חמש שנים מלאו לתוכנית למניעת התאבדויות של בית החולים רמב"ם בחיפה, והנתונים מפתיעים גם את אנשי המקצוע בתחום: מתוך 571 איש שניסו להתאבד בתקופה הזו וטופלו במסגרת התוכנית, חייהם של 570 מטופלים ניצלו.
"הסיבה העיקרית לכך שאנשים מגיעים למצב של ניסיון התאבדות היא התחושה הממלכדת שאין מוצא", אומר ד"ר איל פרוכטר, מנהל אגף בריאות הנפש ברמב"ם ומיוזמי התוכנית. "חשוב לי להעביר למטופלים את המסר שהם לא לבד. חשוב שיידעו שתמיד יש מישהו שיכול לעזור להם. סוד ההצלחה של התוכנית שלנו שהיא מספקת התערבות מיידית בזמן משבר. אנחנו מסבירים למטופלים שיש מוצא, ועוזרים להם למצוא את הדרך".
3 צפייה בגלריה
ד"ר איל פרוכטר (מימין) ואבי לוי בשיחה עם מטופלת. "מסבירים למטופלים שיש מוצא, ועוזרים להם למצוא את הדרך"
(צילום: הקריה הרפואית רמב"ם)
מקובל לשער שמי שרוצה להתאבד, בסוף יצליח. ברמב"ם מוכיחים שאפשר למנוע התאבדות גם בקרב מי שכבר ניסו לבצע אקט אובדני. איך עושים זאת? לדברי ד"ר פרוכטר, "באמצעות כלים פשוטים, תגובה מהירה והתמקדות במטרה".
התוכנית למניעת התאבדויות של בית החולים נחנכה בספטמבר 2017 במטרה למנוע ניסיונות התאבדות חוזרים בקרב בגירים בני 18 ומעלה. לרגל יום המודעות העולמי למניעת התאבדויות, שחל לאחרונה, הציגו ברמב"ם נתונים מעודדים לגבי היכולת להפחית את מספר האנשים שמנסים ליטול את חייהם בשנית. במסגרת התוכנית טופלו 571 אנשים שניסו להתאבד, ורק אחד מהם ביצע ניסיון חוזר שהביא למותו. על פי נתוני משרד הבריאות, בין השנים 2019-2009 היו בארץ כ-6,200 ניסיונות התאבדות בממוצע בכל שנה, וב-2019 עמד המספר על 6,838. הנתונים הקשים האלה הם שהובילו להקמת התוכנית בחיפה.
ד"ר איל פרוכטר, מנהל אגף בריאות הנפש ברמב"ם ומיוזמי התוכנית: "בעבר המטופלים הללו היו משוחררים להמשך טיפול בקהילה. ובמקרים רבים היו נופלים בין הכיסאות בגלל תורים ארוכים, התעסקות עם ביורוקרטיה וקשיים אחרים. אנחנו הצלחנו למנוע ממאות מטופלים לחזור על ניסיונות התאבדות בעזרת כלים פשוטים יחסית, עם דגש על התערבות מהירה ומותאמת למצבם"
במסגרת התוכנית מנסים גורמי הטיפול להגיע לאנשים שניסו להתאבד כבר במהלך שהותם בבית החולים ולבצע הערכה והתערבות בתוך פרק זמן מיידי, בהתאם למצב המטופל. "בעבר המטופלים הללו היו משוחררים להמשך טיפול בקהילה", אומר ד"ר פרוכטר, "ובמקרים רבים היו נופלים בין הכיסאות בגלל תורים ארוכים, התעסקות עם ביורוקרטיה וקשיים אחרים. אנחנו הצלחנו למנוע ממאות מטופלים לחזור על ניסיונות התאבדות בעזרת כלים פשוטים יחסית, עם דגש על התערבות מהירה ומותאמת למצבם של המטופלים".
המסלול כולל זיהוי של המטופל שמגיע לחדר המיון לאחר ניסיון אובדני ואבחון פסיכיאטרי באשר למצבו הרפואי והנפשי. הפסיכיאטר גם מסביר למטופל על התוכנית ועל אפשרויות הטיפול הקיימות במסגרתה. בתוך יום מהאבחון יקבל המטופל הזמנה להמשך טיפול במרפאה לבריאות הנפש של בית החולים, שם תתבצע התערבות על ידי מטפל המתמחה בהתמודדות עם מצבי משבר. הטיפול הזה, שנמשך מספר מפגשים, מוכר על ידי קופות החולים.
3 צפייה בגלריה
"ניסיון אובדני קודם נחשב לגורם סיכון מספר אחת לניסיון התאבדות נוסף, אפילו יותר מדיכאון"
(צילום: shutterstock)
"פגישה עם מטפל בתוך 48 שעות מהגעתו למיון, היא דבר שלא קורה בשום מקום אחר", אומר ד"ר פרוכטר. "בדרך כלל צריך להמתין לפגישה עם פסיכולוג או פסיכיאטר שלושה חודשים ויותר. הזמינות חשובה, כי הסיכון הכי גדול למטופל הוא בשלושת החודשים הראשונים שלאחר ניסיון ההתאבדות. המטפלים שלנו בתוכנית מחויבים להיות מאוד חדים, מאוד זריזים, מאוד אינטנסיביים בתפיסה, וכולם עברו הכשרה מתאימה".
