עובדי ההוראה חלוקים על המתווה שהוצג להסכם השכר. שיראל, מורה ותיקה מאילת, אמרה: "הבעיות במערכת לא ייפתרו". מנגד, מירב, מחנכת זו השנה הרביעית, טוענת כי "ההצעה מתקנת את הפער הגדול". גלעד, מורה עם ותק של 15 שנה: "עבדנו קשה כל השנים, הגיע הזמן לראות תוצאות"
בצל איומי השתת הלימודים ב-1 בספטמבר, בקרב עובדי ההוראה הדעות עדיין חלוקות לגבי ההצעה של משרד האוצר להסתדרות המורים. טל לוריא, מורה בחטיבת ביניים ובתיכון באפרת, הוא יו"ר ארגון "מורים מובילים שינוי". הוא אחד מהקולות הבולטים מבין המורים שמבטאים באופן עקבי תפיסה דומה לזו של משרד האוצר, למורת רוחה של הסתדרות המורים. "ההצעה מבטאת באופן די הדוק את מה שאני כותב בבלוג שלי במשך חודשים, וששנים אני אומר בעצמי. חוזים אישיים, תוספת דיפרנציאלית, לפני חצי שנה זה היה נראה מוזר. אמרו לנו 'מה אתם רוצים?'. עכשיו רואים שמשרד האוצר ואפילו משרד החינוך מתיישר לדברים האלה", אמר.
"לראשונה זה הרבה מאוד שנים העסקת המורים לא תהיה קשיחה לחלוטין - כרגע לא משנה אם המורה טוב או גרוע הוא מקבל אותו דבר, ולפי ההצעה זה ישתנה ברמה כלשהי. דבר שני הוא השימוש בכסף שמשרד האוצר לוקח מהציבור", המשיך לוריא. "במקום פשוט לשפוך כסף על כולם ולהעלות באופן שווה, תהיה השקעה יעילה - הוא ישים את הכסף איפה שהמצוקה הגדולה ביותר. איזה מורים עוזבים הכי הרבה? מורים בשנים הראשונות. משתי הסיבות האלה ההצעה מבורכת וצעד בכיוון הנכון. הייתי הולך צעד קדימה ומוודא שהחוזים האישיים ייושמו ולא יישארו על הנייר. זה העתיד. הייתי גם הופך את גמולי התפקיד לשווים ולא משתנים לפי ותק".
גלעד בכור, מורה לחינוך גופני בבית ספר יסודי באזור השרון, עם ותק של 15 שנה במערכת, הביע התנגדות לתוכנית שהוצעה. "העלו ל-400, איזה יופי. אני נחשב מורה ותיק. עבדנו בסכומים נמוכים בשנים הראשונות שלנו. עם הזמן השכר עלה מעט אבל נשאר נמוך. הסכם שכר ראוי לא היה מאז 2007, וגם אז שיפרו את השכר בתמורה לתוספת משמעותית של שעות", הסביר בכור.
עוד אמר בכור כי "חיכינו הרבה זמן להסכם שכר חדש שיהיה תואם למעמד שאנחנו רוצים להשיג בחברה. ההצעה היא יריקה בפנים. באוצר יושבים אנשים שלא באים מהתחום ומפרידים בין הצעירים לוותיקים. יוצרים מספרים לא נכונים מבחינה פרקטית, טוענים שהמורים הוותיקים מרוויחים המון מעל לצעירים ושהפער בלתי נסבל. אני מקבל פחות מ-2,000 שקל יותר ממורה בתחילת דרכו".
עוד בוואלה!
