עם פרוס השנה החדשה-תשפ"ג ברור כי ישנה ירידה חדה במעמדם האסטרטגי וכוחם הצבאי של ישראל וצה"ל. טהרן איננה מאמינה כי לישראל יש אופציה צבאית מול התוכנית הגרעינית שלה.
הבעיה העיקרית היא שמנהיגי איראן ומפקדי הצבא ומשמרות המהפכה האיראנים הפסיקו להאמין כי לישראל יש אופציה צבאית מול התוכנית הגרעינית. זה לא מקרה כי כל בכיר ישראלי-החל מראש הממשלה יאיר לפיד, שר הביטחון בני גנץ, וראש המוסד דויד ברנע שמבקרים בוושינגטון מדגישים באוזני מארחיהם-כולל הנשיא ג'ו ביידן, כי ארצות הברית חייבת להעמיד אופציה צבאית מול איראן.
זה שראש הממשלה יאיר לפיד חוזר כל פעם על המנטרה כי ישראל לא תאפשר לאיראן לפתח נשק גרעיני זה לא אומרת שבידיו קיימת אופציה כזו. זה שלא האיראניים השתכנעו כי האיום הצבאי הישראלי על תוכנית הגרעין לא קיים, אלא שבמשך השנה החולפת תשפ"ב 2022, הם נוכחו לדעת/לראות כי כאשר הם חצו כמה צמתים גרעינים ישראל וצה"ל לא פעלו.
צומת מרכזי כזה היה השנה לפני חודשים בחודש יוני כאשר בידי איראן היה מספיק אורניום מעושר ל-60 אחוז שמספיק לייצור פצצה גרעינית אחת ובסוף חודש יולי היו בידיה מספיק אורניום מעושר לייצור שלוש פצצות גרעיניות. למרות שהערכות מודיעיניות אלה פורסמו בארצות הברית, ישראל לא הגיבה עליהן אפילו במילה אחת.
מצב זה הביא את ראש אמ"ן לשעבר האלוף תמיר היימן לקבוע חד משמעית כי מנהיגי איראן השתכנעו סופית כי אין בידי ישראל וצה"ל אופציה צבאית אמינה מול הגרעין האיראני.
מנהיגי ישראל תרמו לעמדה האיראנית הזאת באומרם שהם מתנגדים להסכם הגרעין המתגבש בין ארצות ואיראן אולם הם לא יפעלו נגדו. במילים אחרות ישראל תוכל לפעול נגד מפעלי לייצור טילים, או בסיסים של משמרות המהפכה, אבל לא נגד מטרות גרעין.
מרגע שטהרן השתכנעה כי ישראל וצה"ל לא יפעלו נגד תוכנית הגרעין שלה היא לא רק הפנתה סכומים גדולים למטרות צבאית אחרות, אלא שהדבר נתן גם דחיפה גדולה לאיראן לפתח את קשריה המדיניים עם מדינות המפרץ-סעודיה איחוד נסיכויות הנפט ה-UAE להן קשרים עם ישראל.
לכל מצב והתפתחויות אלה גם השפעה גדולה על המתרחש בסוריה ובלבנון.
צה"ל אמנם ממשיך לתקוף בסוריה, אולם להתקפות אלה השפעה מועטה על מעמדם המתחזק של האיראניים בסוריה. רוב ההתקפות הישראליות הם על משלוחי טילים וחלקיהם אולם הם לא מונעות מהאיראנים להקים מרכזים לייצור טילים או הפיכתם לטילים מדויקים. התקיפות האלה אינן משפיעות על כוחות חיזבאללה המפוזרים בחלקים רבים בסוריה כולל בדרום סוריה קרוב לגבול ישראל ברמת הגולן.
המצב הזה בסוריה רק מחזק את מנהיג חיזבאללה חסן נסראללה ואת עמדותיו כלפי שדות הגז הישראליים כריש וכנא. חיזבאללה מקשיח את עמדותיו ודרישותיו כלפי שני שדות הגז ומאיים לפעול נגד ישראל באם תתחיל לשאוב גז משדה כריש.
גם בנושא המלחמה בטרור ישראל עומדת בפני מצבים לא כך פשוטים. חודש אוגוסט היה חודש בו בוצעו מעשי טרור של ידי הפלסטינים במספרים ללא תקדים. באוגוסט התרחשו 172 פיגועים, ובהם 23 פיגועי ירי. במהלך אוגוסט עלה מספר אירועי השלכת בקבוקי התבערה מ-75 בחודש שקדם לו ל-135. למרות מבצע 'שובר גלים' של צה"ל והשב"כ, מעצרם של אלפי פלסטינים מספר התקפות הטרור בספטמבר רק הלך וגדל. לכך יש להוסיף את היחלשותה של הרשות הפלסטינית ושל העומד בראש אבו מאזן והצטרפותם של אלמנטים מתוך מנגנוני הביטחון והמודיעין הפלסטינים אל מבצעי הטרור.
על קריאתו של ראש הממשלה יאיר לפיד, ביום חמישי 22.9, בעצרת האו"ם כי הוא מוכן לשלום עם הפלסטינים על בסיס שתי מדינות ענה לו יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן בעצרת האו"ם ביום שישי, כי 'אין לנו פרטנר ישראלי. אני אומר לכם בשם הפלסטינים שהתקווה שלנו לשלום כבר כמעט ולא קיימת בגלל הכיבוש. גבירותיי ורבותיי, אתם רוצים לחנוק כל תקווה שיש לנו? ישראל לא פרטנר לשלום. זה ברור שישראל, שמתעלמת מהחלטות הקהילה הבינ"ל החליטה ולא להיות שותפה בתהליך השלום, פועלת להרס פתרון שתי המדינות'. 'לנוכח ההתרחבות של ההתנחלויות ושל משטר האפרטהייד, ישראל לא משאירה לנו שום קרקע שבה אנחנו יכולים לקיים את מדינתנו העצמאית'.
