Israel
This article was added by the user . TheWorldNews is not responsible for the content of the platform.

בין האבל וקריאות השבר לתפילה החרישית בבית הכנסת: בנווה יעקב מתקשים לעכל את האסון

מתחת לטליתות, מבינים המתפללים ב"עטרת אברהם" שהבוקר שלהם ילווה בהלוויות. בגן הסמוך, אחד האבות בודק היטב את המנעולים לפני חיבוק הפרידה מבתו. בינתיים, שכונה שלמה שפגשה את המוות מקרוב מנסה להתמודד עם הטראומה. "אחרי שיקברו את הגופות נחפש אשמים. עכשיו בוכים"

פיגוע בשכונת נווה יעקב בירושלים. 27 בינואר 2023 (רוני כנפו)

אל בית הכנסת "עטרת אברהם" בשכונת נווה יעקב שבירושלים, שננעל אחרי הצרור הראשון שנורה לכיוונו בפיגוע הקשה בליל שבת, הגיעו הבוקר (ראשון), מעט לפני הזריחה, ראשוני המתפללים. בין כותלי בית הכנסת שוררת תחושת אבל קשה. המתפללים יודעים שגם הבוקר הזה ילווה בהלוויות חבריהם. קריאות שבר נשמעות מפי הנוכחים, חלקם מוצאים נחמה בתפילה חרישית.

במקביל, הרחובות מתמלאים במשפחות צעירות, שעושים את דרכם הקבועה לגן הילדים שנמצא מתחת למבנה בית הכנסת. חלקם מדברים עם ילדיהם על שקרה, אחרים נותנים לשבוע חדש להשכיח את מאורעות השבת. אחד האבות בדק פעמיים ששער הגן ננעל כמו שצריך לפני שנפרד מבתו לשלום, ואז התפנה בעצמו לחלוק עם הסובבים ברחוב מנת זעזוע.

"לא פסח על אף אחד". בית הכנסת "עטרת אברהם", הבוקר(צילום: ינון יתח)

בליל שבת המוות דפק על כל דלת בשכונה. הוא נתקל בנערים בחולצה לבנה, שהלכו ללמוד בבית הכנסת, עבר על פני הגבאי שחזר מקידוש אצל בנו, ונפגש עם כל מי שנקרא בדרכו. היו שקיפחו את חייהם, אחרים נאלצו לצפות באימה במתרחש ממרפסות הבתים. קהילה שלמה שמכירה עכשיו את המוות מקרוב.

המוות חזר לסיבוב נוסף על פני אלו שניסו להיחלץ לעזרתם של הנפגעים ונורו בעצמם. "הוא לא פסח על אף אחד", כאב דוד, תושב השכונה, והצביע על חלון ביתו. מבעדו אפשר לראות בדיוק את המקום שבו התחיל מסע ההרג. כפפות הטיפול הכחולות עדיין על הכביש.

עוד בוואלה!

החלטות הקבינט המדיני ביטחוני: חיזוק ההתנחלויות, אטימת בית המחבל ושלילת זכויות לתומכי טרור

לכתבה המלאה

"עכשיו בוכים". נרות זיכרון מול בית הכנסת(צילום: ינון יתח)

דוד לא יצא שלשום מהבית, הוא שמע את הקולות, הסיט את הווילון לרגע, וכשראה את הזוועה - אסף את הילדים. יחד הם התחבאו בתא שירותים עד חלוף זעם. "זה הרגיש כמו נצח, היינו שם 20 דקות לפחות עם צרורות וצעקות", סיפר. בבוקר למחרת, כשהלך לתפילת שחרית בבית הכנסת - שרר ערפל של בלבול. ניקובי הקליעים על החומות, זעקות ליל אמש והשמועות שרצו לכל עבר עוד הותירו חלקי סיפור עלומים, כך הוא מספר.

אתמול, באווירת השבת השחורה, המתינו רבים בחרדה כדי לקבל את הבשורות. "מעולם לא הצלחתי להחליט אם אני רוצה שיגיע מוצ"ש", משתף חיים, בן 23 מהרחוב הסמוך. ברגע שיצאו שלושת הכוכבים מיהרו כולם החוצה והתקבצו על פסי הרכבת הקלה מול בית הכנסת.

מנסים להתמודד עם הטראומה. הפיגוע בשכונת נווה יעקב בליל שבת(צילום: אתר רשמי, לפי סעיף 27 א' לחוק זכויות יוצרים)

עוד בוואלה!

חבורות-חבורות מטיילות במסלול הטבח ומתקשות להאמין, עוצרות בין זירת טיפול אחת לאחרת ומשוות פיסות מידע על הקרובים. רשימת שמות בלתי נגמרת של אנשים שעלולים היו להיות באירוע, דקות בודדות שמשוחזרות מאות פעמים מזיכרון אישי כואב.

עטופים בדגלי ישראל הם נעו בין שירי חסידות לצער, בין קריאות מצוקה לזעם. יש מי שמאשים את המשטרה, אחרים מעדיפים את הגרסה האמונית לאירועים. אבל משפט אחד, שאמר אב לנער משתלהב שנגרר אחרי קריאות "מוות למחבלים", סיפק את התמונה המלאה: "אחרי שיקברו את הגופות נחפש אשמים. עכשיו בוכים".