מתי מדליקים את הנרות בכל אחד מימי חנוכה? אלו זמני כניסת ויציאת החג וזמני הדלקת נרות חנוכה 2022 וגם - המתכונים שיעשו לכם את החג
אלו הם זמני הדלקת נרות חנוכה בכותל
איך מברכים על הנרות?
מטרת ההדלקה היא לציין בפומבי את הנס של ניצחון החשמונאים במרד נגד היוונים בזמן בית המקדש השני ואת נס פך השמן, שלמרות גודלו הקטן הספיק להדלקת נרות המנורה לשמונה ימים, לכן מקובל להדליק את הנרות במקום הצופה אל רשות הרבים, כגון חלון או פתח הבית, על מנת שכמה שיותר אנשים יוכלו לראות את הנרות.
על הנרות מברכים שתי ברכות במהלך ימי החנוכה כאשר ביום הראשון מוסיפים גם את ברכת שהחיינו.
לפני הדלקת הנרות מברכים:
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַדְלִיק נֵר (שֶׁל) חֲנֻכָּה.
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם שֶׁעָשָׂה נִסִּים לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה.
בערב הראשון מוסיפים ברכה שלישית:
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה.
לאחר הברכות והדלקת הנרות נהוג לשיר "מעוז צור"
מָעוֹז צוּר יְשׁוּעָתִי לְךָ נָאֶה לְשַׁבֵּחַ.
יִכּוֹן בֵּית תְּפִלָּתִי וְשָׁם תּוֹדָה נְזַבֵּחַ.
לְעֵת תָּכִין מַטְבֵּחַ מִצָּר הַמְנַבֵּחַ.
אָז אֶגְמוֹר בְּשִׁיר מִזְמוֹר חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ
רָעוֹת שָׂבְעָה נַפְשִׁי בְּיָגוֹן כֹּחִי כָּלָה
חַיַּי מֵרְרוּ בְקֹשִׁי בְּשִׁעְבּוּד מַלְכוּת עֶגְלָה
וּבְיָדוֹ הַגְּדוֹלָה הוֹצִיא אֶת הַסְּגֻלָּה
חֵיל פַּרְעֹה וְכָל זַרְעוֹ יָרְדוּ כְּאֶבֶן בִּמְצוּלָה.
דְּבִיר קָדְשׁוֹ הֱבִיאַנִי וְגַם שָׁם לֹא שָׁקַטְתִּי
וּבָא נוֹגֵשׂ וְהִגְלַנִי כִּי זָרִים עָבַדְתִּי
וְיֵין רַעַל מָסַכְתִּי כִּמְעַט שֶׁעָבַרְתִּי
קֵץ בָּבֶל זְרֻבָּבֶל לְקֵץ שִׁבְעִים נוֹשַׁעְתִּי.
כְּרוֹת קוֹמַת בְּרוֹשׁ בִּקֵּשׁ אֲגָגִי בֶּן הַמְּדָתָא
וְנִהְיָתָה לוֹ לְפַח וּלְמוֹקֵשׁ וְגַאֲוָתוֹ נִשְׁבָּתָה
רֹאשׁ יְמִינִי נִשֵּׂאתָ וְאוֹיֵב שְׁמוֹ מָחִיתָ
רֹב בָּנָיו וְקִנְיָנָיו עַל הָעֵץ תָּלִיתָ.
יְוָנִים נִקְבְּצוּ עָלַי אֲזַי בִּימֵי חַשְׁמַנִּים
וּפָרְצוּ חוֹמוֹת מִגְדָּלַי וְטִמְּאוּ כָּל הַשְּׁמָנִים
וּמִנּוֹתַר קַנְקַנִּים נַעֲשָׂה נֵס לַשּׁוֹשַׁנִּים
בְּנֵי בִינָה יְמֵי שְׁמוֹנָה קָבְעוּ שִׁיר וּרְנָנִים.
חֲשׂוֹף זְרוֹעַ קָדְשֶׁךָ וְקָרֵב קֵץ הַיְשׁוּעָה
נְקֹם נִקְמַת עֲבָדֶיךָ מֵאֻמָּה הָרְשָׁעָה
כִּי אָרְכָה הַשָּׁעָה וְאֵין קֵץ לִימֵי הָרָעָה
דְּחֵה אַדְמוֹן בְּצֵל צַלְמוֹן הָקֵם לָנוּ רוֹעִים שִׁבְעָה.
עוד בוואלה!
בקלי קלות: סופגניות יוגורט עם רוטב פירות יער
בשיתוף סוגת
מה חוגגים?
