Israel

יהודי, ליטאי, גאון

מחזה לא שגרתי נגלה ב־23 באפריל השנה לבאי בית העלמין סודרווה, בית הקברות היהודי היחיד ששרד בווילניוס, בירת ליטא. על אף מגיפת הקורונה, האזור התמלא מכוניות שרד ומהן ירדו פקידים ליטאים בכירים, ובהם שר החוץ לינאס לינקביצ'יוס. תוך שמירת מרחק מוקפדת, הצטרפו כולם אל שגריר ישראל, יוסי לוי, והתכנסו ליד מבנה מאוזוליאום המכסה על מצבה של יהודי, ששלטונות ליטא ביקשו לציין ברוב עם 300 שנה להולדתו. 

הפוסק הגדול רבי אליהו בן שלמה זלמן, הידוע יותר בכינויו "הגאון מווילנה", "הגאון רבנו אליהו" (הגר"א) או פשוט "הגאון", נולד ב־23 באפריל 1720 בכפר סלץ, שנמצא היום בשטחה של בלרוס. במהלך מאות השנים האחרונות וילנה וסלץ, כמו רוב אזורי מזרח אירופה, עברו בין ישויות מדיניות שונות, פשטו ולבשו מחדש צורות תרבות ונוף אנושי. באופן אירוני, בשנות חייו של הגאון דווקא וילנה, שנודעה כ"ירושלים דליטא", היתה הכל חוץ מעירם של ליטאים, והתגוררו בה בעיקר פולנים ויהודים. שואת יהודי אירופה שינתה זאת לעד. 

אף על פי שבליטא העצמאית מספר היהודים מועט ביותר, מנסים לזכור בה את הרב, שכינויו פרסם את בירתה הנוכחית ברחבי העולם היהודי. עד כה התמקד הזיכרון בעיקר בהנצחה ולאחד הרחובות בעיר העתיקה הוחזר שמו של הגאון, שאותו נשא בין שתי מלחמות העולם. ב־1997 הוצב באזור, שהיה בעבר רובע יהודי, פסל לזכר הגר"א. 

כאן, ברח' היהודים 8, הוא התגורר, בקרבת בית הכנסת הגדול של העיר שניזוק במלחמת העולם השנייה ונהרס סופית בהוראת השלטון הסובייטי. למרות זאת, הסביבה הפיזית נותרה בחלקה כפי שהיתה עוד בימי חייו, ועימה קמים לתחייה הזיכרונות. אפילו המוזיאון היהודי הממלכתי של ליטא נושא את שמו של הגאון. אתר וילנאי נוסף, בעל קשר עקיף אליו, הוא בניין בית הדפוס "האלמנה והאחים רום", שבו ראה אור התלמוד עם הפירוש של הגר"א.

הגאון מווילנה

למרבה האירוניה, בגרסה הראשונה של פסל הזיכרון הסמלי מישהו שכח לצייד את דמות הרב בכיסוי ראש, ולכן בוצע בפסל תיקון מאוחר. על אף "תמונותיו" של הגאון מווילנה, אין יודעים באמת כיצד הוא נראה. כל 11 הדיוקנאות הידועים שמתיימרים להציג את דמותו נעשו כנראה הרבה אחרי פטירתו. המוקדמים שבהם התבססו על ציורו המקורי של ראש המחלקה הליטוגרפית באוניברסיטת וילנה, הצייר הליטאי־פולני גלובצקי, והחלו להתפרסם כהדפסי אבן בשנים 1821-1825. דמיון לאדם האמיתי אולי לא היה בהן, אבל כל הדימויים נשאו מסר חינוכי והציגו לצידו של הרב פרטי חוכמה, קריאה ולמדנות אופייניים לתקופה - עט, ספר ולהבת הנר.

להיזהר ממלכודת הפולקלור

יובל ה־300 להולדת הגאון דִרבן את מקבלי ההחלטות לעלות דרגה במפעל הזיכרון. 2020 הוכרזה על ידי הפרלמנט הליטאי כשנת הגאון מווילנה וכשנת ההיסטוריה היהודית. עוד לפני שהתחילה באופן רשמי, רשויות המדינה ביקשו לכלול את כתבי היד של הגר"א, המצויים בליטא, במרשם "זיכרון עולם", תוכנית שימור המורשת התיעודית של האנושות המנוהלת על ידי ארגון אונסק"ו. לוגו החגיגות - תרכובת של המנורה, הסמל היהודי ושל עמודי גדימינאס, סמל העצמאות הלאומית של ליטא - עיטר מטבע מיוחד שהוכן על ידי הבנק המרכזי של המדינה הבלטית.

