גיים צֵ'יְינְגֵ'ר: הפיתוחים שבאים לשנות השנה את עולם הרפואה

ד"ר בוריס אורקין הוא לא מה שהייתם מכנים יזם הייטק טיפוסי. "אחרי 35 שנה בחדרי ניתוח, אפשרתי לעצמי לעשות משהו חדש, מעניין ומגניב", הוא מסביר, "והבטחתי לאבא שלי זכרונו לברכה, שתמיד אהיה הכי טוב".

הצילום התרמי מביא עמו עולם חדש ובלתי נראה ופותח הזדמנויות רבות בתחום הרפואה. בטכנולוגיה זו, המצלמות התרמיות מסוגלות לזהות תהליכים פיזיולוגיים המבוססים על שינויי אנרגיה וחום בגוף ומציגות מידע קריטי בזמן אמת על מסך, שלא היה זמין קודם לכן.

לצורך כך חברו בשיבא לאופגל, חברה-בת של אלביט מערכות. המערכות יתמקדו בארבעה תחומים שבהם זוהה פוטנציאל רב בפתרון בעיות: ניתוחי לב, רגל סוכרתית, זיהומים בחתך ניתוחי וניטור נשימתי. "השאיפה היא כי הטכנולוגיה התרמית, שסייעה עד היום לטייס ולחייל בשדה הקרב לזהות איומים ומטרות, תסייע לצוותים רפואיים לראות את הבלתי נראה ולמעשה תספק להם מידע חדש, שלא היה זמין להם עד כה", אומר צחי ישראל, מנכ"ל אופגל.

"המשמעות הכירורגית היא לאפשר למנתחים לראות מעבר ליכולת שניתנה על ידי בורא עולם", מסביר ד"ר אורקין. "העין היא חיישן פיזיולוגי ואנחנו רוצים להוסיף עוד חיישנים שיאפשרו לראות את הבלתי נראה. היום יש אולטרסאונד ו-MRI. החזון שלנו הוא פיתוח של דימות חדשה. המערכת כוללת מצלמת סטילס או וידאו שבהן רואים את זרימת הדם לאחר שיחזור אספקת הדם, בניתוח מעקפים למשל, כדי לוודא שאין עוד חסימות, שזרימת הדם תקינה".

אז מה עושים היום בחדר הניתוח? "מקווים לטוב, ושיעור ההצלחה הוא לא רע, אבל כן מייצרים סיבוכים. בעתיד הקרוב ממש נוכל לתעד לא רק את זרימת הדם אלא גם אם היא תקינה".

המשימה הבאה של אורקין ועמיתיו - פרופ' אבירם ניסן, מנהל המחלקה לכירורגיה כללית ואונקולוגית; וחזי נחמן-פרחי, יועץ טכנולוגיות מתקדמות בזרוע החדשנות של שיבא – ARC, היא לנטר באותו אופן כל שתל, מתלה (מילוי חסרים של רקמה רכה), שאמור לקבל דם ממקור לא טבעי כמו השתלת אברים. "כך נוכל לקבל עוד מידע נסתר תוך כדי הניתוח".

למה זה טוב? "זה יאפשר ניטור ללא חיבור למטופל, זה מאוד משמעותי כמעקב. למשל בפגיה: המצלמה מאפשרת לראות פחמן דו חמצני אצל פגים – זה מאוד משמעותי כמעקב. או באירוע רב נפגעים, כשצריך לדעת מי חי ולא לבזבז זמן ומשאבים על טיפול במתים. המצלמה סורקת את השטח ויודעת – מי שמוציא פחמן - חי, ומי שלא – מת. בהמשך ניתן יהיה לחשב על פי ה-CO2 שנפלט תפקוד לבבי וריאתי רק מהמידע מהמצלמה.

למרות שמדובר בבדיקה הנפוצה ביותר בעולם, מתברר שלא הרבה השתנה בתחום של בדיקת משטח הדם: "לוקחים משטח דם ובשיטה הקלאסית, שהייתה בשימוש מעל 100 שנה, מסתכלים על הבדיקה במיקרוסקופ. רוב העולם עדיין עובד ככה", אומר ארז נעמן, מייסד שותף ומנכ"ל טכנולוגיות ראשי של סקופיו לאבס, שהוקמה ב-2015 ביחד עם איתי חיות. "בעצם כל עולם המיקרוסקופיה נשאר מאחור. אדם יכול להסתכל גג על 200-100 תאים והאתגר הטכני של לסרוק את הדגימה לא היה פתור עד היום. מה שניתן להוציא מהמשטח לא מוצה עד הסוף".

