Israel
This article was added by the user . TheWorldNews is not responsible for the content of the platform.

גם אחרי הפסקת האש: התוכנית לטיפול עצמי בילדים שנחשפו לטראומה

3 צפייה בגלריה

מתוך תוכניות הטיפול
מתוך תוכניות הטיפול

מטפלים בטראומה. מתוך תוכניות הטיפול באתר בחדש

(מרכז "חוסן")

מתקפות הטרור על אזרחי מדינת ישראל חושפות מספר רב ביותר של ילדים לאיום על גופם ונפשם. כך היה בימים האחרונים, כשמאות אלפי ילדים נחשפו למבצע "עלות השחר". ואף שבינתיים הוכרזה הפסקת אש, המבצע הזה מצטרף לרצף של איומים בחירום ובשגרה, הכוללים מתקפות טילים, ירי על אוכלוסייה אזרחית, ופיגועי דקירה ודריסה.

ילדים שנפגעו מאבדים לעיתים אדם קרוב שהיה עבורם דמות התקשרות משמעותית. מיעוט לא מבוטל מילדים אלה ממשיך לסבול מהפרעת דחק פוסט-טראומטית חודשים ושנים לאחר האירוע, וזו אף עלולה להופיע בכל עוצמתה תחת איום חדש.

מה זו הפרעת דחק פוסט-טראומטית? הפרעת דחק פוסט-טראומטית בילדים מתבטאת בתגובות קוגניטיביות, רגשיות והתנהגותיות, כמו זיכרונות חודרניים המתבטאים בחלומות מפחידים ובדימויים חודרניים בהקיץ. חלק מהילדים מדווח על פלאשבקים (הבזקים) שבמהלכם נחווה מחדש האירוע הטראומטי, בשלמות או חלקים ממנו.

הילדים עלולים "להיתקע" במשחק שחוזר על עצמו ומשחזר את זיכרון האירוע. כמו כן, עלולה להופיע חרדת פרידה, המתבטאת, בין היתר, בהיצמדות להורים. אלה הן תגובות שכיחות בילדים ובמתבגרים. תגובות אחרות הן דריכות ועוררות שמתבטאות אצל ילדים בקשיי שינה, בעצבנות ובהפרעה בריכוז, העלולים להתבטא בהפרעה לא מבוטלת ביכולת הלמידה או בהתנהגות אימפולסיבית.

"הילדים עלולים 'להיתקע' במשחק שחוזר על עצמו ומשחזר את זיכרון האירוע. עלולה להופיע חרדת פרידה, המתבטאת, בין היתר, בהיצמדות להורים. אלה הן תגובות שכיחות בילדים ובמתבגרים"

הילדים עלולים להימנע מביקור בבית הספר, ולדווח לא אחת על סימפטומים של חרדה ודיכאון, כאשר עלולות גם לעלות תלונות גופניות. ילדים הסובלים מהפרעת דחק פוסט-טראומטית חווים את העולם כמקום מסוכן מאוד, ולכן הם מגיבים בפחד והימנעות ממקומות, אנשים ומצבים שנתפסים בעיניהם כמסוכנים - כמזכירים להם את האירועים הקשים שאליהם נחשפו.

נסיגה התפתחותית וקושי להתקדם ולהשלים צעדים התפתחותיים באופן נורמטיבי, מתבטאים למשל בהרטבת לילה ובפחדים שאינם תואמים את הגיל של הילד/ה, כמו לישון לבד או להישאר לבד בבית, לשחק בחופשיות בחדר כשההורים נמצאים בסלון וכדומה.

