רשלנות רפואית של רופא השיניים: מה חשוב לדעת לפני הטיפול - ומתי יגיע לנו פיצוי?

רשלנות רפואית פירושה מתן שירותים רפואיים תוך סטייה מרמת הזהירות הסבירה, כאשר סטייה זו גרמה למטופל נזק. עו"ד מירלנה וינר: "ישנם לא מעט טיפולים או פרוצדורות בתחום רפואת השיניים שמבוצעים לא אחת באופן רשלני, מה שמהווה עילה לתביעה. למשל, האורתודנטיה (יישור שיניים) היא נישה רפואית רווחית אך עתירת סיכונים. ישנם לא מעט רופאי שיניים שמציגים עצמם כמומחים בתחום, למרות שלא עברו את מסלול ההתמחות באורתודנטיה ולא קיבלו רישיון מומחה. כפועל אנו עדים למקרי רשלנות שכיחים של אי הנחה של קיבוע השיניים כנדרש, מה שגורם לעיוות בלסת ואי קבלת התוצאה המקווה. גם נסיגת חניכיים קשה שנגרמה בשל הרכבה לקויה של גשר עשויה להוות עילה לתביעה, וכך גם פגיעות שונות שנוצרו בעקבות עקירת שן רשלנית או אגרסיבית. גם עקירה מיותרת עשויה להוות עילה לתביעה".

עו"ד אליאס פאנוס מוסיף: "על רופא השיניים מוטלת החובה למסור למטופל את המידע הרפואי הדרוש, בשפה שתובן על־ידיו, לגבי הטיפול, סיכוניו וסיכוייו, והאלטרנטיבות, לרבות אי טיפול כלל. אבל לא די בהפרת החובה הזאת מצד הרופא על מנת לקבל פיצוי: על המטופל לשכנע את בית המשפט שאכן לא קיבל את ההסבר, ואילו היה מקבל היה נמנע מהטיפול, וכן שביצע את כל הפרוצדורות שביקש הרופא (הקפדה על צחצוח שיניו וכו').

• הופעת סינוסיטיס: לאחר שנשללה בעיה אחרת, ובמקרה בו הוחדרו שתלים בלסת העליונה ובעקבות כך התפתחו סימפטומים כמו ריריות גדושות, הפרשות מוגברות וכאבים עזים בצד שבו בוצעו השתלים, שבועות מספר לאחר ההשתלה.

• פרסטזיה: תחושת הירדמות בלסת, בעיקר לאחר ביצוע פרוצדורה כירורגית, ובהנחה שנשללו הסברים שאינם קשורים לטיפול שבוצע.

• מצבים נוספים: עקירת שן שהובילה לפגיעה בשן סמוכה; קיומם של פצעים בפה, כל שכן כרוניים, והרופא לא מפנה את הפציינט להמשך בירור באמצעות מומחה פה ולסת או כירורג; דלקות חניכיים מדממות שחוזרות ונשנות ונוצרו בסמוך לסיום טיפול שיקומי (הרכבת גשר או כתר וכו').

עו"ד פאנוס מסביר כי בתביעה יש להוכיח מספר יסודות: שהרופא הפר את חובת הזהירות הסבירה, שנגרם נזק, ושיש קשר סיבתי בין התרשלות הרופא לבין הנזק. כל טענה רפואית יש להוכיח באמצעות חוות דעת רפואית של מומחה, שצריכה להתייחס לשאלת האחריות, לשאלת הנזק ולשאלת הקשר הסיבתי. עלות חוות דעת כזו היא 5,000־10,000 שקל, ולעיתים יש צורך בכמה חוות דעת של מומחים שונים.

הפיצוי נע לרוב בין אלפי שקלים למאות־אלפי שקלים, תלוי באופי ובהיקף הנזק. במקרה אחד מטופלת פנתה לרופא שיניים בתלונה על שן מסוימת, אך הוא המליץ לה לעקור את כל שיניה העליונות ולהשתיל במקומם שתלים שיתמכו בכתרים. זמן לא רב אחרי הניתוח, החלו לנשור חלק מהשתלים, והיא סבלה מכאבי ראש ומכאבים בלסת ובסינוסים, לטענתה בעקבות שני ניתוחים להרמת הסינוסים שביצע הרופא. בית המשפט פסק כי היא תפוצה בכ־180 אלף שקל. במקרה אחר חייב בית המשפט רופא שיניים לשלם למטופל פיצויים של כ־142,000 שקל, לאחר שבעקבות שיקום שביצע נותר למטופל רווח בין השיניים - שגרם לו לדלקת חניכיים, שהובילה לעקירת שיניים ואף לביצוע שתלים. במסגרת פסק דין אחר, חויב רופא שיניים לשלם למטופלת פיצויים של 68,000 שקל וכן להשיב לה את הכסף ששילמה לו. בית המשפט קיבל את טענתה שלא הוצעו לה חלופות לטיפול, לא נמסר לה כל הסבר, ולא התקבלה הסכמתה להליכים הכירורגיים.

עו"ד מירלנה וינר: "ההליך מתחיל באיסוף ותיעוד כל החומר הרפואי, לרוב באמצעות עורך דינו של הנפגע, שפונה בשמו למוסדות הרלוונטיים. בשלב הבא ייבחן התיק על ידי עורך הדין, על מנת לקבוע האם יש בסיס לתביעה. אם יימצא שישנה היתכנות לזכייה בתביעה, יש לפנות לרופא מומחה לצורך קבלת חוות דעת רפואית שתתמוך בתיק, הן בשאלת האחריות והן בשאלת הנזק. התביעה תוגש לבית המשפט המוסמך (בית משפט שלום או מחוזי, בהתאם לסכום התביעה). לצורך כך יש לשלם אגרת פתיחת תיק של 800 שקל (בבית משפט השלום בתביעה שגובהה עד 2.5 מיליון שקל) או 1,800 שקל (בבית משפט מחוזי). נהוג שעורך הדין גובה שכר טרחה בשיעור ממוצע של 25%־30% מגובה הפיצוי".

עו"ד פאנוס מסביר כי רופאי שיניים יכולים להזריק בוטוקס וחומר מילוי אחר לצרכים אסתטיים, כחלק מעיסוק בבריאות השיניים ובריאות הפה. כך על פי חוזר של חטיבת הרפואה במשרד הבריאות שהופץ בשנת 2019.