בית המשפט המחוזי בחיפה גזר את העונש על מוחמד מהדי אגבאריה, פועל בניין בן 36 שהורשע בשורת מעשי טרור ביניהם ניסיון לרצח, תקיפה וחבלה. "מניעיו וסיבותיו של הנאשם לבצע את המעשה מחמירים", קבעו השופטים. "הוא פעל מתוך תפיסת עולם לאומנית"
בית המשפט המחוזי בחיפה גזר היום (חמישי) 15 שנות מאסר בפועל על מוחמד מהדי אגבאריה שהורשע בשורת מעשי טרור בהם ניסיון לרצח, החזקה ופעילות בנשק, תקיפה וחבלה במהלך מבצע שומר החומות במאי בשנה שעברה. "מניעיו וסיבותיו של הנאשם לבצע את המעשה מחמירים", קבעו השופטים אבי לוי, אב הדין, ערן קוטון ואיל באומגרט. "המעשה היה חלק מתפיסת עולם לאומנית והתקוממות נגד השלטון בישראל", ציינו השופטים.
אגבאריה, פועל בניין בן 36 שהשלים עשר שנות לימוד, נשוי ואב לשניים בני שמונה ותשע, הורשע על פי הודאתו בשני אישומים. על פי האישום הראשון, בשעת לילה במהלך אחד מאירועי ההתפרעות שהתרחשו בצומת עין איברהים בכניסה לאום אל פחם, הוא ירה שוב ושוב באקדח מרכבו לעבר השוטרים שעסקו בבלימת ההמון - שהבעיר פחים וצמיגים במקום ויידה אבנים לעבר כוחות הביטחון. זאת, על רקע אמונתו שכוחות הביטחון הישראליים פגעו בקדושת מסגד אל אקצא. מכתב האישום עולה כי את אקדח ה- FN בקוטר תשע מ"מ וכן את התחמושת התאומת - הוא החזיק משך מספר שנים.
על פי האישום השני, אנשי כוחות הביטחון הגיעו סמוך לבית מגוריו כדי לעצור אותו. כשהגיעו לדלת הבית הוא ניגש לערימת רעפים שהיתה על גג הבניין בו הסתתר, נטל רעף כבד והטיחו לעברם. הרעף פגע והתנפץ על ראשו של איש השב"כ המכונה "גברי", שלמרבה המזל חבש קסדה. חלקים מהרעף שהתנפץ פגעו בכתפו ובידו של איש השב"כ וכן בידו של מפקד תחנת אום אל פחם דאז, סגן ניצב חובב יצחק. מיד לאחר מכן הטיח אגבריה מטח רעפים לעברם של אנשי ביטחון נוספים שהיו בפתח הבית.
עו"ד יאיר גויכמן מפרקליטות מחוז חיפה ציין בטיעוניו כי "מדובר בעבירות חמורות בספר החוקים שבוצעו ברצף של יומיים. רצף זה מלמד על גמירות דעת מצדו של הנאשם לפגוע בכוחות הביטחון, מה שמלמד כשלעצמו על תפיסת עולם ועל נכונות אקטיבית לפגוע בגוף ובנפש על רקע תפיסה זו".
עוד בוואלה!
משחור לבן עד ל-4K: אבולוציית הצפייה בטלוויזיה לאורך ההיסטוריה
בשיתוף LG וקבוצת ח.י
השופטים הסכימו וקבעו כי מעשיו אלו של אגבריה מהווים עבירות שעניינן מעשה טרור. מגזר הדין עולה כי משפחתו של מוחמד אגבאריה התאכזבה ממעשיו וממעצרו - וגם רעייתו חשה אכזבה עמוקה על מעורבותו בפרשה. הוא עצמו, בדברו האחרון לשופטים, הביע חרטה על מעשיו והכיר בטעות הקשה הגלומה בהם. הוא ציין את הנזק הגדול שגרם למשפחתו והוסיף כי הוא מעוניין, בהקדם האפשרי, לחזור לביתו כדי לגדל את ילדיו ולשמור על משפחתו.