איומים חוזרים (כמתקפות הטרור) הם גורם סיכון לתהליך ההחלמה מטראומה. הספרות המדעית מראה שאירועים טראומטיים חוזרים מעלים את הסיכוי לפתח הפרעת דחק פוסט-טאומטית כרונית, שעלולה לגרור הגבלה משמעותית ומפושטת בממדי התפקוד השונים. מתקפות הטרור מציבות צורך חסר תקדים בטיפול בהפרעת הדחק הפוסט-טראומטית. טיפול בלתי יעיל בהפרעה הראשונית או בהופעה של סימניה של הפרעה חוזרת, עלול להיכשל במניעת סבל רב ובהתפתחות ההפרעה הכרונית. הטיפול בילדים הסובלים כרונית חשוב במיוחד, על מנת למנוע היקבעות סבל וההפרעה להמשך החיים.

"הספרות המדעית מראה שאירועים טראומטיים חוזרים מעלים את הסיכוי לפתח הפרעת דחק פוסט-טאומטית כרונית, שעלולה לגרור הגבלה משמעותית ומפושטת בממדי התפקוד השונים"

ההתוויות הטיפוליות בארצות הברית ובאירופה תומכות בטיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) כקו ראשון לטיפול בהפרעת דחק פוסט-טראומטית בילדים. CBT היא התערבות טיפולית מובנית, ובין ההתערבויות היעילות ביותר בהתבסס על כמות ואיכות המחקרים המדעיים התומכים בה. מטרת הטיפול היא להשיג הקלה בסבל ושיפור סימפטומטי ותפקודי ולמנוע נזקים ארוכי-טווח להתפתחות הרגשית והקוגניטיבית ולבריאות הגופנית של ילדים. עם זאת, רבים הילדים המאובחנים בהפרעה פוסט-טראומטית בארצנו שאינם זוכים לקבל טיפול קוגניטיבי-התנהגותי, וזאת בשל חסמים ידועים לטיפול, הכוללים, בין היתר, מחסור במטפלים מומחים, קשיי ניידות, וקשיים כלכליים.

3 צפייה בגלריה

מתוך תוכניות הטיפול
מתוך תוכניות הטיפול

סימבי גור החתולים. "היעילות - כמו טיפול פנים אל פנים"

(מרכז "חוסן")

מתקפות הטרור החוזרות הציבו דרישה להצעת דרך חלופית מותאמת להעברת CBT ממוקד טראומה לילדים בגילי בית הספר, בילדים בגיל הרך ובהוריהם, בפרט בתנאי סגר ולחימה המקשים על גישה חופשית למרכזי טיפול. טיפול קוגניטיבי-התנהגותי מקוון מהווה פתרון יעיל, מקובל ובטוח.

צוות המומחים לטיפול בטראומה במרכז 'חוסן' ע”ש כהן-האריס, פיתח תוכניות טיפול מקוון (אונליין) אינטראקטיביות כדי לעזור לילדים והורים להתגבר על מצוקה פוסט טראומטית, באמצעות אתר ATEM-ET.online החלוצי מסוגו בישראל. צוות המומחים שפיתח את האתר כולל את ד"ר לילך רחמים, פסיכולוגית קלינית מדריכה ופסיכולוגית רפואית, ד"ר ניצה נקש, פסיכיאטרית מומחית, מרכזת הדרכה ארצית, טיפול בחשיפה ממושכת בהפרעה פוסט-טאומטית, מרכז "חוסן"; מנהלת מרפאה לטיפול קוגניטיבי-התנהגותי בבית החולים שיבא, ופרופ' נתנאל לאור, פסיכיאטר מומחה (מבוגרים וילדים ונוער) ויו"ר מרכז "חוסן".

מדובר בפלטפורמה חדשנית שמנגישה תוכניות טיפול CBT המבוססות בחלקן על עזרה עצמית לילד/ה ולהורה, המלוות על ידי מטפל/ת אישית. שיטות הטיפול מועברות באמצעות טקסטים מאוירים, סרטונים, משחקים לילדים, אנימציה, קטעי שמע וטפסים דיגיטליים. תוכניות CBT לעזרה עצמית מתרחשת בליווי מטפלים קיימות מזה עשור, והשימוש בהן מקובל ורווח באוסטרליה, אירופה וסקנדינביה. השימוש בהן הפך רווח ומקובל יותר בזמן מגפת ה-COVID-19 העולמית בשנת 2020, כאשר זו הציבה מחסומים לקבלת טיפול.

