הזריקות מונעות מנגיף ה-HIV להשתכפל, ויעילותן שוות ערך לטיפול בכדורים יומיים. הן עשויות להפחית את שיעור ההדבקות ולהקל על המטופלים בחיי השגרה. הזריקות אושרו על ידי גופי בריאות מובילים, בהם החברה האירופית לטיפול באיידס, מינהל המזון והתרופות האמריקני (FDA) ומשרד הבריאות הישראלי, וצפויות להיכנס לשוק בתוך כחודש
פריצת דרך במניעת HIV – גם בישראל: לאחר שמשרד הבריאות אישר אותן, שתי זריקות המיועדות לנשאי HIV מגיעות לישראל, והן יחליפו את הכדורים היומיים שנוטלים כיום אנשים החיים עם הנגיף. על פי ההערכות, הטיפול בזריקות עשוי להפחית את שיעור ההדבקות ולהקל על שגרת החיים של המטופלים.
3 צפייה בגלריה
שתי זריקות אחת לחודשיים במקום כדורים
(צילום: shutterstock)
בישראל חיים היום כ-8,000 נשאי HIV, מרביתם נוטלים מדי יום לפחות כדור אחד. הנשאים נדרשים להקפיד על נטילת הכדורים, שכן חריגה עלולה להוביל להתפשטות הנגיף, להדבקת פרטנרים מיניים ולתחלואה באיידס.
הטיפול החדש כולל מתן שתי זריקות אחת לחודשיים בתרכיבים Vocabria של חברת גלקסו סמית קליין ו- Rekambys של יאנסן. הזריקות יינתנו באותו ביקור, אחת לחודשיים, במרפאות קופות החולים או במרפאות ה-HIV בבתי החולים, לאחר קבלת מרשם ממומחים למחלות זיהומיות במרפאות איידס.
3 צפייה בגלריה
3 צפייה בגלריה
הזריקות החדשות. "יכולת לחיות עם הנגיף בלי להדביק ולהידבק תוך ניהול חיי שגרה רגילים"
מסקרים בחו"ל שנעשו בקרב נשאי HIV לגבי המעבר מטיפול יומי בכדורים לטיפול בזריקות אחת לחודשיים, עולה ש-98-90% מהנשאלים היו מרוצים מהמעבר והעדיפו להישאר עם הזריקות ולא לחזור לכדורים. 60% מהמטופלים בכדורים ציינו שנטילתם מזכירה להם את הנשאות ואת המחלה בכל יום. כ-40% מהנשאים חשים חרדה שישכחו לקחת את הכדורים, והטיפול ייפגע, ויותר מהמטופלים בכדורים חוששים שמצבם הרפואי יתגלה באמצעותם.
תופעות הלוואי הנפוצות ביותר שעלו במחקר הן מקומיות, באזור ההזרקה. התופעות חולפות בתוך שלושה ימים, ועם הזמן התלונות עליהן פוחתות.
"הטיפול בזריקות במקום בכדורים מהווה בשורה גדולה לנשאים", אומר ד"ר איציק לוי, מנהל מרפאת האיידס במרכז הרפואי שיבא. "הטיפול לא יתאים למטופלים שמרבים בנסיעות לחו"ל ולא יוכלו לקבל את הזריקות במועד המדויק, אבל כל האחרים יוכלו ליהנות ממנו. הטיפול החדש ייתן להם חופש, תקווה ויכולת לחיות עם הנגיף בלי להדביק ולהידבק תוך ניהול חיי שגרה רגילים".