"בחברה דמוקרטית יש מקום להפגנות, למחאות ולהבעת דעה", כתבו השופטים בהכרעת הדין. "דא עקא, שום חברה דמוקרטית לא תוכל לספוג מעשי אלימות כה קשים [...] ומשולחי רסן דוגמת אלו שבוצעו בידי הנאשם שלפנינו". והוסיפו ש"באורח נס, המעשים החמורים אשר בעשייתם הורשע הנאשם שלפנינו, לא גרמו לפגיעה בנפש או לפגיעה חמורה בגוף. דומה, שזו הנסיבה המשמעותית היחידה לקולה הניצבת לזכותו בבואנו לגזור לו עונש. מעשים מסוג זה אינם אלא מעשי התרסה כלפי המשטר והשלטון. הם מהווים ניסיון לבצע הפיכה שלטונית בכוח הזרוע. טעם זה אף הוא מחייב הטלת ענישה מחמירה וכואבת וזוגם כוונת המחוקק עת קבע שמעשים המבוצעים ממניע לאומני או גזעני ראויים לענישה חמורה יותר."
בנוסף למאסר בפועל גזרו השופטים על אגבאריה גם מאסרים על תנאי ותשלום קנס בגובה 10,000 שקלים.
בשבוע שעבר הרכב שופטים אחר של בית המשפט המחוזי בחיפה גזר עשר שנות מאסר על אדהם בשיר, תושב עכו בשנות העשרים לחייו, אחד משלושה מעורבים בלינץ' על מור ג'אנשווילי במהלך מהומות "שומר חומות". מאז, קמו בציבור הערבי טענו כנגד "החמרה בענישה כנגד ערבים". בעכו התקיימה השבוע מסיבת עיתונאים שכינסו משפחות העצורים והאסירים מהמהומות בעיר, במחאה על מה שכינו"גזירת עונשים כבדים וגזעניים", וכדי "לדון ולנהל שיח על הכאב והסבל שגרמו להם ההחלטות הגזעניות והלא הוגנות של בתי המשפט".
אבל לתפישת הפרקליטות, החומרה היתירה שבאירועי "שומר חומות" נובעת מכך שתוך כדי לחימה מול ארגוני הטרור וירי הרקטות, נפתחה חזית נוספת, פנימית, אשר הוסיפה והעצימה את הפגיעה הקשה בביטחון האישי של אזרחי המדינה. המדיניות שקבעו פרקליט המדינה והמשנה לעניינים פליליים הייתה, שככלל בתיקים בהם התגבשה תשתית ראייתית, יש לבקש לעצור את הנאשמים עד תום ההליכים נוכח המסוכנות הרבה של מבצעיהם ונסיבות ביצוע העבירות שעמדו בבסיסם.
במקרים המתאימים, וכאשר ניתן היה להוכיח זאת, יוחסה נסיבה מחמירה של מניע גזעני לעבירות אלימות ורכוש שבוצעו על רקע מוצאם וזהותם של מושאי התקיפה. המשמעות המעשית של ייחוס המניע היא שהעונש המירבי שניתן יהיה לגזור על הנאשם הוא כפל העונש הקבוע לאותה עבירה או 10 שנות מאסר (הקל מביניהם). במקרים החמורים יותר שכללו בין השאר, אירועי לינץ', ירי לעבר שוטרים או אזרחים, פגיעה בתשתיות ובשירותים חיוניים, השלכות בקבוקי תבערה לעבר כוחות הביטחון או אזרחים ועוד, הוחלט לייחס לנאשמים עבירות מכוח חוק המאבק בטרור. חוק המאבק בטרור קובע אף הוא עונש מקסימלי בדמות כפל העונש הקבוע לאותה עבירה, אך לא יותר מ-25 שנים. כן קובע החוק החמרת ענישה ביחס לעבירות שעונשן מאסר חובה, וענישה מחמירה גם כלפי קושרי הקשר והמסייעים, כלפי מי שמבצע מעשה טרור המוני ועוד.