ישנם למעלה ממאה מצבים קליניים שונים שניתן לאבחן היום במשטח דם - אנמיות מסוגים שונים, בעיות שקשורות לקרישיות, אלח דם וסוגים של סרטן הדם. בפתרונות הקיימים – הסריקה של המשטח חלקית ואפשר לפספס את האבחנה. המגבלה שמנעה עד כה מהתחום להתקדם היא, כצפוי, טכנולוגית: במיקרוסקופ יש יחס חליפין בין שדה ראייה ורזולוציה - כשעולים ברזולוציה - שדה הראייה קטן. לכן עד כה לא הייתה יכולת טכנית לבדיקות של משטחי דם ומח עצם – שם צריך להסתכל לתוך האברונים שבתא ונדרשת רזולוציה גבוהה.

סקופיו לאבס מציעה מערכת תומכת החלטה. "אנחנו מנתחים את התאים הרלוונטיים, מסווגים, כולל מחלות, והמומחים מקבלים החלטה. יש 600 מיליון בדיקות משטחי דם בעולם מדי שנה, וכל אחת אורכת כ-20 דקות. אלו 200 מיליון שעות עבודה בשנה. הטכנולוגיה שלנו מקצרת את זמן העבודה פר דגימה ב-60%. זה מאפשר גם יותר הספק וגם סטנדרטיזציה של התהליך. ה-AI לא מתעייף, הדגימה כבר מנותחת על ידי המערכת. עם הזמן היכולות יגדלו ונוכל לאבחן מצבים יותר נדירים וחבויים בדגימה".

לאחרונה השלימה החברה סבב השקעה בהיקף של 50 מיליון דולר ובתחילת חודש ספטמבר התבשרו בסקופיו לאבס כי החברה קיבלה באירופה אישור ראשון מסוגו בעולם לניתוח דגימות מח עצם באמצעות המערכת. "העתיד מבחינתנו הוא למצות את כל מה שניתן למצות מהדגימה. איך לקחת את כל המידע שנמצא בטיפת הדם, מעבר למה שהמערכת היום יודעת לעשות, ולקחת את כל היכולות שלנו לקצה, לחזון שבו נהיה מסוגלים לאבחן מעבר ליכולת האנושית".

זוננשיין, מהנדס, ד"ר לאלקטרוניקה ובעל ניסיון רב בתחום האולטרסאונד, החל לפתח בבית מנוע אולטרסאונד המתחבר לסמארטפון ("גם הסלולרי הוא מחשב – למה צריך משהו גדול?") והתייעץ עם הקרדיולוג הישראלי-אמריקני פרופ' יצחק קרונזון ז"ל, "תותח-על בינלאומי לקרדיולוגיה. הוא יעץ לי להתעסק רק בקרדיולוגיה ולפתח מכשיר ביתי שיאפשר לרופאים האמריקניים לראות מרחוק הדמיה של הלב למטופלים לאחר ניתוח, וכך להבין מי באמת נדרש להגיע לבית החולים במקרה של החמרה בתסמינים. חזרתי אליו עם המכשיר והוא התעלף".

לזוננשיין הציעו להיפגש עם הגניקולוג פרופ' שלמה משיח. "הוא זימן אותי באותו יום אליו הביתה. אשתו ז"ל השתתפה בפגישה ואמרה לו – 'שלמה, זה ישנה את כל הוורקפלואו אצל נשים היריוניות'. משיח כתב לי באותו רגע צ'ק של 100 אלף דולר". את הגושפנקה האמיתית לכך שהוא מחזיק בקילר אפליקיישן, קיבל זוננשיין למחרת היום. "משיח הפנה אותי למומחה האולטרסאונד פרופ' ישראל מייזנר. כשהגעתי למרפאה הייתה שם מטופלת. ישראל נתן לה לסרוק בעצמה בעזרת המכשיר ולמצוא את הלב של העובר. היא התלהבה ובעלה ביקש להשאיר את המכשיר אצלם .'תגיד לי כמה זה עולה', הוא אמר, שם יד על המכשיר והוציא 3,000 שקל מהכיס, 'רק תשאיר את המכשיר'". וכן, גם פרופ' מייזנר ביקש באותו רגע להצטרף למשקיעים בחברה.

