Israel
This article was added by the user . TheWorldNews is not responsible for the content of the platform.

פי שישה מאובחנים עם צליאק בישראל בפחות משני עשורים

בשנים האחרונות גברה המודעות למחלה ובמקביל נרשמה עלייה בכמות הבדיקות והמאובחנים. אלא שמכון המחקר והחדשנות של מכבי מגלה כי גם השכיחות היחסית של המחלה גדלה: בקרב ילדים ובני נוער נרשם זינוק של פי עשרה בשני העשורים האחרונים. דבר אחד נותר כשהיה: המחירים הגבוהים של תחליפי המזון המיועדים לחולי צליאק

זינוק חד נרשם בכמות המאובחנים עם מחלת הצליאק בשני העשורים האחרונים – וביתר שאת בקרב ילדים ובני נוער. כך עולה מנתוני מחקר חדש של מכון המחקר והחדשנות של מכבי (KSM) שמתפרסם לרגל יום המודעות הבינלאומי לצליאק שיצוין ברחבי העולם בשבוע הבא.

בין הסיבות המובילות למגמה שהתגלתה במחקר: עלייה בשיעור הבדיקות, שמתרחשת ברקע המודעות הגוברת למחלה אבל לא רק. נכון לחודש יולי האחרון, 21,902 מבוטחים במכבי אובחנו עם צליאק, והם מהווים 0.84 אחוזים מחברי הקופה. לשם השוואה, בשנת 2005 רק 0.14 ממבוטחי מכבי חיו עם צליאק. מדובר בעלייה של פי שישה בתוך פחות משני עשורים.

2 צפייה בגלריה

לחם לבן
לחם לבן

לחם לבן, מסוגי המזון שאסורים לחולי צליאק

(צילום: Shutterstock)

בקרב ילדים ובני נוער עד גיל 18 המגמה חדה יותר. באותו פרק זמן זינק מספר המבוטחים עם צליאק מ-0.12 אחוזים בלבד ל־1.56 אחוזים כיום – פי עשרה. העלייה, כאמור, נובעת לא רק מהמודעות הגוברת למחלה אלא גם משכיחותה המתרחבת, משום ששיעור הבדיקות החיוביות עלה באופן משמעותי גם הוא. בקבוצת הגיל אפס עד חמש, למשל, חלה עלייה משמעותית בשיעור הבדיקות החיוביות מתוך סך הבדיקות: מ-1.5 אחוזים ב-2005 לשיעור של יותר מ-3 אחוזים בשנים האחרונות. ביתר קבוצות הגיל נרשם שיעור בדיקות חיוביות דומה לאורך השנים.

צליאק היא מחלה אוטואימונית שנובעת מרגישות לגלוטן, אחד המרכיבים המרכזיים בחיטה, שעורה ושיפון – המהווים בסיס למוצרי מזון רבים כמו לחם, מאפים וממתקים. בין התסמינים של המחלה: הקאות, בחילות, שלשולים וכאבי בטן קשים במיוחד.

לדברי ד"ר טל פטלון, מנהלת מכון המחקר, "הסיבות לעלייה בשיעורי המחלה אינן מוכחות. מחקרים מהעולם מצביעים על קשר אפשרי לחשיפה מוגברת למזון מעובד, בגילים צעירים בפרט. עם זאת, עדיין מדובר בהשערות. קיימת חשיבות רבה למחקרים העוסקים בחשיפה סביבתית ובהשפעותיה על מחלות כרוניות, תחום שאני מובילה כעת, כחלק מההבנה כי בריאות ואיכות חיים יש לחקור באופן רב־ממדי, הכולל השפעות תזונה, אורח חיים וסביבה".

ועידת הבריאות של קבוצת "ידיעות אחרונות"ד"ר טל פטלוןצילום: יאיר שגיא

ד"ר אמיר בן טוב, גסטרואנטרולוג ילדים וחוקר בכיר במכון המחקר והחדשנות, מציין כי "כאשר ילד מאובחן עם מחלת צליאק, מתרחשת השפעה על אורח החיים של כל המשפחה. יש לכך ביטויים משמעותיים ביום־יום בפן החברתי והכלכלי. הנתונים שבדקנו דומים מאוד למגמות שרואים היום במחקרים נוספים מהעולם. על סמך ניתוח הנתונים שבדקנו, התחזית הינה שבשנת 2030 שיעור המחלה בקרב שכבת הגיל של מסיימי התיכון יהיה כשני אחוזים לפחות, כלומר אחד מכל 50 ילדים".

המודעות למחלה השתפרה כאמור בשנים האחרונות, אבל דבר אחד נותר כשהיה: המחירים הגבוהים של תחליפי המזון המיועדים לחולי צליאק ללא גלוטן. "יש לי פרספקטיבה של הרבה שנים משום שאובחנתי עם צליאק בגיל 15", מספרת לבנת מור, בת 51 מפתח תקווה, "אצלי לא הייתה מודעות לגילוי, לא עלו על המחלה למרות שסבלתי מכל הסימפטומים. סבלתי במשך שנים עד שאובחנתי, ולדעתי זה השפיע לי על ההתפתחות. לקח זמן וסבלתי עד שגילו את המחלה.

לבנת מור, חולת צליאק: "עדיף שתהיה ממעמד סוציו-אקונומי גבוה עם המחלה הזו. מי שלא מגיע ממעמד כזה, קשה לו. היו הרבה שינויים בכל הנוגע למודעות של המחלה והיצע האוכל – אבל מה שלא השתנה זה המחירים"

"בשנים ההן לא היה כמעט כלום, בטח שלא בסופרים רגילים. הייתה חנות ייעודית אחת בגן שמואל, סוג של דוכן, עם מוצרים ללא גלוטן, והיינו צריכים לנסוע עד לשם. באותה תקופה גרנו בערד אז זה היה מטורף. אף אחד לא ידע מה זה, בטח שלא היו אופציות במסעדות. לא היה לי מה לקחת לבית הספר, לעומת היום שיש קמחים טובים ולא מרגישים את ההבדל ביחס למזון רגיל. זה 180 מעלות מכל הבחינות. היום גם בסופרים וגם במסעדות יש אופציות – אבל המחירים היו ונשארו מאוד גבוהים".

לדברי מור, "הכול מאוד יקר, גם המוצרים שאתה צריך לקנות כדי להכין וגם האוכל עצמו. זה בממוצע לפחות פי 1.5, לעיתים יותר, ואין שינוי. עדיף שתהיה ממעמד סוציו-אקונומי גבוה עם המחלה הזו. מי שלא מגיע ממעמד כזה, קשה לו. היו הרבה שינויים בכל הנוגע למודעות של המחלה והיצע האוכל – אבל מה שלא השתנה זה המחירים".