"אני לא ישנה בלילות - לא בטוחה איך נפתח את השנה בבית הספר שאני מנהלת"
לכתבה המלאה
"מי שמחזיק את המערכת הם המורים הוותיקים ודור הביניים. אנחנו חונכים את המורים החדשים, מחזיקים את הכיתות, עבדנו קשה כל השנים. הגיע הזמן לראות את התוצאות. זה פשוט הזוי. יש גם דברים שלא נמצאים בהסכם, כמו הגדלת הכיתות וביטול שעות השהייה, שהן חסרות כל חשיבות", הוסיף בכור. "צריך להעלות את השכר לפחות ב-25%, אני מבין שזה לא יקרה אבל זה מה שראוי. מעמד המורה פה מביך, וזה כואב שנלחמים איתך על 200-100 שקל. אין כמעט מורה שיכול להרשות לעצמו לא לעבוד בעבודה נוספת במצב הנוכחי. אני מקווה שיפה בן דויד לא תתקפל דקה לפני הסוף. זה העתיד של הילדים שלנו".
מירב רהט, מחנכת זו השנה הרביעית בבית ספר יסודי בעתלית אמרה כי לדעתה ההצעה "הוגנת ומכובדת". לדבריה, "אני לא רואה סיבה להתנגד לה. היא מתקנת את הפער הגדול מדי שיש בין מורים מתחילים לוותיקים. כן יהיו תוספות לכל המורים, אבל יותר למי שמרוויח מעט. אני בעד ההתייחסות לאיכות המורה. כרגע אני מרוויחה ברוטו 8,000 שקלים ואני אקבל העלאה, זה תמיד משמח. יחד עם תגמולים מאוד מהר השכר יכול להגיע לעשרת אלפים שקלים ויותר. אני אישית אהיה מרוצה מזה. ההסתדרות יכולה להציע עוד תיקונים נקודתיים אבל ההתנגדות והרצון לשבות ב-1 בספטמבר מיותרת ודופקת את כולנו. אין שום סיבה שזה יגיע לשם".
שיראל לוי עטר, מורה למדעים בבית ספר יסודי באילת מתחה ביקורת על ההצעה של משרד האוצר. לטענתה, ההצעה האחרונה לא נותנת מענה ראוי למצב במערכת החינוך. "אין ספק ששכר המורים החדשים ממש מבזה, אבל יש ניסיון לפתח תודעה ציבורית ששכר של מורים ותיקים מתקרב לממוצע במשק וזה ממש לא נכון. אני מורה 20 שנה, עם תואר שני, ואני רחוקה מזה", הסבירה. "ההצעה הזאת היא ניסיון לתת מענה נקודתי למצב חמור מאוד של המערכת. היא רק תגרום לשחיקה יותר גדולה של שכר המורים הוותיקים".
לוי עטר, אחת ממובילות תנועת "1 בספטמבר" לקידום החינוך בישראל, תקפה גם את דבריו של שר האוצר אביגדור ליברמן. בונים אקסיומה שלא ניתן היה לחתום על הסכם שכר בממשלת מעבר, אבל חתמו עם עובדים אחרים. אני לא זוכרת שקראו לאחיות או לנהגים בכינויי גנאי כמו 'בריונים' כשהם שבתו ואני לא מבינה למה השיח הזה קורה כלפינו. אני, כמורה שמביאה איתי ניסיון ומומחיות, לא חושבת שהשכר מבטא באופן הולם את מה שאני מביאה איתי".
"עם זאת, אני חושבת שנושא השכר הוא רק מרכיב מינורי בתוך מצב מערכת החינוך. אני לא מקלה בו ראש אבל הוא לא יפתור את הבעיות במערכת", המשיכה המורה. "ההצעה לא נותנת מענה לצפיפות, להיעדר הפסיכולוגיות והיועצות ולבעיות אחרות. אנחנו עובדים בתנאים שלא מאפשרים לנו לתת מענים נכונים ומתאימים לתלמידים. לגבי החופשות, יש חוסר ידע והבנה של המשמעות של עבודה כאשת חינוך. את השכר של החופש הגדול אנחנו משלמים לעצמנו - החישוב הוא לפי עשרה חודשים. החופשות נועדו לתת רגיעה מהעבודה הכל כך תובענית הזאת. לא הלכתי למקצוע כדי לאפשר להורים לשים את הילד שלהם איפשהו".