איך זה עובד? באמצעות האולטרסאונד הביתי האישה יכולה לסרוק את עצמה על פי ההנחיות המפורטות המלוות אותה שלב אחר שלב באפליקציה, כדי לוודא שהסריקה (שנמשכת כחמש דקות) מבוצעת באופן תקין. הסריקות עולות דרך האפליקציה לענן מאובטח ומגיעות באופן אוטומטי למוקד האולטרסאונד של הכללית, שם נבחנת תקינות שלושת המדדים החיוניים לבריאות העובר: דופק עוברי, תנועות עובר וכמות מי שפיר.

האישה מקבלת קישור לתוצאות האבחון ובמקרים שבהם ישנה סיבה להמשך בירור, הרופא\ה או הטכנאי\ת יוצרים קשר באופן מידי עם המטופלת ומנחים אותה לגבי המשך טיפול או הגעה למוקד רפואה דחופה. השירות כולל עד 50 סריקות וזמין למבוטחות כללית מושלם במחיר מסובסד של 350 שקל, החל משבוע 14, ואינו מתאים למעקב בהריונות מרובי עוברים.

עכשיו, אחרי שהבחירה במעקב אחרי היריון הוכיחה את עצמה, זוננשיין מספר שבחברה חזרו לעבוד גם בתחום הקרדיולוגיה. "יש לנו ניסוי בסורוקה עם חולי ספיקת לב, ומקווים שבשנה הבאה כבר יציעו את השירות". עוד יישום לאולטרסאונד הביתי שנמצא בפיתוח הוא בדיקה של בשלות הזקיקים לצורך הפריה חוץ-גופית. "במקום לטרטר נשים למרפאה יום אחרי יום השכם בבוקר כדי למדוד את גודל הזקיקים ואת עובי הרקמה, פיתחנו מכשיר שמאפשר להן לעשות את זה ערב קודם בבית. קופת חולים ביקשה פיתוח דחוף וזה המכשיר הבא שייצא לשוק".

GE Healthcare, זרוע שירותי הבריאות של ג'נרל אלקטריק השקיעה לאחרונה 50 מיליון דולר בחברה, לפי שווי של 300 מיליון דולר. "כן, הם הצטערו שלא נכנסו אז, כשפניתי אליהם", אומר זוננשיין.

אם הגעתם לגיל שבו רשימת התרופות היומית ארוכה יותר מהרשימה למכולת, הנה פיתוח חדש שכדאי שתכירו: טכנולוגיה המשלבת בינה מלאכותית ויכולות לימוד מכונה, שמאפשרת לזהות את מטופלים בעלי סיכוי גבוה לסיבוכים בשל משטר תרופות לא תקין.

המערכת מסנתזת ומנתחת נתוני בריאות ממקורות מרובים כדי לחזות אילו מטופלים מעל גיל 65 - עם ריבוי מצבים כרוניים ועם משטר תרופתי מורכב - הם בעלי הסיכון הגבוה ביותר להידרדרות, ולאשפוז בגין טיפול בריבוי תרופות שאינו מיטבי. המערכת משתלבת בהליך הייעוץ הרוקחי, ומכינה דוח מתקדם לרופא או לרוקח המציף נקודות להתערבות במשטר התרופות של המטופל. "כשמטופלים לוקחים חמש ויותר תרופות במקביל, לטיפול בסוכרת, יתר לחץ דם, בעיות לבביות – שם היכולת של רופא המשפחה או המערכת למצוא את האופטימיזציה בטיפול כדי לשמור את כל המצבים מאוזנים ולוודא שלא ייגרם אימפקט שלילי מהתרופות או כתוצאה מאינטראקציה בין תרופתית – היא מאוד מורכבת", מסביר הורדן, "זיהוי בזמן יכול למנוע אשפוזים מיותרים שהסיבה להם היא אי התאמה של התרופות למצבו הנוכחי של המטופל, גם אם הן התאימו כאשר ניתנו".

