Israel
This article was added by the user . TheWorldNews is not responsible for the content of the platform.

זינוק של 110% במספר הילדים בחינוך הביתי: "הרצון ללמוד צריך להגיע מהילד"

מספר הילדים שלומדים בחינוך ביתי יותר מהכפיל את עצמו בחמש השנים האחרונות, ובשנת הלימודים שהסתיימה למדו בבית כמעט 2,500 ילדים לעומת 316 לפני עשור. "אם רציתי לדעת לקרוא, ביקשתי מאמא והיא לימדה אותי", אומרת נטע שפרון, בוגרת חינוך ביתי שסיימה לאחרונה תואר שני בהצטיינות

זו מגמה שהתחזקה בתקופת הקורונה, אבל ממשיכה הרבה אחרי שהתלמידים חזרו לכיתות: יותר ויותר הורים בוחרים לא לשלוח את ילדיהם לבתי הספר, אלא לעבור לחינוך ביתי. בשנים האחרונות חל זינוק דרמטי של 110% במספר הילדים שלומדים בחינוך ביתי: מ-1,150 ל-2,418. לפני עשר שנים למדו בחינוך ביתי 316 תלמידים בלבד ומספרם גדל בהדרגה, אך הקפיצה המשמעותית התרחשה בשנים האחרונות.

3 צפייה בגלריה

yk13598152
yk13598152

”למידה יכולה להתקיים בדרכים שונות“. גילה חורש ובנה גיא

(אלבום ביתי)

במשרד החינוך מציינים כי בתקופת הקורונה מספר הבקשות לפטור מחוק לימוד חובה ומעבר לחינוך ביתי עלה, אך ההערכה היא שלא מדובר רק בהשפעות הקורונה, אלא בתהליכים חברתיים כלל עולמיים של פרסונליזציה, מידע שעובר בקלות במדיה, קהילות ועוד.

פרופ' ארי נוימן, ראש התוכנית לתואר שני בניהול מערכות חינוך במכללה האקדמית גליל מערבי, אמר כי הבחירה בחינוך ביתי יכולה לנבוע מחוויה לא טובה של הורים כתלמידים, קשיים של הילד בבית הספר, חברתיים או לימודיים, חוסר נחת מהאקלים בבית הספר, הכרה בכך שבית הספר לא מכין את הילדים לתפקוד מיטבי במאה ה-21, תפיסות פדגוגיות שונות ועוד.

לדבריו, אין עדיין מחקרים מבוססים לגבי השפעת הקורונה על המעבר לחינוך ביתי, אך קיימים מקרים שבהם בעקבות הסגרים הורים ראו שהילדים מתקדמים בחומר הלימוד ומרגישים טוב יותר בבית מאשר במסגרות החינוך, והדבר הוביל אותם לבחון את האפשרות לחינוך ביתי. סיבה נוספת לשינוי קשורה בדפוסי העבודה: בעבר, הרוב המכריע של ההורים עבד מחוץ לבית במשך שעות ארוכות, וכיום יותר ויותר הורים עובדים מהבית, ובהתאמה הם מאפשרים לילדים ללמוד מהבית.

מחקרים על בוגרי החינוך הביתי מצביעים על כך שמבחינה לימודית הם עולים על בני גילם שלומדים בבית הספר, וכן שאין הבדל בין ילדי החינוך הביתי לילדים שלמדו בבית הספר מבחינת שיעורי הצלחה בלימודי התואר ראשון. לדברי פרופ' נוימן, המחקרים מראים גם שלילדי החינוך הביתי כישורים חברתיים מפותחים יותר מאשר לילדי החינוך הבית ספרי.

גילה חורש מהיישוב אשחר בגליל היא מוותיקות החינוך הביתי, וילדיה - התאומים שירי ודולב (22), נעמה (20), וגיא (16) למדו או לומדים בבית. "כשהייתי בהיריון ושמעתי על חינוך ביתי חשבתי לעצמי שזה בדיוק מה שאני רוצה", מספרת חורש, מורה למתמטיקה בהכשרתה. בנוסף ללימודים בבית, האחים למדו קורסים אקדמיים במסגרת "אקדמיה בתיכון", ואת הצרכים החברתיים מילאו באמצעות מפגשים עם משפחות אחרות בחינוך הביתי, חוגים ותנועות נוער.

"בחברה שלנו רגילים לתבנית למידה של ישיבה מול מורה", אומרת חורש, "אבל למידה יכולה להתקיים בדרכים שונות. למשל במתמטיקה ראיתי שהילדים מבינים חומר שלמדו, מסוגלים ללמוד ולפתור, ומבחינתי זה הספיק. כל מי שרוצה לעבור לחינוך ביתי יכול, בתנאי שיעשה זאת עם מודעות לצרכים הרגשיים והחברתיים של הילדים, ולא רק הלימודיים".

נטע שפרון מכפר גלעדי למדה בחינוך ביתי, ולאחרונה סיימה בהצטיינות תואר שני בעבודה סוציאלית במכללה האקדמית תל חי. לאור החוויה המוצלחת, הוריה החליטו להוציא גם את אחיה של נטע ממערכת החינוך. שפרון מספרת שהוריה האמינו כי החיים מביאים כל כך הרבה אתגרים, שהרצון ללמידה צריך להגיע מהילד. "לא הייתה לי בבית מערכת שעות מסודרת או חומר שהוכתב על ידי הוריי. אם רציתי ללמוד לקרוא, ביקשתי מאימא והיא לימדה אותי".

האתגר האמיתי התחיל כשהתגייסה לצה"ל, והמערכת הסתכלה רק על הנתונים היבשים, כלומר העובדה שאין לה 12 שנות לימוד. "הייתי צריכה להוכיח את היכולות שלי למפקדים, ורק בהמשך שיבצו אותי במקומות יוקרתיים יותר", היא מספרת. בלימודים האקדמיים, לעומת זאת, היא קיבלה את הציונים הכי גבוהים. "הכתיבה האקדמית הייתה מאתגרת, אבל סיימתי בהצטיינות. לא הייתה לי בעיה להתמודד עם המבחנים".