת הנהלת רשות העתיקות שנערכה ב- 19 בספטמבר דיווח אמיר גנור, מנהל היחידה למניעת שוד ברשות העתיקות, שמתבצע תחקיר על מה שקרה במערה בפלמחים.

היחידה למניעת שוד, שהוקמה בשנת 2000, ובראשה עומד מאז גנור, היא זו שהייתה אמורה לשמור על המערה עם עשרות הממצאים הנדירים, מתוקף תפקידה לאכוף את חוק העתיקות: לשמור על אתרי העתיקות של מדינת ישראל ואוצרות העתיקות משוד והרס, בין היתר על ידי סיכול חפירות לא חוקיות, לכידת עבריינים, פיקוח על מסחר עתיקות, הכנה להעמדת עבריינים לדין, תיעוד, דיווח ופרסום של אתרים שנפגעו משוד, תיאום ופיקוח על אימוני צה"ל.

היחידה שאמורה לפקח על כ - 35.000 אתרי עתיקות ברחבי ארץ, מהם 18 חפירות שנמצאות כרגע בעבודה, מתוקצבת ב- 330,000 שקלים לשנה, כ- 27.000 שקלים בחודש, ומועסקים בה 12 עובדים, מהם שלושה ארכיאולוגים והיתר קציני משטרה וצבא מיומנים, שעברו אימונים מתקדמים של גלישה, טיפוס וחילוץ. אין פלא שעם התקציב הזעום ומספר העובדים המגוחך, אנשיה לא מסוגלים לשמור על שכיות החמדה ההיסטוריות שלנו.

מתברר שזה לא המקרה היחיד שבו נשדדות עתיקות מחפירות של הרשות. בדרך כלל, אחרי שהאתר נחפר, מתבצע תיעוד מדעי מדוקדק והוא מכוסה בעפר. שודדי עתיקות מתוחכמים, יודעים להגיע לחפירות המכוסות ולהוציא מהן את השלל. הם לא צריכים להתאמץ כדי למצוא אותן, כיוון שהתיעודים המצולמים, גם כאלה שמלווים בנקודות ציון שמופיעים בדף הפייסבוק של המנכ"ל אסקוזידו, מקלים עליהם את העבודה.

גורמים המעורים בתחום החפירות הארכאולוגיות מסבירים שבדרך כלל, כשמתגלים ממצאים תוך כדי עבודות של חברות פרטיות, השמירה עליהם מתוקצבת מהאגרה שהן משלמות לרשות העתיקות, והכסף לא יוצא מתקציב היחידה. במקרה הספציפי של המערה בפלמחים, רשות הטבע והגנים, גוף ציבורי שאינו מחויב באגרה נדיבה, היא זו שביצעה את עבודות התשתית ולכן גם היא הייתה אמורה להיות חלק מהשמירה באתר.

הניסיון לגלגל את האחריות לרט"ג קלוש. כשאדם מקבל לידיו תכשיט בעל ערך, הוא מכניס אותו לכספת כבדה ואם צריך ישן לידה בלילה. גורמים ברשות מספרים שהמנכ"ל, אסקוזידו מאשים במחדל את ראש מרחב מרכז, עמית שדמן ואת גנור, אבל מתעלם מהתרומה שלו ושל רשות העתיקות לנסיבות שאפשרו את הגניבה.

בסוף השבוע שאחרי השוד, לא רק שהוצבה שם שמירה הדוקה, האתר כולו כוסה בשכבת בטון עבה וקשה מאוד לחדירה. אבל זה היה מאוחר מדי. נכון לעכשיו, היחידה למניעת שוד נמצאת כבר במרדף אחרי הגנבים.

האם כמו במקרה של מטבע הרבע שקל הנדיר, שנשדד לפני עשרות שנים, ואחרי פעולות חקירה מאומצות וחובקות עולם הושב (לפני שבועיים) על ידי שלושה מאנשי הרשות - שטסו לניו יורק כדי להביא אותו ארצה - עוד תצא על חשבוננו משלחת אווירית של רשות העתיקות, כדי להחזיר לכאן את עשרות הממצאים שנגנבו מפלמחים בעקבות מחדל שהיא חלק ממנו?

ארוע הגניבה המצער מהמערה שנחשפה בפלמחים מצוי בעיצומו של הליך חקירה מואץ של משטרת ישראל.

הנהלת רשות העתיקות מעודכנת בהתקדמותה ולא נוכל לפרט בשלב זה, על מנת שלא לשבש חקירה.

הועדה, המלווה על ידי היעוץ המשפטי בשני הגופים, תצביע, בסיום עבודתה, על מסקנות, לקחים והמלצות, אותם נחתור לקיים.

נדגיש, כי כל אתרי החפירות שאינם נמצאים בתוך אתרים שמורים, מאובטחים בקפדנות באחריות קב"ט הרשות, תוך הסתייעות במערכות טכנולוגיות מתקדמות.

רשות העתיקות היא, כידוע, גוף ציבורי וממלכתי. אנו גאים בפועלנו, נוהגים בשקיפות ומשתפים את הציבור דרך העיתונות והרשתות החברתיות בממצאים מרגשים וחדשים פרי עבודתנו. כפי שעדכנו את הציבור על התגלית, כך גם דיווחנו ציבורית על מקרה השוד. נלמד את המסקנות, נפיק לקחים, ובמקביל - נחקור באופן מקצועי ומדעי את התגליות במערה.