Israel

7 מניפולציות שחוקרים וחברות תרופות עושים במחקרים קליניים

מתי בפעם האחרונה הלכתם לרופא ויצאתם ממנו עם מרשם לתרופה או טיפול? רובנו, מן הסתם, מניחים שהתרופה הזו נבדקה היטב ושאנחנו יודעים כל מה שיש לדעת על הבטיחות והיעילות שלה. הנחה סבירה והגיונית.

אבל נחשו מה? מתברר שבמקרים רבים ההנחה הסבירה וההגיונית הזו אינה נכונה, והסיבה לכך פשוטה: כמחצית מהמחקרים הקליניים על התרופות והטיפולים הרפואיים שאנו משתמשים בהם כיום מעולם לא פרסמו תוצאות. והראיות לכך שמדובר בתופעה מבהילה בהיקפה עולות שוב ושוב בסקירות מחקרים המבוצעות בשנים האחרונות.

קיראו עוד

12 המחקרים הרפואיים שאמורים לשנות את פני הרפואה

מחקרים קליניים: הדרך לקבל תרופות חדישות בחינם

מהיום: מידע על מחקרים קליניים זמין לכולם ברשת

 

‭ – AllTrials‬ ארגון בינלאומי של חוקרים העוקב אחר פרסום מחקרים קליניים – מצא שמבין ‭ 25,927‬ מחקרים שהושלמו בין השנים ‭ 2006‬ ל-‭45% ,2014‬ מהם לא פרסמו תוצאות. ועל פי האתר ‭,EU Trials Tracker‬ העוקב אחר פרסום מחקרים קליניים שנרשמו במאגר המחקרים האירופי, נכון לספטמבר האחרון %‭49‬ מהמחקרים מעולם לא דיווחו על תוצאות.

במילים פשוטות: למעשה אנחנו לא יודעים איזה מידע נמצא על התרופות שלנו בכמחצית מהמחקרים הגדולים ביותר שבוצעו עליהן.

 ( )

כלומר שאינן מצביעות על יעילות ו/או בטיחות של הטיפול - יש יותר סיכויים להיות "מטואטאים". הטיה זו מכונה "הטיית פרסום" (‭Publishing Bias‬) כשההחלטה אם בכלל לפרסם את ממצאי המחקר מתבססת על הממצאים.

הסבר לאיך פועלת האסטרגיה הזאת סיפק ד"ר בן גולדייקר, אחד המייסדים של ‭ AllTrials‬ ומחבר הספר "מדע רע" (הוצאת ידיעות ספרים) בריאיון לעיתון "טיימס": "האסטרטגיה הפשוטה ביותר כדי לקבל את התשובה שאתה רוצה היא פשוט זו - תריץ הרבה מחקרים, מה שיהיה לו טווח תוצאות בשל המשחק הבלתי נמנע של מזל, אבל תקבור את התוצאות הלא מחמיאות ותפרסם רק את הטובות. פרקטיקה זו היא עדיין חוקית לחלוטין ומאוד שכיחה, למרות שהיא בבירור צורה של התנהגות בלתי הולמת במחקר". אחת הדוגמאות הטריות להטיה זו פורסמה בנובמבר האחרון בכתב העת ‭ .Psychological Medicine‬ מבין ‭ 105 ‬ מחקרים על נוגדי דיכאון שאושרו בארצות הברית ונרשמו במאגר המחקרים הפדרלי, ‭ 53‬ מחקרים (‭50%‬) הוגדרו על ידי ה-‭FDA‬ כבעלי תוצאות "חיוביות" (ו‭52- 50%-‬) הוגדרו כבעלי תוצאות "שליליות" או שנויות במחלוקת. בעוד שכמעט כל המחקרים החיוביים מלבד אחד (‭98%‬) פורסמו בספרות המחקרית, רק ‭ 25‬ מחקרים (‭48%‬) מהשליליים זכו להתפרסם.
לא כל המידע הרלוונטי מופע במחקר (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)

לא כל המידע הרלוונטי מופע במחקר(צילום: shutterstock)

דוגמה קיצונית וחמורה להטיה זו סיפק ב-‭2017‬ פרופ' פיטר גוטשה, חוקר דני בעל שם בינלאומי שעבד עד לא מכבר בארגון הקוקריין. במאמר מטלטל שכותרתו "הפסיכיאטריה מתעלמת מהפיל בחדר", תיאר פרופ' גוטשה את הניסיונות שלו ושל העיתונאי רוברט ויטאקר להשיג מידע העוסק בנתונים קריטיים על מותם של מטופלים שהשתתפו במחקר על תרופות אנטי פסיכוטיות שהושמטו מהמחקר.

המחקר, שפורסם בכתב העת ‭ ,American Journal of Psychiatry‬ הציג נתונים מעשר שנות מעקב אחר מטופלים עם אפיזודה ראשונה של פסיכוזה. למרות שגיל הכניסה הממוצע למחקר היה ‭ 29‬ שנים בלבד ‭ !) 49 –‬) מתוך ‭ 281‬ מהמטופלים מתו בתוך פחות מעשר שנים. למרות הנתון המדהים הזה, מחברי המאמר התמקדו בהחלמה ובדירוג התסמינים. לעומת זאת, הם לא התעניינו כלל בכל אותם ‭ 49‬ מקרי מוות, שהופיעו אך ורק בתרשים הזרימה שהציג מטופלים שאבדו במעקב, ולא הבהירו או פירטו עליהם בשום מקום במאמר.

יתר על כן, באזכור היחיד של מקרי המוות בטקסט הזכירו המחברים משום מה רק ‭ 28‬ מקרי מוות. למרות ניסיונות חוזרים מצד פרופ' גוטשה לקבל מידע על גורמי המוות, מחברי המאמר לא נענו. גם כשפרסמו סוף-סוף מאמר הבהרה, בשנת ‭ ,2017‬ הוזכרו בו הפעם רק ‭ 31‬ מקרי מוות, ועדיין מידע מפורט על נסיבות המוות לא נכלל במחקר.

גם בעיה זו נמצאה בשכיחות גבוהה יותר במחקרים ממומני תעשייה. במחקר שנערך אף הוא בראשות פרופ' גוטשה ופורסם בכתב העת ‭ Journal of the Royal Society ‬ ‭ ofMedicine‬ ב-‭,2018‬ נמצאו פערים עצומים במידע המוצג במחקרים קליניים ממומני תעשייה לעומת הפרוטוקולים של מחקרים אלה, כשחלק ניכר מהמידע בפרוטוקולים נערך באופן כבד וטואטא החוצה.

החוקרים מצאו שרק ‭ 17‬ מתוך ‭ 34‬ פרוטוקולים ממומנים מסחרית לא נערכו, בהשוואה ל-‭34‬ מתוך ‭ 36‬ מחקרים לא ממומנים, כאשר העריכות נעשו בחלקים קריטיים של הפרוטוקולים, כולל הגדרת התוצאות, זיהוי וניתוח תופעות הלוואי והגישה של המממן לנתונים במהלך המחקר. בשמונה פרוטוקולים הוסתר כל המידע על ממצאי המחקר העיקריים (‭,(47% ‬ בשלושה הוסתרו כל הממצאים המשניים, ובשישה הוסתרו חלקים מהם. שניים מהפרוטוקולים נערכו באופן כה כבד כך שלא היה אפשר להעריך כלל כיצד טופלו במחקרים תופעות הלוואי, ושמונה פרוטוקולים נערכו חלקית.

 ( )

הטיה זו נועדה לגרום לתוצאות שליליות להצטייר כחיוביות. אחת השיטות לעשות זאת היא באמצעות הצגת הממצאים הסטטיסטיים על תועלת במונחים יחסיים, ומנגד – הצגת הממצאים על נזק (סיכונים או תופעות לוואי) במונחים מוחלטים.

לדוגמה, אם נמצא שהסיכון של קבוצת המחקר שקיבלה תרופה נגד אוסטיאופורוזיס ללקות בשבר בצוואר הירך לאורך תקופת המחקר הוא ‭ ,5%‬ ואילו הסיכון של קבוצת הביקורת שקיבלה את תרופת הדמה ללקות בשבר כזה הוא ‭ ,10%‬אזי התועלת המוחלטת של התרופה במניעת שברים היא ‭ 5% ‬ (‭,(5% = 10-5‬ ואילו התועלת היחסית שלה היא ‭ 50% ‬ (‭.(50% = 5/10‬ אף על פי ששתי הדרכים נכונות, הרי שמטבע הדברים, התועלת היחסית נשמעת מרשימה בהרבה לעומת התועלת המוחלטת, וברור שהיא אינה מספקת את כל התמונה.

