לפני שש שנים אמר אלוף, סגן הרמטכ"ל באותה העת, כי הוא מזהה תהליכים שמראים שהחברה הישראלית בדרך לנאציזם.
לפני 11 שנים אמרו ראשי מוסד ושב"כ ורמטכ"לים ואלופים לשעבר כי רה"מ דאז, נתניהו, מסכן את ביטחון המדינה. כבר קשה לזכור מה קרה בדיוק שהניע אותם. אחרי זה אמרו קצינים בכירים אחרים דברים דומים.
למרות זריעת הבהלה הקשה שמאפיינת את דברי ראש המוסד לשעבר, תמיר פרדו, יש גם רקע פוליטי לדבריו אתמול במכללת נתניה. אבל לפני הפוליטיקה, כשאדם כמו פרדו אומר דברים קשים וחריפים מאין כמותם - כדאי לנשום וכדאי להקשיב.
הרושם הוא שהממשלה שהוא וחבריו תלו בה כל כך הרבה תקוות כושלת ומקרטעת. חברי הקואליציה שלה נוטשים אותה, והיא מאוימת על ידי סיעות מוסלמיות. המצב הזה, שפירושו: או שהולכים לבחירות או שמרכיבים ממשלה חליפית בכנסת הנוכחית, מביא לאחרונה להקצנה בעוצמת ההתבטאויות של תומכי הממשלה נגד האופוזיציה, נגד הימין ונגד נתניהו.
פרדו וידידו שר הביטחון גנץ טועים. אם שר הביטחון לא יכול לנסוע להודו כיוון שאי אפשר בהיעדרו להעביר הצבעות בכנסת, זה לא נגד המדינה. זה מצב שאמנם הממשלה לא הופלה, אבל היא משותקת ואינה מתפקדת. מאחר שהממשלה כולה אחראית לביטחון הלאומי, יסיק בבקשה שר הביטחון את המסקנה ויעזור בהקמת ממשלה שכן מסוגלת לשאת בעול הביטחון, הכלכלה והבריאות.
חברה דינמית, יצירתית ומצליחה
מה שפרדו אומר זה שישראל מתאבדת. נכון, קורים בישראל דברים חסרי תקדים, כמו העמדתו לדין של ראש ממשלה. הבעיה אינה כיצד מכנים את רה"מ בנט, אלא העובדה שהוא נשען על גורמים חוץ־פרלמנטריים, פלוס חמישה חברי כנסת. ככה אי אפשר לשאת באחריות התפקיד. אני מקווה שהעובדה שפרדו זקוק לרענון הידע שלו בדמוקרטיה לא תגרום לייבוא קורסים בנושא למוסד, כי אז אנחנו באמת אבודים.
ההיבט החמור הוא שלמצב הקואליציוני יש השלכות ברורות על הביטחון הלאומי ועל אי־השקט בציבור. מאז התקריות הראשונות בדרום לבנון בשנה שעברה, ניכר שהממשלה לא מקבלת את ההחלטות המתבקשות בגלל מרכיבים קואליציוניים ידועים. פרדו צודק כשהוא מתחבר עם המסר של השגריר האמריקני לשעבר, פרידמן, שאמר שישראל צריכה לקבל החלטה לגבי הגבול המזרחי.
אבל מי שמשקיף מבחוץ על ישראל רואה חברה דינמית, יצירתית ומצליחה בצורה בלתי רגילה. הרחוב הישראלי התוסס מצביע ברגליו נגד התחזית הקודרת.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו