אחד האתגרים המשמעותיים איתם צפוי להתמודד שר הבריאות החדש הוא גיבוש הסכם שכר לרופאים, לאחר שהאחרון נחתם בשנת 2011. ברקע המחסור העצום ברופאים נוירולוגים ותנאי ההעסקה הירודים שלהם, מכריזה הנהגתם כי לא יהיו חלק מההסכם החדש ללא התייחסות מיוחדת למצבו הקשה של המקצוע.
הרופאים אשר אמונים על טיפול בשורה של מחלות ואירועים מורכבים כמו שבץ מוחי, אפילפסיה, טרשת נפוצה, פרקינסון, שהשכיחות של כולן במגמת עלייה בשנים האחרונות, מודיעים כי ייצאו למאבק בעניין. הנתונים מטרידים במיוחד, ומהם עולה כי נכון לשנת 2020 היו בישראל 355 רופאים מומחים בלבד בתחום הנוירולוגיה לכל התחומים. בעוד שבישראל היחס בין מספר הנוירולוגים הוא 3.8 לכל 100 אלף בני אדם, באירופה הוא עומד על 8.3. עוד עולה מהנתונים כי 30 אחוז מהמומחים הם מעל לגיל פרישה ו־40 אחוז מהם בני 55 ומעלה.
1 צפייה בגלריה
מימין לשמאל: ד"ר טניה ליבשיץ ד"ר איליה אורמן, ד"ר מאור מרמלשטיין, ד"ר טלי אלקנוביץ, ד"ר רני ברנע, ד"ר יונתן נפתלי , ד"ר לירון פרנקן, ד"ר גל צור
(צילום: יריב כץ)
בדוח מיוחד של משרד הבריאות שפורסם רק לאחרונה וסקר את המצב בתחום החשוב נכתב כי "המערך הנוירולוגי בישראל, בבתי החולים ובקהילה, צמח בקצב איטי יחסית להתפתחות המהירה והעלייה הצפויה של הצורך בשירותים מתקדמים, תשתיות וכוח האדם על הכשרותיו. על כן יש צורך ניכר בשיפור השירות הנוירולוגי על היבטיו השונים ברמה הארצית". אחת המסקנות המרכזיות של הצוות שבחן את המערך הנוירולוגי: הגדלה משמעותית של מספר הרופאים, לצד תוספת מיטות.
"ב־15 שנה האחרונות המקצוע השתנה בצורה קיצונית משום שההתפתחות הטכנולוגית ברפואה מתרחשת הרבה יותר מהר מהתפתחויות ארגוניות בעולם הרפואה", אומר ד"ר רני ברנע, נוירולוג בכיר ביחידה לנוירולוגיה וסקולרית ומנהל המרכז לשבץ מוחי בבית החולים בילינסון. "לפני 15 שנה, המקצוע היה בעיקרו דיאגנוסטי עם יכולת התערבות טיפולית נמוכה וזה התווה רפואה מאוד מסוימת. הקצבים והעומסים היו שונים לחלוטין, ובגלל שלא היו טיפולים יעילים, פחות אנשים פנו אלינו. בשנים האחרונות יש לנו אפשרות לטפל בנזקים נוירולוגים בזמן אמת, מה שלא היה לנו בעבר".
ד"ר ברנע מסביר כי "הדבר יצר ציפייה מהציבור לתת מענה מהיר ובעומסים גדולים, וזה פשוט הונחת על הרופאים הנוירולוגים וכמו כל ארגון – קשה להגיב לשינויים. היום, בהרבה בתי חולים ובעיקר בפריפריה, יש יחסית מעט נוירולוגים והחולים מקבלים את המענה שלהם מרופאים שאינם נוירולוגים, שם הם מקבלים בירור וטיפול פחות איכותי, פשוט כי אין את הידע. התחלואה הנוירולוגית בעלייה ואין את כוח האדם המתאים. הנוירולוגיה נמצאת בתחתית הסולם מבחינת השכר ברפואה הציבורית. יש 20 אלף מקרי שבץ מוח בישראל בשנה, ומטפלים בהם 25 רופאי שבץ מוח ‑ ככה זה לא יכול להימשך".
לדבריו, הסיבה לכך היא שבמשך השנים, כשניתנו תוספות השכר למקצועות מסוימים מפאת מחסור בכוח האדם, הנוירולוגיה לא נכללה בהם. בגלל שהנוירולוגים לא היו מאוגדים מספיק ולא היו מספיק בחזית הרפואה. "הגענו למצב בשנת 2022 שהנוירולוגיה היא בתחתית מבחינת ערך היום וערך שעת העבודה. פרחי הרפואה כמובן רואים את זה ומתרחקים מהמקצוע", הוא מסביר, "הנוירולוג והפנימאי עובדים שכם אל שכם במיון כל הלילה, והנוירולוג מרוויח 27 אחוזים פחות. הדבר הזה חייב להשתנות בהסכם השכר הקרוב. אנחנו לא יכולים לעבור לסדר היום ללא קבלת התוספות הללו. אנחנו נילחם על כך. יש בישראל 20 אלף מקרי שבץ מוח בישראל ומי שאמור לטפל בהם הם 25 רופאי שבץ מוח, וזה לא יכול להימשך".
באיגוד הנוירולוגי מדגישים: המקצוע נמצא במשבר חריף. "כדי שרפואת המוח בישראל תתקדם ויהיו לנו מספיק רופאים, אנחנו חייבים לפתור את פערי השכר, כי זו הסיבה מספר אחת למשיכת רופאים למקצוע המקסים, המתפתח והחשוב הזה", אומר פרופ' דוד טנה, יו"ר האיגוד. "אנחנו יודעים שכיום, במצב הנוכחי, הנוירולוגים הם בתחתית ההשתכרות גם בשוק הציבורי וגם בשוק הפרטי, לעומת תחומי רפואה דומים בישראל ואת העיוות ההיסטורי הזה חייבים לתקן. נעשה כל מה שצריך מול ההסתדרות הרפואית ומשרד הבריאות כדי למצוא דרכים לתעדף את המקצוע. כל הגורמים מבינים את המצב היום, ישבנו ונפגשנו עם ראשי הר"י וגורמי המקצוע הרלוונטיים במשרד הבריאות. אנחנו נעמוד על המשמר ונדאג שזה יקרה".