אבי לוי, מנהל המחלקה לעבודה סוציאלית בחטיבה הפסיכיאטרית ברמב"ם: "המטופל היחיד שבסוף התאבד היה בן 25, שטופל ישירות על ידי. על אף שהיה נחוש למות, הוא הסכים לקבל עזרה. כשפגשתי אותו, הוא אמר לי, 'אני על זמן שאול, מתכוון ללכת מכאן. כל ניסיון להראות לי את המשמעות ואת הטעם שבחיים, לא יועיל'. לצערי, הוא עמד בדיבורו ותלה את עצמו"
על פי הנתונים, יש פחות ניסיונות התאבדות בקרב ערבים לעומת יהודים, אבל ד"ר פרוכטר מודאג ממצבה של האוכלוסייה הערבית. "יש סטיגמה בחברה הערבית נגד טיפול נפשי, דבר שמונע או מעכב טיפול", הוא אומר. "גם אין מספיק מטפלים ועובדים סוציאליים במגזר הערבי, וזה לא אותו דבר כשהמטפל מדבר את שפת המטופל ומבין את צורת החשיבה שלו. גם במגזר החרדי יש סטיגמות בנושא, אבל האוכלוסייה החרדית מאוד תומכת באנשים במצוקה, ומספר המתאבדים שם הוא נמוך".
3 צפייה בגלריה
צוותי בריאות הנפש של רמב"ם. "אנחנו לא מחפשים לקוחות. יש לנו עודף"
(צילום: הקריה הרפואית רמב"ם)
ד"ר פרוכטר עוסק בנושא האובדנות יותר מ-20 שנה, מאז שהיה ממייסדי התוכנית למניעת אובדנות בצה"ל. לדבריו, התוכנית הורידה את שיעור ההתאבדויות בצבא בעשרות אחוזים. "משם לקחתי את הרעיון שאפשר למנוע התאבדות", הוא אומר. את התוכנית ברמב"ם בנה עם אבי לוי, מנהל המחלקה לעבודה סוציאלית בחטיבה הפסיכיאטרית של בית החולים.
יש סברה שהמתאבד לא באמת רוצה למות, רק לאותת לסביבה שהוא במצוקה. מסכים? "לא. חלק גדול מהאנשים האלה הובאו לחדר המיון אחרי שאמבולנס הוזמן על ידי בן משפחה, שכן או חבר שמצאו אותם אחרי ניסיון ההתאבדות. לא הם יזמו את ההגעה לכאן. ניסיון אובדני קודם נחשב לגורם סיכון מספר אחת לניסיון התאבדות נוסף, אפילו יותר מדיכאון. יש מתאבדים שבהחלט רוצים למות".
אבי לוי זוכר בכאב את האדם היחיד שהתוכנית לא הצליחה להציל. הוא היה בן 25, שטופל ישירות על ידי לוי עצמו ומנהלת חדר המיון. "מה שמעניין זה שעל אף שהוא היה נחוש למות, הוא הסכים לקבל עזרה", אומר לוי. "הוא היה על תפר מאוד דק בין רצון למות לרצון לחיות בו זמנית. מיד כשפגשתי אותו, הוא אמר לי, 'אני על זמן שאול, מתכוון ללכת מכאן. כל ניסיון להראות לי את המשמעות ואת הטעם שבחיים, לא יועיל'. לצערי, הוא עמד בדיבורו ותלה את עצמו".
בימים אלה התוכנית נכנסת לבתי חולים נוספים בהדרכת הצוות מרמב"ם. שיראל הרוש עזרן, מנהלת אזור צפון-מרכז ביחידה למניעת אובדנות במשרד הבריאות, תולה תקוות רבות במהלך. "בהחלטת ממשלה מדצמבר 2013 הוכרזה מניעת האובדנות כאינטרס לאומי שיש ליישמו במהלך בין-משרדי רב שותפים", היא אומרת. "היחידה למניעת אובדנות במשרד הבריאות עוסקת בניהול התוכנית הלאומית למניעת אובדנות בישראל בשיתוף פעולה הדוק עם משרדי ממשלה, רשויות מקומיות, מוסדות אקדמיים וגורמי מקצוע שונים. בשנתיים האחרונות ניתן דגש על הטמעת אסטרטגיות של מניעת אובדנות בבתי חולים ובקופות חולים. משרד הבריאות מברך כל בית חולים וקופת חולים שפועלים למניעת אובדנות ורואה בהם שותפים למהלך לאומי בעל ערך עליון".
ד"ר פרוכטר מסכם: "חשוב לי להדגיש שאנחנו לא מחפשים לקוחות. יש לנו עודף. תבחרו בחיים".
