בשיתוף עמותת "אחת מתשע"
גילוי מוקדם יכול להציל חיים. המשפט הזה נכון להרבה מאוד מחלות סרטן ולסרטן השד בפרט. מדי שנה כשמגיע אוקטובר, חודש המודעות הבינלאומי לסרטן השד, הנושא מקבל עדיפות עליונה בכל אמצעי התקשורת, אבל אומרת טלי רוזין, מנכ״לית עמותת "אחת מתשע", "צריך לזכור שסרטן שד לא מחכה לאוקטובר! הבדיקה לגילוי מוקדם חשובה בכל ימות השנה ויכולה להציל חיים".
היא מוסיפה: "כשמדובר בגילוי מוקדם, בדרך כלל הגידול שנמצא קטן יותר, ומידת ההתפשטות שלו מצומצמת יותר ובדרך כלל גם הטיפולים הם קשים ואגרסיביים פחות ואיכות החיים תוך כדי טיפולים היא טובה יותר".
1 צפייה בגלריה
סרטן השד. גילוי מוקדם יכול להציל חיים
(צילום: shutterstock)
נכון להיום במערב, אחת מתשע ואפילו שמונה נשים תחלה במהלך החיים בסרטן השד. על פי נתונים מרחבי העולם, למעלה מ-90% מהנשים שאובחנו בשלב המוקדם של סרטן שד נרפאות ממנה.
האם ישנם גורמי סיכון שצריך לקחת בחשבון? ד״ר נאוה זיגלמן-דניאלי, מנהלת ארצית של תחום האונקולוגיה במכבי שירותי בריאות ומומחית לסרטן השד, מסבירה: "בקרב רוב הנשים שחלו, אי אפשר לשים אצבע על גורם סיכון זה או אחר. עם זאת, קיימות מספר קבוצות המוגדרות בסיכון גבוה מהממוצע, כמו למשל:
• מין (נשים פי 100 מגברים)
• תסמונות תורשתיות: נשאיות למוטציות ב- BRCA1/2 וגנים נוספים הקשורים בסיכון,
• חשיפה סביבתית: חשיפה של השד לקרינה בגיל צעיר מ-30 שנה (למשל עקב טיפול קרינתי בגיל ההתבגרות),
• סיפור משפחתי או אישי של גידולי השד
• גורמים הורמונליים: חשיפה ממושכת להורמוני המין במהלך החיים, מתן ממושך של הורמונים (בעיקר כאשר משלבים אסטרוגן ופרוגסטרון) אחרי הפסקת המחזורים
• הרגלי חיים וגורמים סביבתיים כדוגמת שתיית אלכוהול מוגברת בנשים צעירות שמעלה סיכון.
לדבריה, בדיקת ממוגרפיה אחת לשנתיים בנשים בנות 50-74 הוכחה כמפחיתה תמותה מהמחלה, ובהתוויה זו הבדיקה נכללת בסל הבריאות בישראל. בנוסף, קיימת זכאות לבדיקה לנשים בסיכון ממוצע בנות 45-49 שנים המעוניינות להיבדק, לאחר התייעצות וקבלת החלטה משותפת עם הרופא המטפל לגבי התועלת לעומת הסיכונים המאפיינים את הבדיקה בגילאים אלו. הבדיקה מומלצת ונמצאת בסל הבריאות גם לנשים בשנות ה-40 לחייהן, כאשר הן משויכות לקבוצות סיכון העולות על הממוצע. בנשים שתבצענה את הבדיקה בגילים 40-49 שנים, הבדיקה תתבצע אחת לשנה.
ד"ר נאוה זיגלמן-דניאליצילום: רמי זרנגר"חשוב לזכור שהמחלה שכיחה יחסית וברוב המקרים אין גורם אחד שאפשר לשים עליו אצבע", מדגישה ד"ר זיגלמן-דניאלי ומוסיפה, שחשוב שנשים יכירו את סימני האזהרה. "בכל מקרה שמתעוררת שאלה כמו גוש חדש, גם אם לאישה היו הרבה גושים קודמים שפירים, עליה לגשת בדחיפות לגורם המטפל.
"שינויים נוספים שכדאי לשים לב אליהם בנוסף לגוש: שקע בשד הנגרם לפעמים מגוש פנימי, שד שנראה דלקתי בלי שיש זיהום, הפרשה דמית מהפטמה, גוש חדש בבית שחי, פריחה שלא נעלמת באזור הפטמה".
מלבד ביצוע מעקב שגרתי כיצד עוד ניתן להפחית את הסיכון לחלות בסרטן השד? ד"ר זיגלמן-דניאלי: "מומלץ לשמור על אורח חיים בריא עם שמירה על משקל תקין, ביצוע פעילות גופנית סדירה, הימנעות מעישון, תזונה נכונה עם הגבלה של שומנים מן החי וצריכת ירקות ופירות יומית, וכן הגבלת צריכת אלכוהול. בנוסף להמלצות אלה, מחקרים הראו כי בקרב נשים שהניקו לאחר לידה, נראתה הפחתה מסוימת בסיכון לחלות.
