הקביעה שלפיה ישראל מספקת הגנה הולמת למידע אישי, עומדת עתה למבחן במדינות האיחוד האירופי, שחוששות מזליגת מידע אישי לידי גורמים לא רצויים. מה אפשר לעשות כדי לזכות מחדש באמון האירופים, ומהי הסכנה במקרה שבו תאבד ישראל את מעמדה הייחודי?
בסוף מרץ ביקר נשיא ארה"ב ביידן בבריסל ונפגש עם נשיאת האיחוד האירופי, פון דר לאיין. בסיום הפגישה, יצאו השניים לעיתונות. ביידן פתח בצורך להפחית את התלות בגז רוסי, ואז דיווח שארה"ב ואירופה הגיעו להסכמה עקרונית על אמצעים בהם תנקוט ארה"ב כדי להגן על מידע אישי שמגיע מאירופה.
מאז התפוצצה פרשת סנודן, מערימים האירופים קשיים רבים על העברת מידע אישי לארה"ב, דבר שמכביד על הכלכלה האמריקאית עד כדי כך, שנשיא ארה"ב הקדיש לבעיה זמן יקר בשיאו של משבר בטחוני וכלכלי קשה.
עד היום לא סבלה ישראל מגורל דומה הודות לקביעה אירופית, שישראל מספקת הגנה "הולמת" למידע אישי, ומאז יכול מידע אישי לעבור מאירופה לישראל כמעט בלי מגבלות. מאז ניתנה ההכרה, בשנת 2011, הגבירה אירופה את דרישות ההגנה על המידע, וכעת נבחנת ההכרה מחדש במסגרת הליך שגרתי. לפי כל הסימנים, הכרת ההולמות של ישראל מצויה בסכנה.
אם ישראל תאבד את המעמד המיוחד (ששמור לעוד מדינות מעטות), כל העברה של מידע אישי לישראל תצטרך לעבור בדיקה, שהמידע האירופי מוגן מספיק לפי החוק והתנאים בארץ. אם אין אפשרות לנקוט באמצעי הגנה מספיקים כדי לשמור על המידע, העברת המידע תוגבל למקרים חריגים או שתדרוש הסכמה פרטנית של האנשים שהמידע נוגע אליהם).
וזה לא הסוף. כמעט מדי שבוע מתפרסמת החלטה חדשה שאין אמצעים מספיקים שיכולים לאזן את הסיכון למידע אירופי בארה"ב, ולכן העברת המידע אינה אפשרית. מהו הסיכון? בעיקר הניטור של ה- NSA, שסנודן הדליף את סודותיו.
אם ישראל תאבד את המעמד המיוחד, הדבר יהיה כרוך בקביעה פוזיטיבית שהדין בארץ לוקה בחסר, ובמקרה כזה סביר שרגולטורים אירופאים יקבעו כי העברת מידע אישי אירופאי ישראל מסוכנת.
במקרים רבים המשמעות תהיה שאי אפשר יהיה להעביר את המידע האישי לחברות ולגופים שנמצאים בארץ. לאחרונה נקבע אפילו שגם התחברות מארה"ב למידע שנמצא באירופה, כדי לטפל בו מרחוק, מסכנת את המידע. אם תתקבל החלטה כזו לגבי ישראל, חברות ישראליות שתלויות במידע אישי אירופי יצטרכו להעתיק את פעילותן, פיזית, לאירופה.
לא רק זרימת מידע שמגיע מהאיחוד האירופי נמצאת בסכנה. גם מדינות שאינן באיחוד האירופי, אבל קיבלו הכרת הולמות כמו של ישראל (וביניהן בריטניה, יפן, וקנדה) מגבילות את יצוא המידע מהן כדי למנוע "בריחה" של המידע למדינות לא בטוחות.
אם וכאשר תוסדר סוגיית העברת מידע מהאיחוד האירופי לארה"ב, בזמן שישראל תאבד את מעמדה, ייתכן שאפילו העברות מידע מארה"ב לישראל יהיו כפופות למגבלות מכבידות. תוך זמן קצר ישראל עלולה למצוא עצמה מנותקת מכלכלת המידע העולמית.
עוד בוואלה!
דוהרים על המקלדת: הסוסים שיפתרו את הבעיה הכי מטרידה בחופשה
בשיתוף "הטכנולוגית", חטיבת הטכנולוגיה של בנק הפועלים
איפה המדינה?
כדי לשמור על ההכרה האירופית בחוק הישראלי נדרש תיקון של חוק הגנת הפרטיות המיושן (כמובן שהדבר חשוב גם כדי לשמור על הזכויות שלנו, הישראלים). אלא שאפילו תיקון מוגבל בהיקפו שנדון לאחרונה בכנסת נעצר עקב פיזור הכנסת. הזנחה של שנים לא יהיה אפשר לתקן בתקופת בחירות, אולם האירופאים, מצידם, מאותתים שהמתינו מספיק, והם מתכוונים לקבל החלטה תוך זמן קצר.
על רקע זה, משרד המשפטים הציע לאחרונה הצעה יוצאת דופן: להתקין תקנות שישפרו את רמת ההגנה על מידע אישי בכמה עניינים עקרוניים לרמה עדכנית, בהתבסס על סמכות של שר המשפטים, באישור וועדת חוקה, לקבוע תקנות לביצוע חוק הגנת הפרטיות. אם יותקנו התקנות, אפשר לקוות שמעמד ההולמות היוקרתי של ישראל יחזיק מעמד עד שהממשלה והכנסת ישכילו לתקן את החוק באופן יסודי.
משרד המשפטים תכנן להחיל את התקנות רק על גופים שמקבלים מידע מאירופה, ולא על מידע של ישראלים, כדי לסייע לגופים שתלויים במידע אירופי. אפליה זו זכתה לביקורת רבה. גורמים אחרים מבקרים את הכוונה לבצע שינויים מהותיים בדין בתקופת בחירות. לדעתנו, מאחר שהעקרונות הבסיסיים של שמירה על פרטיות המידע בישראל דומים לאלו של אירופה, אפשר לתאר את ההצעה לא כשינוי מהותי אלא כחידוד ודיוק של עקרונות שקיימים ממילא בחוק הישראלי.
רצוי כמובן לתקן את החוק באופן יסודי, אלא שאנו בשעת חירום. לדעתנו, התקנות המוצעות יכולות להוות הזדמנות מצוינת לחדד את דיני הפרטיות בישראל לטובת כולם - ישראלים ואירופאים כאחד. כללים ברורים ומודרניים יסייעו גם לגופים שלא מעבדים מידע אירופאי כלל. גופים שמעבדים מידע ישראלי ואירופאי בו זמנית ייהנו מפשטות תפעולית. אך מעל הכול, חשוב לשמור על ההכרה האירופית.
בפגישת פסגה, בשיאו של משבר בטחוני וכלכלי, נשיא ארה"ב מוצא לנכון להקדיש זמן יקר כדי להבטיח שמידע אישי מאירופה יוכל להגיע לעיבוד בארה"ב. וישראל? ישראל מתלבטת למרות שלא תוכל לעמוד במגבלות מהסוג שהאירופאים מטילים על ארה"ב אפילו לזמן קצר. הנזק שעלול להיגרם לכלכלה הישראלית מוטת הטכנולוגיה, עצום. הזמן לפעול הוא עכשיו.
עו"ד אייל שגיא, שותף וראש מחלקת משפט וטכנולוגיה, ועו"ד שיר שושני כץ, בעלת מומחיות בתחום הגנת הפרטיות במשרד עוה"ד AYR - עמר רייטר ז'אן שוכטוביץ ושות'.
