גיא ורן אלהלל רוזנבאום, תאומים מתל אביב שהיו אמורים להתחיל את לימודיהם בכיתה א' בבית הספר גרץ בעיר, לא למדו יום אחד מתחילת בשנה – בשל סירובו של בית הספר לאפשר להם ללמוד יחד באותה כיתה, כפי שהוריהם מבקשים.
לדברי ההורים, אף שבבית הספר לא פגשו את התאומים, ולא ביקשו חוות דעת מקצועית מהגנן שלהם בגן הילדים או מגורם מקצועי אחר, נאמר להם כי שיבוץ הילדים יחד "עלול לפגוע במרקם החברתי של הכיתה". האם גל סיפרה כי הנהלת בית הספר השיבה לפניות של הורים אחרים שילדיהם התאומים למדו בכיתה אחת באותו בית ספר תחת הנהלה קודמת - כי "מדובר בעיקרון". כאמור, בשל אותו עיקרון הילדים לא לומדים בבית ספרם מתחילת השנה.
יש לציין כי במשרד החינוך אין מדיניות המחייבת להפריד בין תאומים, אלא ניתנת אוטונומיה לבתי הספר להחליט אם לשבץ תאומים בכיתה אחת או להפריד ביניהם.
"דיברתי עם פסיכולוגיות ועם יועצות חינוכיות והן הסבירו לי שצריך לבדוק אם הפרדת התאומים תועיל להם, או תזיק להם, אך בשום שלב בית הספר לא התעניין בילדים", טוענת האם, "הם לא שאלו דבר, וגם לא רצו לשמוע. הם קיבלו החלטה גורפת, והם מתעקשים על כך, אפילו שהגישה בקרב מומחי חינוך היא לבחון כל מקרה לגופו".
האם מספרת כי לפני שרשמה את ילדיה לבית הספר היא ביקשה לברר מה המדיניות בנושא, ונאמר לה שתחילה עליה לרשום אותם ורק אז העניין יתברר. לאחר הרישום נאמר לה שילדיה יופרדו .
לדבריה, את הטענה ששיבוץ תאומים באותה כיתה עלול לכאורה לפגוע במרקם החברתי בכיתה, ניתן לטעון גם לגבי שני ילדים שהם חברים טובים. "למה לגרום לילדים בני שש תחושה שה'תאומות' שלהם פוגעת בסביבה החברתית? בגן הילדים גיא ורן היו יחד ולא הייתה שום בעיה", היא אומרת, "הם חברים טובים, הם מחזקים אחד את השני כשצריך, הם לא מפריעים אחד לשני להתפתח. הם משרים זה על זה ביטחון שמאפשר להם חופש. למה הם מניחים ששני חברים טובים, שבמקרה הם גם אחים, יפגעו באיזון של הכיתה? אולי הם דווקא ישפיעו לטובה? גיא ורון מעדיפים ללמוד באותה כיתה, ובוודאי שהם רוצים ללכת לבית הספר כמו כל הילדים".
"אני אוהבת לשחק עם רן, ואני רוצה ללכת לבית ספר כדי להיות עם חברים", אומרת גיא, ורן מוסיף: "זה לא נעים כי אני וגיא רוצים להיות ביחד בכיתה. לא כיף להיות בבית".
פרופ' יזהר אופלטקה, מבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב, התייחס לסוגיה ואמר כי אין ממצאים מחקריים חד-משמעיים לגבי מידת ההשפעה של נוכחותם של תאומים באותה כיתה על הישגים לימודיים. כך גם לגבי התפתחות אמוציונלית, תפקוד המורים בשיעור, או התנהגויות חברתיות של ילדי הכיתה.
"המחקר על שילובם של תיאומים בבית הספר אינו חד-משמעי ואינו מצייד את משרד החינוך ואת בתי הספר בהמלצה למנוע מתיאומים ללמוד באותה כיתה, או דווקא לשלבם זה ליד זה, כך שיישבו אפילו באותו השולחן", הוא אומר,"מחקר אחד מצא שהפרדת תיאומים תורמת להתפתחותם הקוגניטיבית, ואילו מחקר אחר הראה שתיאומים הלומדים באותה הכיתה זוכים להישגים גבוהים יותר במקצועות השפה".
לדבריו, נכון יותר יהיה לקבוע מדיניות חינוכית הבוחנת כל מקרה לגופו, תוך התייחסות למשפחה של התאומים, לסוג הקשר שנרקם ביניהם, למאפייניה החברתיים של הכיתה שאליה הם מיועדים, לתפיסות ערכיות של ההורים ועוד. "כל מדיניות הקובעת נחרצות כי אין לשלב את התיאומים בכיתה אחת, מתעלמת מכך שאין דין אחד הנכון לכלל הילדים, וכי גמישות מחשבתית היא הדרך המתאימה ביותר לניהול בתי הספר", הוא סבור.
ממשרד החינוך נמסר כי החלטה על שיבוץ תאומים באותה כיתת לימוד או בכיתות נפרדות מצויה בסמכות מנהל בית הספר, בהתאם לשיקולים שונים ובהם שיקולים רגשיים, חברתיים ופדגוגיים.