"חשוב לדעת כי עבור חלק מהנשים בעלות סיכון גבוה מהממוצע, למשל בקרב נשים עם שינויים טרום-סרטניים בביופסיית שד, מומלץ לשקול טיפול תרופתי בתכשירים החוסמים באופן סלקטיבי קולטנים להורמוני השד או תכשירים אחרים כמו חוסמי האנזים ארומטזה, למספר שנים במטרה להפחית את הסיכון להתפתחות המחלה. בכל שאלה כדאי להתייעץ רופא המטפל".
לדברי ד"ר זיגלמן-דניאלי כדאי להימנע ממיתוסים שאינם נכונים שיובילו לשאננות ולאבחון מאוחר. מיתוסים כדוגמת 'סרטן שד לא קורה במהלך ההיריון', 'אני צעירה מדי לחלות', 'זה לא כואב אז זה בטח לא סרטן', 'אין גוש אין סרטן' ועוד. "גם אישה בלי שום גורם סיכון מוכר יכולה לחלות", היא מזהירה. "אם מופיע גוש חדש, גם אם זו אישה שהיו לה גושים שפירים או שהיא בהיריון – צריכה וחייבת להבדק. גם לא כל מי שהוגדרה בסיכון גבוה תחלה".
אז מה חשוב לעשות מרגע האבחון? "אם כבר אובחנת – בקשי לקבל ייעוץ מסודר מכירורג ומאונקולוג, תביני מה קורה בתהליך האבחון הטיפול והריפוי, תתכונני היטב לפגישה עם המומחים, תכיני שאלות מראש, ותבואי עם חבר/ה או קרוב/ת משפחה שנוח לך איתם".
אמנם זה פחות נפוץ, אבל גם גברים יכולים לחלות בסרטן השד? "נכון, כאחוז אחד מסך מקרי סרטן השד המאובחנים הינו בקרב גברים, כאשר למעלה ממחצית הגברים שחלו, הם בעלי היסטוריה משפחתית של גידולי שד אצל קרובי ו/או קרובות משפחה. לגברים שחלו בסרטן השד מומלץ לפנות לרופא המטפל לצורך הפנייה לייעוץ גנטי".
טלי רוזין, מנכ"לית עמותת "אחת מתשע"צילום: ליה יפהטלי רוזין, מנכ״לית אחת מתשע, העמותה שמסייעת לנשים המתמודדות עם סרטן השד ולמשפחותיהם באמצעות מתנדבות שהחלימו, מיצוי זכויות על ידי עורכת דין ותמיכה רגשית על ידי אנשי מקצוע , ופועלת להעלאת המודעות לגילוי מוקדם של המחלה, אומרת כי ישנם ארבעה דברים שעל כל אישה לדעת בנושא סרטן השד:
1. כדאי שכל אישה מגיל 30 ומעלה תעבור בדיקה אצל כירורג.ית שד, בעיקר כדי להבין מהי רמת הסיכון שלה, ובהתאם לכך איזה בדיקות מעקב היא צריכה ובאיזו תדירות.
2. חשוב שנשים ידעו שקביעת תור לכירורג שד אינה דורשת הפניה מרופא.
3. מכתב עדכני של מנכ״ל משרד הבריאות (מיולי 2022) שנשלח בעקבות פנייה של עמותת אחת מתשע, קובע כי נשים בנות 45-49, שרוצות בדיקת ממוגרפיה זכאיות לקבל את הבדיקה ללא תשלום דרך קופות החולים אחרי שיחה עם הרופא.
4. אם את ממוצא אשכנזי, נצלי את האפשרות וגשי לבדוק האם את במקרה נשאית של גן שמעלה את הסיכון שלך ללקות במחלה. הבדיקה כלולה בסל הבריאות.
לדברי רוזין, בעקבות פעולות להעלאת המודעות לסרטן השד שנעשות בכל חודש אוקטובר, שהוא החודש הבינלאומי להעלאת המודעות למחלה, נוצר עומס חריג על המערכת הבריאות ונשים מתקשות לקבוע תור לבדיקה השגרתית. לכן, אומרת רוזין, חשוב שנשים ינצלו את המודעות של חודש אוקטובר על מנת לקבוע תור עתידי, ולהפוך את הבדיקה לחלק בלתי נפרד משגרת הבדיקות השנתיות שלהן.
גם רוזין כמו ד"ר זיגלמן -דניאלי מדגישה כי "חשוב מאוד שכל אישה תכיר את השדיים שלה וברגע שהיא מרגישה משהו או נדמה לה שהיא מרגישה משהו שתיגש לרופא להיבדק. זו האחריות והחובה שלנו לדאוג לעצמנו ולבריאות שלנו".
מוגש כשרות לציבור ללא מעורבות בתכנים על ידי החברות: גיליאד, פייזר, MSD, אסטרהזנקה, נוברטיס, רוש ומדיסון