היעילות: כמו טיפול פנים אל פנים עד היום הצטברו עשרות מחקרים שהראו שתוכניות CBT לעזרה עצמית המלוות מרחוק על ידי מטפל/ת אישי/ת הן יעילות ממש כמו טיפול מסורתי פנים אל פנים. בשלב זה, האתר מציע תוכניות CBT אינטראקטיביות אונליין לילדים בגילי בית ספר, שבע עד 12, ולילדים בגיל הרך בני ארבע עד שש. תוכניות הטיפול מיושמות בעזרת ההורים בליווי מטפלים מומחים.

הילדים וההורים מתחילים את התוכנית הטיפולית לאחר הערכה קלינית מקיפה, הנערכת, אף היא, באופן מקוון. על יסוד ההערכה הקלינית נקבעת האבחנה ומתקבלת החלטה לגבי התאמת התוכנית הטיפולית לילד/ה ולהורים. תוכנית הטיפול מיושמת עם הילד/ה וההורים במשך שלושה חודשים, והיא כוללת כ-14 שלבים שבהם ילדים והורים מקבלים ידע, שיטות וכלים שעוזרים לווסת רגשות, ולהתמודד עם מצוקה פוסט-טראומטית בעזרת שיטות העוזרות לשנות דפוסי חשיבה והתנהגות פוסט-טראומטים.

מטרור עד תקיפת בעלי חיים: למי מתאימות התוכניות? תוכניות הטיפול באתר ATEM-ET.online נוצרו עבור ילדים וילדות, כאמור בגילי ארבע עד 12, שנחשפו לטרור ולמלחמה, לתאונות, למחלה מסכנת חיים, לפרוצדורות רפואיות פולשניות, לאלימות, לפגיעה מינית, לתקיפת בעלי חיים ולאובדן של אדם קרוב.

ילדים רבים מתקשים לדבר על האירועים הקשים שעברו. הם יעשו הכול כדי להימנע מלהיזכר באירועים ולדבר עליהם. כדי להקל על הילדים ולעורר בהם עניין וסקרנות, תוכניות הטיפול פותחו במסגרת סיפור, אגדה ומשחק. עולם האגדה והמשחק עוזרים לילדים לתקשר ולבטא את עצמם, לחקור את עולמם הרגשי תוך כדי הזדהותם עם הדמויות. התוכנית מזמינה את הילדים להשתתף בטיפול באופן פעיל, וגם לשתף אחרים (הורים, אחים/יות וחברים) בדרך חווייתית ואינטראקטיבית.

משחררים את הפניקס. ה"פניקס", או "עוף החול", משמש כדמות סמלית לתיאור אנשים החוזרים לעצמם לאחר נפילה, או משתקמים ממצב קשה. כך, לאחר ההערכה הקלינית המקוונת, ילדים והורים לומדים ומתרגלים שיטות שעוזרות לשפר מצוקה פוסט-טראומתית בדרך חווייתית ומשחקית: הילדים עוזרים לפניקס להשתחרר ממלכת הקרח המרושעת, ולהתגבר על פחדים, אשמה, בושה וקשיים נוספים. לילדים וילדות בגילי שבע עד 12.

עוזרים לסימבי החתול להרגיש טוב. הילדים, בעזרת ההורים, עוזרים לגור החתולים הקטן להתגבר על פחדיו בעקבות האירוע הקשה שהוא עבר. הם מקבלים הזדמנות להתגבר על הקשיים שלהם באופן חוויתי ומעצים. לגילי ארבע עד שש.

יש לציין שהתוכניות אינן מתאימות לילדים שמתמודדים עם דיכאון קליני, לילדים שפוגעים בעצמם או לילדים עם חשיבה אובדנית וכוונות אובדניות.