ההשלכות של הטיה זו הודגמו במחקרים, כשהוכח שוב ושוב שמסגור חיובי של תוצאות שליליות גורם למטופלים להיות נלהבים יותר לגבי השימוש בהם, ומגביר את הנטייה, הן של רופאים והן של קובעי מדיניות להמליץ עליהם.

כך לדוגמה, במחקר שפורסם ב‭2014- ‬ ב-‭Journal of Clinical Oncology‬ קיבלו ‭ 300‬ רופאים שתי גרסאות של תקצירי מחקרים על טיפולים שבהם תוצאות המחקר היו בלתי מובהקות ביחס לתועלת של הטיפולים.

מחצית מהרופאים קיבלו תקצירים שבהם היה ברור שהתועלת אינה מובהקת, ואילו באלה שקיבלה המחצית השנייה נעשה ספין, כך שהתוצאות הלא מובהקות מוסגרו כיעילות יותר ממה שהיו באמת. ממצאי המחקר הראו שהרופאים שקראו את התקצירים שמסגרו את הטיפולים כיעילים יותר, נטו יותר לחשוב שהטיפול היה יעיל והיו מעוניינים יותר בקריאת המאמר המלא לעומת אלה שקראו את האבסטרקטים ללא הספין.

 ( )

כאמור, במחקרים קליניים מלאים, שכוללים הן זרוע מחקר והן זרוע ביקורת, יכולה קבוצת הביקורת לקבל תרופה או טיפול דמה, או לחלופין: תרופה או טיפול ותיק יותר בשוק שמהווה את סטנדרט הטיפול. מחקרים מהסוג השני מכונים "מחקרי ראש בראש" ‭Head-To‭ Head Trials ‬

אין ספק, שני ראשים טובים יותר מראש אחד, כפי שנוהגים חוקרים רבים לומר. אלא שלעיתים קרובות, קרובות מדי, מתברר שמחקרים מתבססים על השוואה בין הטיפול החדש לטיפול הקיים גם כאשר לא ברור אם הטיפול הקיים אכן יעיל.

אחת הדוגמאות הבולטות לכך היא בתחום האביזרים הרפואיים. עד שנת ‭ 1976‬ אביזרים רפואיים לא נבחנו על ידי ה-‭.FDA‬ אך ב-‭1976‬ הובילו כמה שערוריות בעקבות כשלים באביזרים הרפואיים לתיקון החקיקה בנושא ולרגולציה הדורשת מחקרים. אלא שהאביזרים החדשים יותר הושוו ברובם המכריע לאביזרים הוותיקים שיעילותם מעולם לא נבדקה.

מחקרי ראש בראש נפוצים כיום מאוד, בעיקר מבין אלה הממומנים על ידי התעשייה. הבעיה היא שמתברר שהרוב המכריע של מחקרי ראש בראש הממומנים על ידי התעשייה, מובילים לתוצאות חיוביות עבור המממן. כך לדוגמה,מחקר שפורסם בכתב העת ‭ American Journal of Psychiatry ‬ ב-‭2006‬ בחן ‭33‬ מחקרי ראש בראש ממומני תעשייה על תרופות אנטי פסיכוטיות, ומצא שהממצאים היו חיוביים עבור המממנים ‭ 90%‬ מהזמן.

בדומה לכך, מחקר שפורסם ב-‭2015‬ בכתב העת ‭Journal of Clinical Epidemiology‬ בחן ‭ 319‬מחקרים שפורסמו בכתבי עת רפואיים ב-‭.2011‬ מבין ‭ 182‬ המחקרים שמומנו על ידי חברות הפארמה, ל-%‭83‬ היו תוצאות חיוביות, בהשוואה ל-%‭59‬ במחקרים שמומנו על ידי מוסדות שלא למטרות רווח.

Football news: