בתחילת חודש ינואר עמדו ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר, בצלאלא סמוטריץ' אל מול המצלמות והכריזו על שורה של צעדי חירום להפחתת יוקר המחיה. אחד המרכזיים שבהם היה עצירת עליית מחיר הדלק.
נתניהו אף הסביר כי למחיר הדלק השפעה רוחבית על כלל עליית המחירים במשק. הלילה הייתה אמורה ההכרזה הזאת לספוג מכה, כאשר מחירי הדלק שנקבעים על ידי ועדה עצמאית, היו אמורים להתייקר בשיעור של כ-33 אג'ורות לליטר, לרמה של 7.17 שקל לליטר בנזין 95 בתדלוק עצמי.
ברגע האחרון נמנעה ההתייקרות, כששר האוצר חתם על צו המפחית את הבלו. הצו ייכנס לתוקפו בתוך 48 שעות - ויבטא למעשה הוזלה של מחיר הדלק, כפי שהוצגה על ידי נתניהו וסמוטריץ' במסיבת העיתונאים המשותפת.
לחתימה קדמה דרמה, עת הבינו בלשכת ראש הממשלה שאחת ההבטחות הפומביות שלו עומדת להיגנז נוכח עליית מחיר הדלק שהייתה אמורה להיכנס לתוקפה הלילה בחצות. לשכת נתניהו הפעילה לחץ כבד על אנשי האוצר. הבעיה הייתה כי מאחר שמדינת ישראל פועלת מתוקפו של תקציב המשכי, נזקקו באוצר ליצירתיות כדי למצוא מקורות מימון להפחתת הבלו, בשווי של מאות מיליוני שקלים. המקור שנמצא הוא בהפחתת ההפרשה לקרן מס רכוש, כפי שאושרה בוועדת הכספים.
רק לאחר שנמצאו המקורות, יכול היה שר האוצר לחתום על ההפחתה האמורה. במילים אחרות: למרות שמדובר בניצחון לנתניהו ובהוזלה שתיטיב עם כיסם של כלל אזרחי ישראל, יש לזכור כי מקורות המימון שנמצאו להוזלה, מגיעים אף הם מהקופה הציבורית, ובמילים אחרות: מהכיס של כולנו.