חג החנוכה חל בכל שנה במשך שמונה ימים, החל מכ"ה בכסלו ועד ב' או ג' בטבת. שמונת הימים מצינים את נס פך השמן, במסגרתו, על פי האמונה, במהלך מרד החשמונאים פך שמן טהור קטן, שאמור היה להספיק להדלקת המנורה בבית המקדש במשך יום אחד בלבד, הספיק לבסוף לשמונה ימים. שמו של חג החנוכה נגזר ככל הנראה מ"חנוכת המזבח", שנערכה לאחר שהמכבים כבשו וטיהרו את בית המקדש. הסבר נוסף שניתן לשם החג נגזר מכך שבני ישראל חנו מנסיעתם למלחמה ב-כ"ה בכסלו ומכאן: חנו כ"ה.
בכל אחד מלילות חג החנוכה קיימת ביהדות מצוות הדלקת נרות בחנוכייה, שמונה בסך הכל. על פי מנהג בית שמאי היו מדליקים תחילה את כל הנרות ובכל יום מורידים אחד מהחנוכייה (בדומה לפך השמן, שהתכולה בו התכווצה ככל שחלפו הימים). על פי מנהג בית הלל, שהתקבל כמסורת הנפוצה, מתחילים מנר אחד ומסיימים בשמונה נרות. בשל מצוות הדלקת נרות החנוכה זכה החג לשם נוסף: "חג האורים".
בשעת הדלקת הנרות נהוג לשיר שירי חנוכה. במקורות שונים החג נקרא גם "חג החורף" ו"חג הזיתים". לחג החנוכה קיימים מנהגים רבים ובראשם, אכילת הסופגניות והלביבות, מאכלים המטוגנים בשמן רב, במטרה להזכיר את נס פך השמן. רבים משחקים בסביבון, עליו מופיעות האותיות נגה"פ (נס גדול היה פה) או בחוץ לארץ, נגה"ש (נס גדול היה שם). מנהג נוסף הוא הענקת מעות חנוכה (דמי כיס) לילדים, לעיתים בצורה של מטבעות שוקולד הנראים כמו מטבעות ולעיתים בדמות כסף אמיתי.
חנוכה, חגים אחרים והנפט הקדום
לא לחינם נחגג חנוכה במקביל לחגי חורף רבים אחרים, כדוגמת חג המולד. היסטוריונים של העולם העתיק טוענים שחנוכה, כמו חג המולד, מהדהד חגי אש פגאניים רבים אחרים, שנחגגו כולם בסביבות חודש דצמבר. יום הולדתו של אל השמש הרומי, וכן חג דיוניסוס, נחגגו ב-25 בדצמבר, היום הקצר בשנה. ההיסטוריונים ראו בכך ביטוי לחרדתו של האדם מפני היום ההולך ומתקצר, ומפני הסכנה שהשמש תיעלם. חג הסאטורנליה הרומי, שבו נהוג היה להעניק נרות אחד לשני, נחגג ב-17 בדצמבר. לוח השנה היהודי לא תואם את הלוח היוליאני שהיה נהוג ברומא, ועל כן שונה התאריך לכ"ה בכסליו. עובדה מעניינת נוספת היא שחנוכת בית המקדש צוינה בכ"ה בכסליו עוד לפני ימי המכבים, בתקופת נחמיה, כפי שמצוין בספר חגי במקרא.
באיגרת המיוחסת ליהודה המכבי, בספר מכבים ב', כותב יהודה: "בהיותנו נכונים לעשות בחודש כסליו, בחמישה ועשרים בו, את טהרת המקדש, ראינו להודיעכם למען תעשו גם אתם את חג הסוכות והאש כפי שנחמיה, בכלכלו אז את המקדש ואת המזבח, הביא זבחים. כי כאשר הוגלו אבותינו לפרס, לקחו הכוהנים יראי שמים מאש המזבח בסתר, ויטמנוה בעומק באר אשר תחתיתה היתה בלי מים, ושם שמרוה לבטח כי לא נודע המקום לאיש". לפי האיגרת, כאשר הגיע נחמיה מפרס הוא שלח את צאצאי הכוהנים להביא את אש המזבח שהם טמנו בבאר והם "לא מצאו אש כי אם מים עבים". מים אלה נזרקו על עצי המזבח והביאו להתלקחות אש גדולה. מים אלה זכו לשם מיוחד, על פי האגרת שבה נאמר: ואנשי נחמיה קראו לו נפטר, לאמור נטהר הוא, ורבים יקראו לו נפטי".
