שוק הסטארטאפים הישראלי נמצא היום בטלטלה אדירה, גדולה יותר מזו שחזינו בתקופת הקורונה. שוק תנודתי ולא יציב בארצות הברית שמפזר אי וודאות על גיוסי הון, תנודות כלכליות פוליטיות בישראל, חשש מהפיכה משטרית ומבריחת משקיעים ויזמים. כל אלה מביאים לכך שהגלים עליהם נישאת תעשיית הסטארטאפים הישראלית, מתחזקים ומטלטלים את הספינה בצורה משמעותית.
נשאלת השאלה אם גובה הגלים שינה גם את מפת הכוחות התעסוקתית. האם ההאטה הכלכלית הפכה את שוק הסטארטאפים הישראלי, משוק של עובדים לשוק של מעסיקים?
אז בואו ננסה לנתח את המצב בצורה בהירה: מחד אנחנו רואים שינוי משמעותי ביציבות בעולם העבודה, צד שחיקה של השכר בעקבות עליית יוקר המחיה. כבר עכשיו אנחנו רואים הקפאה של גיוסי עובדים, הקפאת תקציבים ופיטורי עובדים. בסקר מגמות שנתי של שוק הסטארטאפים הישראלי (AL Consultants 2023) עולה שכל חברה שלישית מדווחת על 60% עליה בפיטורין בממוצע וכ- 65% מהחברות מעידות על האטה/הקפאה של גיוס ההון. אני מניחה שלא נראה השנה את אותן תמונות הייטקס מעוררות קנאה עם מסיבות פורים במיליוני שקלים וגלידות בטעמים שהגוף לא יכול להכיל.
עוד אנחנו רואים שהמצב הכלכלי ואי היציבות בשוק מביאים עובדים להיאחז בכיסא ולא למהר לחפש הרפתקאות תעסוקה חדשות. אם בשנה שעברה ראינו שהעובדים מרגישים בטוחים ביכולת שלהם להיות מועסקים, ולכן בחרו ועזבו מקומות עבודה על סמך התדמית הנתפסת שלהם ככאלו המספקים אתגר והתפתחות מקצועית ואתגר, השנה אנחנו רואים שינוי דרמטי בפרמטר זה, וירידתו גם בסיבות המשיכה לארגון וגם בסיבות העזיבה של הארגון.
עד כאן נראה שכוחם של העובדים נחלש והמעסיקים מתחילים לנהל את העניינים, אבל זו לא כל התמונה.
להשוות בין אחוזי המתפטרים בחברות יציבות כלכלית, כלומר וותיקות ושאינן תלויות בגיוסי הון, לבין חברות שאינן יציבות כלכלית. כאן הפערים הם קריטיים. חברות יציבות כלכלית דיווחו על ירידה של 35% בשיעור המתפטרים לעומת רק 12% בממוצע בחברות לא יציבות. כלומר, המדד של תלות בגיוסי הון ויציבות החברה, מביאה לפי 3 יותר סיכוי לעלייה בהתפטרות של העובדים.
אולם חרף נתוני הפיטורים והאטת הגיוסים, שוק ההייטק עדיין נשלט בראש ובראשונה ע"י העובדים. למה? ראשית, חברות רבות ממשיכות לגייס עובדים איכותיים. בנוסף לפי נתוני המדען הראשי, ישנו מחסור תמידי (עדיין) באיוש משרות על ידי טאלנטים ומומחים בעולמות הטק. יותר מזה, אנחנו רואים שהעובדים עדיין עוזבים את מקומות העבודה שלהם בעיקר אם הם מזהים חוסר יציבות כלכלית. שכר ויציבות כלכלית נמצאו בדירוג גבוה יותר לבחירה במקום עבודה ולעזיבת מקום עבודה. לצידם ניכר שהעובדים מבקשים גם תנאים שמאפשרים התפתחות וצמיחה מקצועית, משמעות, ערכים והשפעה.
היום יותר מתמיד לעובדים יש נגישות לידע, טכנולוגיות מתקדמות שמאפשרות להם להשלים פערים בשוק העבודה, יש להם יתרון משמעותי בעבודה בעולם החדש באמצעות מיומנויות קריטיות, כאלה שמאפשרות להם לעבוד מכל מקום ומספקים להם יתרון בבחירת מקום עבודתם.
זו לא גזירת גורל, זו בחירה. לחברות יש מה לעשות על מנת להחזיר את אמון העובדים אליהם ולהביא עובדים מצוינים להישאר בחברה לאורך זמן. בתקופה של אי וודאות והאטה כלכלית, ההון האנושי שלנו הופך להיות חשוב יותר מכל דבר אחר, ביצירת יציבות ארגונית. על כן אני ממליצה להתייחס לעובדים כבעלי עניין חזקים, משפיעים ומשמעותיים. הדדיות זה שם המשחק. ככל שהחברה תהיה יותר הוגנת ושקופה מול עובדיה, כך הם ירגישו בעלי יותר השפעה והוגנות. לכן למשל תקשרו מהלכים ארגוניים, בטח כאלה המשפיעים על עתידם הכלכלי, התעקשו על קיום מהלכים כגון פיטורים באופן הוגן ואפשרו לעובדים להשפיע בתוך הארגון.
אם נייצר עולם העבודה שאינו שדה קרב, אלא זירה שמקדמת אינטרסים משותפים, נשיג הרבה יותר, כארגונים וכעובדים. אם נשאל את עצמנו כמעסיקים ומקבלי החלטות ארגונויים, מה מהפעולות שאנחנו עושים באמת טובות לעובדים שלנו ויש להם השפעות ארוכות טווח על איכות החיים שלהם, נביא ניצחון לכולם.
הכותבת היא יועצת ארגונית ופסיכולוגית תעסוקתית, מייסדת ומנכ"לית חברת הייעוץ AL Consultants
