המחקר עקב אחר יעילות החיסון שניתן בישראל בקיץ האחרון, בעקבות התפרצות המחלה בעולם. מומחה למחלות זיהומיות: "הסיבה העיקרית למתן החיסון בשתי מנות היא לייצר חסינות ארוכת טווח. אנחנו סבורים שהמחלה תמשיך להסתובב באוכלוסיית הסיכון וממליצים להתחסן במנה השנייה"
2 צפייה בגלריה
אבעבועות הקוף. סבורים שהמחלה תמשיך להסתובב באוכלוסיית הסיכון
(צילום: shutterstock)
המחקר בכללית על אודות יעילות החיסון התבסס על 2,054 גברים שהיו זכאים לחיסון, מתוכם 1,037 התחסנו בתקופת המחקר ומצבם נבדק 90 ימים לפחות לאחר החיסון. בפרק הזמן הזה נדבקו בנגיף חמישה מקרב הקבוצה שהתחסנה פעם אחת ו-16 מהקבוצה שלא התחסנה כלל. המחקר מצא, כאמור, יעילות של 86 אחוזים בהגנה מפני הדבקה בפרק הזמן שנבדק ועומד על 90 ימים לפחות לאחר קבלת החיסון.
ד"ר ברוש: "בזמנו, כאשר לא היו לנו מספיק מנות, החלטנו לחסן במנה אחת מתוך מחשבה שמנה אחת תיתן יעילות טובה לטווח קצר ולכן תוכל להביא לעצירת ההתפרצות. צדקנו. בהמשך קיבלנו עוד מנות ואנחנו ממליצים לאוכלוסיית הסיכון להתחסן במנה השנייה, מאחר שסבורים שהמחלה תמשיך להסתובב"
ד"ר טל ברוש, מנהל היחידה למחלות זיהומיות בבית החולים הציבורי אסותא אשדוד ומרכז הצוות לטיפול במגפות של משרד הבריאות, אמר בתגובה לתוצאות המחקר: "מנה בודדת של החיסון הביאה ליעילות יפה, אם כי לא מלאה, רק של 86 אחוזים. לא נבדקה היעילות של שתי מנות, שאולי היא גבוהה יותר. מעבר לכך, הסיבה העיקרית למתן החיסון הזה בשתי מנות היא לייצר חסינות ארוכת טווח".
ד"ר טל ברוש2 צפייה בגלריה
המחלה חולפת תוך שבועיים עד ארבעה שבועות
(צילום: shutterstock)
נגיף אבעבועות הקוף בודד לראשונה מאדם בשנת 1970 בקונגו. על פי משרד הבריאות, מאז נרשמו מספר התפרצויות קטנות בקרב בני אדם, בעיקר במרכז ובמערב אפריקה. במהלך השנים, זוהו מקרים של אבעבועות הקוף גם מחוץ לאפריקה, במיוחד בקרב נוסעים שחזרו ממדינות אפריקה או שהיו במגע עם בעלי חיים נגועים במחלה - מכרסמים ופרימאטים.
בין התסמינים הבולטים: חום, פריחה, הגדלת בלוטות הלימפה, עייפות, כאבי ראש, כאבי שרירים, צמרמורת ותשישות. המחלה חולפת תוך שבועיים עד ארבעה שבועות.
מתוצאות סקר שערכה קופת החולים מכבי, שבדק את תופעות הלוואי לאחר קבלת החיסון במשך שבעה ימים בקרב 155 חברי הקופה שקיבלו אותו, נמצא כי ל-21 אחוז לא הייתה שום תופעת לוואי מקומית. מקרב המתחסנים שכן העידו על תופעות מקומיות - 74 אחוז דיווחו על כאב, 22 אחוז דיווחו על נוקשות, 20 אחוז דיווחו על נפיחות מקומית, שבעה אחוזים דיווחו על אודם ובצקת מקומית ושישה אחוזים על גרד.
לדברי ד"ר יעל וולף, מנהלת מחלקת מחקר ומידע באגף תכנון ואסטרטגיה בכללית: "המחקר המקדים של כללית לזיהוי גורמי הסיכון לתחלואה באבעבועות הקוף השפיע באופן ישיר ובזמן-אמת על קריטריוני הזכאות לחיסון שהגדיר משרד הבריאות, ובכך תרם להצלחתו של מבצע החיסונים ובסופו של דבר גם לירידה בתחלואה. החיבור בין תובנות הרופאים המומחים עם מערכות המידע של כללית הוא המפתח למתן מענה מהיר ואיכותי לסוגיות מחקריות בוערות".