תוכנית החגיגות המפורטת כוללת כמעט 70 אירועים, אולם מגיפת הקורונה טרפה את הקלפים, ולו באופן חלקי. הוועידה הבינלאומית בנושא "למדנות ואינטלקטואליות בקרב יהודי ליטא מן המאה ה־18 עד המאה ה־20" נדחתה בינתיים לאוקטובר, אולם מתרבים הסימנים שלא ניתן יהיה לקיים אותה אלא בשנה הבאה. גורל דומה מצפה ככל הנראה לאירוע דגל אחר - הקונגרס העולמי של ליטווקים (כפי שמכונים היהודים שמוצאם מליטא). 

מעניין שבעוזבם את ליטא לקחו עימם הליטווקים, נוסף על כינויים, שמות ליטאיים למשעי. כך הגיעה לישראל ישיבת פוניבז', על שם העיר הליטאית פָּנֵבֶזִ'יס, ולארה"ב ישיבת טלז, על שם העיירה טלשיאי. בדומה להתרחשויות בשאר הערים בליטא, הקהילות היהודיות של פנבז'יס וטלשיאי הושמדו כמעט במלואן בשנת 1941 בידי ליטאים. רק השמות נותרו.

יש להניח שהגר"א עצמו היה מתפלא ומתפעל (ואולי נרתע), אילו יכול היה לדעת אילו מחוות וביטויי כבוד יורעפו עליו 300 שנים לאחר הולדתו בחבל ארץ שהיה לו בית, ושנותר ריק כמעט מיהודים. לא מדובר רק במסורת היהודית, המבכרת את הזכרת ימי הפטירה על ציון ימי ההולדת. מי שנשא בתואר ייחודי של גאון הצטיין בצניעות ולמדנות, עד כדי כך שסירב בעקביות לכהן במשרה רבנית רשמית, שמא יפריע הדבר להתעמקות בלימוד. בניו סיפרו כי נהג במשך כל חייו לישון שעתיים בלבד ביממה, בארבע "מנות" של חצי שעה כל אחת. קשה לדמיין אותו מפנה שעה מזמנו ל"דברי הבל" של כבוד ארצי. 

השגרירה אנטנוויצ'יינה. "תהילתו של הגאון מווילנה לא נודעה ברבים מחוץ לגדרות הקהילה היהודית דאז"

ההתעניינות יוצאת הדופן של ארצה בחכם היהודי נראית לשגרירת ליטא בישראל, לינה אנטנוויצ'יינה, טבעית וראויה. "היהודים היו לחלק בלתי נפרד מן החברה בליטא, מימי הדוכסות הגדולה במאה ה־14", מסבירה השגרירה. "הקהילה היהודית תרמה תרומה משמעותית לפיתוח הקוממיות של ליטא, להיסטוריה, לתרבות ולמדע שלה. אנחנו רואים בשנת ה־300 לגאון הזדמנות לחשוף ולקדם את הידע על תולדות היהודים במדינתנו, לשפר את השימור של מורשתם ולהשקיע יותר בהמשכיותה של המורשת הזאת. במבט רחב יותר, זו הזדמנות עבור העם הליטאי ועבור כל העולם ללמוד יותר על ההישגים של יהודים, אשר נולדו, חיו ויצרו במדינתנו ולמען מדינתנו, ולהתגאות בהם". 

אמנם רצון הליטאים להתגאות בסמכות רוחנית בעלת ממדים על־זמניים שפעלה בעיר בירתם הנוכחית ראוי לציון ולשבח, אך האתגר לא פשוט. עבודותיו של הגר"א, קו מחשבתו, פסיקותיו וחידושיו במקרא, בתלמוד ובקבלה אינם נהירים למי שאינו בקיא באוצרות "ארון הספרים היהודי" וחסומים כמעט בפני מי שאינו יודע עברית. 

ובלי התוכן, עלולה דמותו להצטמצם לממדים פולקלוריסטיים, כפי שקרה במידה מסוימת למהר"ל מפראג, המזוהה בעיני תושבי הבירה הצ'כית, ובעיקר התיירים שבאים אליה, עם אגדת הגולם והפסלונים הממוסחרים בדוכני המזכרות. כאילו כדי לחזק את הדמיון, באות האגדות, ובעקבותיהן הסופר הגרמני הנס לודוויג הלד, ומספרים גם על הגאון מווילנה כמי שניסה ליצור גולם. 

גילוי מאוחר

כיצד, אם כן, ניתן לדלג על פערי הידע ולהסביר את מקומו של הגאון למי שאינם יהודים? מארגני שנת הגאון מווילנה ינסו לעשות זאת באמצעות תערוכת "שנות אליהו", שתיפתח באוקטובר בספרייה הלאומית של ליטא ותעסוק בהשפעה העצומה של הגר"א על היהדות. שלטונות המדינה מתכוונים לשאול לצורכי תצוגה בתערוכה את "הפנקס" המפורסם מבית הכנסת של הגאון, השמור במכון YIVO למחקר יהודי בניו יורק. 

שלט במקום שבו עמד ביתו של הגאון // צילום: אריאל בולשטיין 

מאמץ מיוחד להנגיש את תורתו של הגר"א לציבור הכללי נעשה בתאגיד השידור הציבורי של ליטא. בתוכנית רדיו מיוחדת שהוקדשה לדמותו הוצגו למאזינים פנינים פרי מחשבתו של החכם היהודי, והודגש עצם היותו בעל גישה ביקורתית ובעל ידע נרחב במקצועות כלליים, דוגמת מתמטיקה ואסטרונומיה (הגר"א כתב ספר על המדעים הריאליים בשם "איל משולש", ובנוסף היה לו ידע בהנדסה, בביולוגיה, בגיאוגרפיה, בבלשנות ובמוזיקה). 

הגאון מווילנה הוא סמכות רוחנית לא רק עבור העם היהודי, קבע המסר. אם לא די בכך, חולקה גם עצה מעשית בזו הלשון: "היום חשובה בשבילנו הוראתו של הגאון מווילנה, שלפיה אם ברצונו של אדם להבין דבר מה, עליו לקיים שלושה כללים: לראות במו עיניו את מה שמראים לו, לשמוע במו אוזניו את מה שאומרים לו, ולהרגיש כל זה בליבו". 

השגרירה אנטנוויצ'יינה מסכימה לקביעה שמורשת הגר"א כוללת מסרים בעלי משמעות רחבה ואוניברסלית. "הפילוסופיה של הגאון מווילנה נשארת רלוונטית בעולם המשתנה של ימינו, כפי שהיתה במאה ה־18, בזמן שהגה אותה", היא אומרת בשיחה עם "ישראל היום". "לחיות בקהילה, ובד בבד לפתח מחשבה עצמאית ולחתור לשינוי חיובי בחברה - זה מלמד אותנו שיעור חשוב להתפתחות הדמוקרטיה המודרנית בליטא".

הגר"א היה מנהיג רוחני יהודי בעידן שבו האוכלוסייה היהודית לא התערתה באוכלוסייה הסובבת אותה. הוא השפיע על המוני היהודים הרחק מן הגבולות של ליטא העכשווית, אבל האם נכון יהיה לטעון שהוא היה דמות חשובה עבור ליטא?

"נכון שתהילתו של הגאון מווילנה לא נודעה ברבים מחוץ לגדרות הקהילה היהודית דאז. הוא אף לא נטל חלק פעיל בחיי ציבור של הקהילה היהודית, והיה אדם סגפן ומתבודד. לדברי יורגיטה וורבקיינה, פרופסורית באוניברסיטה של ווילניוס החוקרת את תולדות היהודים, אין ראיות שהאינטלקטואלים הלא־יהודים של הזמן ההוא הכירו אותו וידעו שחכם גדול כל כך מתגורר בווילנה. במהלך חייו נערכו כמה מפקדי אוכלוסייה של יהודי הדוכסות הגדולה של ליטא - בשנים 1764-1765, ושוב בשנת 1784. אליהו שמוילוביץ' ובני משפחתו מוזכרים בהם כחברים מן השורה בקהילה היהודית, ללא ציון של מעלותיו ומעמדו המיוחד. 

