Israel
This article was added by the user . TheWorldNews is not responsible for the content of the platform.

לוטם בת ה-13 פרסמה ספר פנטזיה: "הכתיבה נתנה לי סיבה לקום בבוקר"

אומרים שהנוער של היום לא קורא ספרים, שהשפה שלו לא תקנית, ושהוא לא מגלה עניין בספרות או בכתיבה. אבל מי שטוען כך לא מכיר את לוטם שפרלינג, בת 13 מקיבוץ מגידו, שלאחרונה הוציאה לאור את ספר הפנטזיה לנוער "אוצר מתחת לגשר" (הוצאת ניב).

"לכתוב ספר ולהוציא אותו לאור היה החלום שלי מאז שהייתי ילדה קטנה, אבל הכתיבה התחילה בשיעור כתיבה יוצרת", היא מספרת. "נתנו לנו פרויקט - לכתוב סיפור מסע שבו הדמות הראשית עוברת תהליך, פיזי או רוחני, ומשם זה קרה. בהתחלה היה לי קשה לשכנע את עצמי לשבת ולכתוב. זו הייתה שנת קורונה, תקופה קשה עבורי, והלימודים בזום היו קשים. אבל קורס הכתיבה, שגם היה בזום, מהר מאוד הפך למשהו שנותן לי כוח לקום בבוקר. מיד נשאבתי לתהליך הכתיבה".

מה משך אותך בכתיבה? "עניין אותי והלהיב אותי מאוד ליצור עולם דמיוני שלם משלי. הרגשתי שאני יוצרת עולם שאין בו שום הגבלות או חוקים, או הגדרות של נכון או לא נכון. עולם שלם שיש בו דמויות שאני בוחרת, ומקרים שקורים והם פרי דמיוני. לאורך השנה גיליתי שמעניין אותי ליצור ולייצר, לתת השראה לאחרים ולקבל השראה בעצמי. הבנתי שהכתיבה מרגיעה אותי, ומשמשת מקום מפלט עבורי, ואני לגמרי נכנסתי לזה. כל כך נהניתי והמשכתי לכתוב גם בזמן הפנוי. כשנגמרה השנה, המשכתי לכתוב גם בחופש הגדול".

ספרי על העלילה. גיבורת הספר, לוריה, יוצאת למסע חיפושים אחרי אימא שלה, שעזבה אותה כשהיא הייתה ילדה קטנה, והיא לא יודעת מדוע. היא יוצאת למסע בעולם קסום שמורכב מאלפים, בנות ים ועוד. בדרך עולות בה מדי פעם חרטות, ובעצם לאורך כל המסע היא תוהה אם כל העניין שווה את זה או לא. בסופו של דבר, בכל פעם, היא מחליטה להמשיך במסע. היא פוגשת כל מיני אנשים, חווה חוויות מיוחדות, ומגלה עולמות שלא הייתה מודעות להם. היא בעצם מבינה שעד אותו היום, היא חיה במעין בועה. לאורך כל הסיפור היא מגלה בעצמה, ועל עצמה, דברים חדשים. גם על הסביבה שלה".

מאיפה מגיעה ההשראה לכתיבה? "היו לי המון מקורות, זה לא נוצר מהאוויר. הדמות הראשית, למשל, נוצרה באחת מסדנאות הכתיבה שהייתי בהן בכיתה ז'. באחד התרגילים יצרתי דמות שהייתה כל כך מיוחדת בעיניי, שכשכתבתי את הספר היה לי ברור שהיא תהיה הבסיס לדמות הראשית. ההשראה הגיעה גם מהבנות שהייתי איתן בקיץ ובקורס. בסוף כל שיעור כל אחת בחרה אם להקריא את שכתבה, וקיבלה משוב. זה נתן לי המון השראה וכוח".

ומה אתגר אותך? "אחרי שהתחלתי בכתיבה, האתגר המרכזי היה לסיים. בעיקר משום שכל הזמן היו לי מחשבות ותהיות - האם מישהו יקרא את הספר הזה? האם זה ספר טוב בכלל? בסופו של דבר החברות מהקורס ומהקיבוץ כל כך התלהבו, והחלטתי שאני רק אבדוק אפשרויות לגבי פרסום הספר, ולפני ששמתי לב - כבר היה ספר. הקדשתי אותו לאימא שלי, היה לי ברור מהיום הראשון שאקדיש לה אותו. זה בזכותה".

הבנתי שהכתיבה מרגיעה אותי, ומשמשת מקום מפלט עבורי, ואני לגמרי נכנסתי לזה. כל כך נהניתי והמשכתי לכתוב גם בזמן הפנוי. כשנגמרה השנה, המשכתי לכתוב גם בחופש הגדול"

עינת, אמה של לוטם מספרת על תהליך כתיבת הספר של בתה, שהפך מרכזי יותר ויותר בחייה: "לוטם כל כך נכנסה לזה, החדר שלה היה מלא רשימות מפורטות עם שמות כל הדמויות, ופירוט עך הסיפור של כל אחת מהן. היה לי מאוד חשוב להיות חלק מכל התהליך הזה, כי בעיניי זאת חוויה משמעותית. אחרי שהיא סיימה את הסיפור, היא שיתפה אותנו בחלום להוציא אותו לאור כספר. בהמשך התברר לנו שהיא גם עשתה תחקיר של ממש לגבי הנושא. היא בחנה מה זה אומר להוציא ספר לאור, מה זו הוצאה לאור, ההבדל בין הוצאה קטנה לבין גדולה ועוד. יותר מכך, היא אפילו נרשמה להוצאה לאור, והשאירה פרטים כדי שיחזרו אליה".

היה לכם ברור מההתחלה שאתם תומכים בעניין? "בשלבים הראשונים אמרנו 'כן, בואו נתחיל ונתגלגל'. כשהיינו בפגישה בהוצאה לאור הם התלהבו מהספר, מבחירת הנושא ומהכתיבה, והלב שלנו גאה מרוב גאווה. היה לנו ברור לנו שהספר יוצא לאור, והחלטנו שאנחנו תומכים ומוציאים את הספר הראשון".

"מבחינתי היעד עכשיו הוא לעבור מספר לספר", אומרת לוטם, "אני יכולה לגלות שהספר הבא כבר נמצא בתהליך בכתיבה. בכלל, גיליתי שהיום כל אחד, בכל גיל, יכול להוציא לאור ספר, העניין הוא אם יש לך מספיק מוטיבציה ורצון. אני חושבת שכדי להתחיל לכתוב ספר צריך למצוא את המקום הבטוח שלך, כי אם אתה בלחץ זה פחות יעבוד. חשוב שתהיה סביבה תומכת, שמפרגנת ועוזרת להפוך את החלום לאפשרי".