הוא לא ממש נמצא בצד שמאל של הגוף, וגם לא קשור לאהבה או רגשות, אבל הוא השריר היחיד בגוף שאינו נח לרגע, ובלעדיו - אין לנו חיים. לאורך ההיסטוריה היו השערות שונות ומשונות בדבר תפקידו המדויק של הלב. במיתולוגיה היוונית סברו כי הלב שולט ברגשות. הפילוסוף אריסטו חשב שהלב דוחס אוויר לריאות, הרופא והסופר היווני גלנוס גרס שהלב מזרים דם אך לא ידע בדיוק לאן. רק בתחילת המאה ה-17 החלו להבין כי מדובר בעצם במשאבה המאפשרת את קיום החיים.
אז מה בעצם אתם יודעים על הלב שלכם? לרגל יום המודעות לבריאות הלב, שצוין השבוע בעולם, הנה כמה עובדות מרתקות על המשאבה של הגוף.
נתחיל עם קצת אנטומיה: הלב בגודל של אגרוף לערך ובנוי משלוש שכבות. שריר הלב (myocardium), השכבה החיצונית - קרום הלב (pericardium), והשכבה הפנימית - פנים הלב (endocardium).
קרום הלב עשוי משתי שכבות. הקרום הסיבי והקרום החלק או עילית הלב (epicardium). שתי השכבות הללו מפרישות נוזל המצטבר במרווח שביניהן (נפחו עשרה עד 15 מיליליטר). נוזל זה משמש כ"משכך זעזועים" המגן על הלב. הקרום הסיבי צמוד היטב לסרעפת ולעצם החזה, וכן לעורקים ולוורידים היוצאים מהלב ונכנסים לתוכו, ומייצב את הלב במקומו.
הלב מחולק לארבעה חללים: העלייה הימנית, החדר הימני, העלייה השמאלית והחדר השמאלי. שני צדי הלב, הימני והשמאלי, מופרדים על ידי מחיצה עבה המכונה "ספטום". הדם ה"מלוכלך" (כלומר העני בחמצן) שנאסף מהגוף, מתנקז אל העלייה הימנית, משם אל החדר הימני וממנו אל הריאות. שם משתחרר הפחמן הדו חמצני שנפלט מרקמות הגוף ונקלט החמצן.
הדם ה"טרי" (ובו חמצן שנקלט מהריאות) חוזר אל העלייה השמאלית, משם אל החדר השמאלי - ומהלב יוצא בחזרה לגוף. כל הפעולות הללו מתרחשות בזכות מאות עורקים, ורידים, סיבי עצב, מסתמים ופעילות הרמונית המאפשרת ללב "לפמפם" את הדם הלוך וחזור, לאסוף פחמן דו חמצני מהגוף ולהזרים בחזרה דם עשיר בחמצן.
1 צפייה בגלריה
הלב בגודל של אגרוף לערך ובנוי משלוש שכבות
(צילום: shutterstock)
איפה בדיוק נמצא הלב שלכם? רובכם ודאי תצביעו על צדו השמאלי של החזה, אולם למעשה הלב ממוקם במרכז בית החזה, וקצהו התחתון נוטה מעט שמאלה. חלק קטן מהאוכלוסייה לוקה בתופעה הקרויה "דקסטרוקרדיה", בה הלב נקרא "לב ימני" משום שקצהו התחתון נוטה מעט ימינה.
- לבו של אדם בוגר מתכווץ כ-80-60 פעמים בדקה במנוחה. אצל ספורטאים הדופק לרוב נמוך יותר ומגיע לכ-50 פעימות בדקה. אצל נשים צעירות הסובלות מאנורקסיה, למשל, הדופק צונח בעיקר בשינה ועלול להגיע גם עד ל-30 פעימות בדקה בלבד.
מנגד, הדופק התקין אצל תינוקות הוא כ-130 פעימות בדקה ובעת בכי הוא עשוי להגיע גם ל-180 פעימות בדקה.
הלב שוקל כ-350 גרם. גודלו של לב ממוצע של מבוגר הוא כגודל תפוז גדול.
כל עלייה של עשרה קילוגרמים במשקל גוררת התפתחות כלי דם נוספים, והתוצאה: מעמסה נוספת על הלב.
הלב פועם כ-100 אלף פעמים ביום, כ-3 מיליון פעמים בחודש, ובמהלך תקופת חיים ממוצעת של כ-75 שנים הוא פועם מעל 2.5 מיליארד פעמים.
כל חדר בלב מתמלא בדם בכמות של כחצי כוס. בכל פעימה, הלב מזרים כ-100 מיליליטרים של דם. מדי יום עוברים דרכו כ-8,000 ליטרים של דם. כך שבתוך כשלושה ימים יכולה זרימת הדם ללב למלא בריכת שחייה. במהלך כל חיינו, יכול הלב למלא מיליון חביות של דם.
כל כדורית דם היוצאת מהלב חוזרת אליו כעבור 25 שניות, לאחר שהסתובבה בגוף.
אורך כלי הדם בגוף הוא כ-100 אלף קילומטרים, השווים לכמעט שלוש הקפות של כדור הארץ. לחץ הדם בעורקים הוא כה חזק, עד שהוא מסוגל לפרוץ כמזרקה בגובה של כמטר וחצי.
- התקף לב מתרחש כאשר עורק המזין את שריר הלב (הקרוי עורק כלילי, או "קורונרי") נסתם. התוצאה: אותו אזור בלב שהוזן על ידי העורק מת, והאזור הלבבי עובר תהליך של נמק. מרבית התקפי הלב מתרחשים דווקא בבוקר, בין השעות שמונה לתשע.
כאשר מקשיבים ללב באמצעות סטטוסקופ שומעים בכל פעימה שני קולות. אלה הקולות שמשמיעים מסתמי הלב בעת סגירתם: הקול הראשון מסמל את סגירת המסתמים בין העליות והחדרים, והקול השני הוא קול סגירת המסתמים בין החדרים והעורקים היוצאים מהם.
הסיכון של אדם מעשן למות מהתקף לב גבוה ב-70 אחוז לעומת מי שאינו מעשן. אבל שימו לב: שלוש שנים לאחר הפסקת העישון, הסיכון למות מהתקף לב שווה בין אלה שעישנו ונגמלו, לבין אלה שלא עישנו כלל.
- מכשיר האלקטרוקרדיוגרם, שמוכר יותר בשם אק"ג, רושם את הפעילות החשמלית בלב, שבאמצעותה יכול הרופא לשער היכן נגרם נזק לשריר הלב. דרך התרשים ניתן לאבחן לא רק הפרעות קצב לב, אלא גם התקף לב, יתר לחץ דם ואפילו בעיות מסתמים.