לטובת המחקר, קופת חולים לאומית הנגישה לחברה מידע של 150 אלף מטופלים בגיל השלישי על פני 20 שנה, כולל בדיקות דם, אבחונים, אשפוזים ותרופות, במטרה לטייב את המודל ולאפשר גם לזהות מטופלים בסיכון כדי להפנות אליהם את המשאבים הנדרשים כדי שלא יתדרדרו לאשפוז. "המערכת גם יודעת לעקוב על האימפקט אחרי השינוי עליו המליצה, וכך היא סוגרת מעגל".

לאחר מחקר ופיילוט אצל מספר רוקחים יועצים, הוטמעה המערכת בקרב כל הרוקחים היועצים של הקופה תהליך דומה נעשה בבוסטון, ארה"ב, עם בית החולים Brigham and Women's, "והוכחנו גם שם שאותו אלגוריתם מאפשר לזהות מטופלים בסיכון ולתת המלצות. בימים אלה החברה מתרחבת בשיתופי פעולה נוספים עם ארגוני בריאות בישראל ובארה"ב ולכבוד ראש השנה פתחה את המשרדים שלה בארה"ב.

הריפרור לטיס הוא לא מקרי. שניידר היה חבר בצוות הפיתוח של אלביט בחטיבת כלי הטיס כשהחלה עבודת הפיתוח על הקסדה לפני 12 שנה. היום ביוניקס פועלת כחברה עצמאית (למעשה כבר כשתי חברות, בעקבות פיצול שנערך לפני שנה) ואלביט נותרה כאחת מבעלי המניות, לצד ג'ונסון אנד ג'ונסון ומשקיעים נוספים.

המוצר הראשון שכבר נמצא בשימוש באיכילוב ("ובקרוב במקומות נוספים בישראל") ובעיקר בארה"ב, הוא בתחום ניתוחי העיניים. ביוניקס חתמה על הסכם הפצה עם BVI Medical, ענקית ציוד לרפואת עיניים. במקביל, החברה פועלת להתאמת המוצר לניתוחים אורתופדיים, לניתוחי מוח ולניתוחים זעיר-פולשניים נוספים. "עשינו פלטפורמה חזקה מאוד מבחינת החומרה ועכשיו אנחנו מלבישים עליה אפליקציות חדשות, יכולות חדשות".

"באורתופדיה יש חסם מסוים. צריך לפנות לאוכלוסיות שמוכנות לזה. ככול שהערך משמעותי יותר, כך יקבלו את זה יותר. פתרונות רובוטיים אחרים יכולים לבוא עם נפח גדול החדר הניתוח, מחיר מאוד גבוה או סט-אפ מורכב לפני הניתוחים".

כמה זמן לוקח להתרגל לעבודה עם הקסדה? "זה נשמע אולי מוזר אבל בניתוחי עיניים זה לוקח בין עשר דקות לחצי שעה של הדרכה והתנסות על המערכת, ותוך יום-יומיים של ניתוחים מתרגלים לחלוטין. זה בעיקר כי התכנון המוצרי מאוד אינטואיטיבי, ונבנה על תנועות אנושיות ומנח טבעי, לכן קל מאוד למנתחים להתרגל לזה".

זהו שאלון דינמי, אליו מתחבר המטופל באמצעות האפליקציה של הקופה. המערכת מתשאלת את המטופל על אודות מצבו ובמקביל שולפת מידע בזמן אמת מתיקו הרפואי. המערכת המבוססת על אינטליגנציה מלאכותית (AI), פרי ניסיון של 60 מיליארד ביקורים היסטוריים שנאספו בישראל, דרום אפריקה וארה"ב. היא בונה מתשובות המטופל אנמנזה (תקציר סיפור המחלה) בשפה טבעית, כאילו נכתב הסיכום על ידי רופא בשר ודם, ומתעדפת את המטופל בהתאם לחומרת מצבו.

הפיתוחים של FeelBetter ו- Diagnostic מקודמים על ידי מיזם הטכנולוגיה והחדשנות Leumit Start. דווקא הקופה הקטנה ביותר בישראל (כ-750 אלף מבוטחים) פועלת בשת"פ עם חברות startup שונות לפיתוח פתרונות ומוצרים חדשניים, תוך התבססות על הנתונים (האנונימיים) שנאגרו אצלה ובמטרה לשלב אותם בשירותי הדיגיטל של הקופה.