ראש הרשות הלאומית לחירום לשעבר תא"ל במיל' זאב צוק רם אומר כי אין די בתמ"א 38, שנותנת מענה רק למבני מגורים. התשתיות, ובהן בתי החולים ובתי הספר, לא זוכות למענה, וגם לא הסכנה הנשקפת מהמפעלים במפרץ חיפה. "מישהו תכנן מראש לאן יפנו משפחות בחורף?", שואל צוק רם
תא"ל במיל' זאב צוק רם, לשעבר ראש הרשות הלאומית לחירום ובכיר במל"ל, מתח ביקורת על ההתנהלות של מדינת ישראל בנושא ההיערכות לרעידות אדמה. צוק רם אמר כי תוכנית ההערכות הנוכחית, המבוססת על תמ"א 38, נוגעת אך ורק לבנייני מגורים. היא אינה נותנת מענה לבעיות שייווצרו בתשתיות, כמו בתי חולים, בתי ספר, או לסכנה שתישקף ממפעלים במפרץ חיפה במקרה של רעידת אדמה.
"כשמנתחים את האזורים הבעייתיים, חוץ מקו השבר הסורי-אפריקאי, העובר ממטולה עד אילת, יש גם את שבר יגור, שמשפיע על כל חיפה ותשתיות המפרץ, עם החומרים המסוכנים", אמר צוק-רם. לדבריו, אפשר לפרגן לפיקוד העורף, למשטרת ישראל, למד"א ולשירותי הכיבוי, אבל הם לא יוכלו לתת מענה מספק במקרה של רעידת אדמה בקנה מידה גדול. "יהיו הרבה אתרי הרס", הוא אומר, למשל בתים. "מישהו תכנן מראש לאן מפנים את המשפחות בחורף ללא קורת גג? מה עושים עם ילדים ותינוקות מבחינת מזון ומים"?
לדבריו, הוא לא מכיר רשות מקומית שיודעת לתת מענה ראשוני מוצלח לרעידת אדמה בהיקף כזה: "החטיבה הסדירה של פיקוד העורף נמצאת בתעסוקה מבצעית כל הזמן. לאסוף אותה מכל הגזרות לוקח סדר גודל של 24 שעות. במזג אוויר כזה תחת ההריסות האנשים לא שורדים".
לדברי צוק-רם, יש בישראל כ-600 אלף מבנים, ובהם בין 80 ל-100 אלף מבנים מסוכנים. כ-5,000 מוגדרים כמסוכנים מאוד. רובם מרוכזים בערים כמו טבריה, בית שאן וקריית שמונה. "הם יקרסו כמו קלפים", הוא אומר. "רעידת אדמה תהיה. אי אפשר לעצור אותה, אבל אפשר לבנות ולחזק". לדבריו, כשהיה ברשות הלאומית לחירום ובמל"ל הוא החל לטפל באילת, ומעט בקריית שמונה ובבתי ספר. אך לתשתיות במפרץ חיפה ולבתי החולים אין כרגע מענה. "מה עם אלה שנבנו לפני 1980, כשעוד לא היו תקנים לרעידות אדמה"? הוא שואל. "מה עם תוכן בתי החולים? מערכות הצנרת? יש להן תקן? הרשימה ארוכה".