"הליטאים והיהודים החלו לגלות יותר עניין הדדי בתקופה שבין שתי מלחמות העולם, ברפובליקה העצמאית של ליטא. אז, למשל, אינטלקטואלים ליטאים ויהודים הקימו בקאונס (קובנו) אגודה לעידוד הבנה טובה יותר בין שתי הקהילות. אבל החברה הליטאית גילתה את החשיבות של הגאון מווילנה רק בימינו. ההיסטוריה היהודית של ליטא הושכחה בזמן הכיבוש הסובייטי, ולא ניתן היה לחקור את הנושא. לאחר השגת העצמאות, בשנת 1997 ציינו 200 שנה לפטירתו של הגאון, אירחנו כנס אקדמי בינלאומי שסימן הלכה למעשה את תחילת העיסוק בהיסטוריה ובתרבות היהודית של המדינה, וכך גילינו את הדמות המפורסמת ביותר של 'ירושלים דליטא'".

אזרח ליטאי מן השורה חש היום חיבור כלשהו אל המורשת היהודית של ארצו?

"לדעתי, המונח 'אזרח מן השורה' קיים רק במחקרים סטטיסטיים. לכל אדם או קבוצת אנשים יש יחס אישי להרבה דברים, לרבות המורשת היהודית שלנו. רבים יודעים הרבה על המורשת הזאת ומוקירים אותה; אחרים מצויים בתהליך של גילוי - הם לומדים עכשיו פרקים שלמים של תולדות היהודים בארצם, שאבדו ולא נודעו בעבר; ונודה שיש כאלה שלעולם לא יכירו ולא יתעניינו בנושא. החשוב הוא שליטא כמדינה מעריכה את ההיסטוריה ואת התרבות היהודית, מקבלת אחריות מלאה על שימורן ועל קידומן, ומשקיעה הרבה בחינוך של הדור הצעיר שלנו.

"ככלל, הציבור בליטא מגלה עניין רב בהיסטוריה של היהדות הליטאית, והנושא נמצא בתוכניות הלימוד של בתי הספר והאוניברסיטאות. יותר ויותר ליטאים לומדים עברית ויידיש. ספרים של סופרים יהודים יוצאים לאור, מתבצעים ומתפרסמים מחקרים שונים של ההיסטוריה היהודית. לא ניתן לטייל בחלקים השונים של ליטא בלי להכיר את המרכיב היהודי שהיה בהם. אנחנו מעודדים גם את הרשויות המקומיות לגלות אותו כחלק מתולדות המקום. אזכיר רק דוגמה אחת מני רבות: פרויקט השימור של בתי הכנסת הבנויים מעץ ברחבי ליטא, שאין דומה להם בהקשר האירופי".

העבר המשותף יוכל להיות מרכיב בעל ערך ביחסים בין ישראל לליטא בעתיד?

"בוודאי. בעיניי, ציון שנת הגאון מווילנה ושנת ההיסטוריה היהודית מהווה צעד חשוב בנתיב הארוך של שיתוף הפעולה בין שתי המדינות שלנו. המטרה אינה רק להעלות על נס את ההיסטוריה בת 700 השנים של יהודי ליטא ולהבין טוב יותר את העבר, אלא גם לחזק את הדו־שיח העכשווי, ולשרטט את התוכניות המשותפות לעתיד. למען העתיד עלינו לנתח בזהירות את העבר. אנחנו חייבים לזכור את הטרגדיה של השואה ואת הכאב שהיא השאירה אחריה. 

"הרחבת השיח בחברה שלנו בליטא על מאורעות השואה, מדגימה את הנכונות של ציבור כאן להבין את העבר. את העבר אף אחד לא יכול לשנות. לפעמים קבלתו, כמו קבלת האמת, מכאיבה, אך אין דרך אחרת לאיחוי - להודות באמת, להתמודד איתה ולקבל על עצמנו מחויבות איתנה לשימורה. לקח לנו, לליטאים, זמן מה להעריך מחדש את העבר שלנו, ואני גאה לומר שהרבה צעדים נעשו כדי להבין ולהכיר בהיסטוריה הכואבת של יהודי ליטא, הן בהקשר של מספר הקורבנות העצום, והן בהקשר של הכרת השמות של היהודים שחיו ונרצחו במדינה שלנו".

Football news:

Antonio Conte: I will not hesitate before leaving if Inter are not happy with what I am doing
Diego Godin: Inter will do everything to keep second place. Now we need to think about how to catch up with Juventus
Harry Maguire: Manchester United want to fight for trophies
Zidane on the victory over Granada: real suffered as a team. Two more games, we haven't won La Liga yet
Real have won 11 games with a minimum score in La Liga for the first time in 11 years
Akinfenwa after Wycombe's exit to the championship: the Only person who can charge me even more is Klopp
Ramos on the title: I hope that Real Madrid will celebrate the championship on Thursday. Everything is in our hands