Israel
This article was added by the user . TheWorldNews is not responsible for the content of the platform.

המחלה השקופה: "נשים רבות מגיעות אליי כאובות ומיואשות כי אומרים שאין להן כלום"

בחודש המודעות לאנדומטריוזיס, המחלה שממנה צפוה לסבול אחת מעשר נשים, מדברים ד"ר עידו סירוטה ומטופלות על הקושי באבחון, דרכי הטיפול וההשפעה על הפריון. "גם אם חמישה רופאים יגידו שאין לכן כלום, כמו שאמרו לי, תמשיכו להילחם ואל תוותרו - בסוף תמצאו רופא שיאמין לכן כמו שאני מצאתי", מספרת אחת מהן, שילדה החודש אחרי 13 שנה ללא אבחנה

"סבלתי לאורך כל גיל הנעורים ועד היום מכאבים שונים בכל הגוף – כאבי ראש חזקים, כאבי גב, באגן, ברגליים ובכתפיים. עברתי המון בדיקות - מיפוי עצמות, CT ו-MRI, כל בדיקת גסטרו אפשרית בעקבות נפיחות וכאבי בטן איומים, אפילו אושפזתי כמה פעמים עם חשד לאבנים בכליות. בסוף, כשלא מצאו אבחנה ספציפית, הגדירו אותי כבעלת מעי רגיז. לפני שלוש שנים, בחודש המודעות לאנדומטריוזיס, נתקלתי בפוסט של מכרה באינסטגרם שבו הסבירה על תסמיני המחלה והחוויה שלה. רק אז, אחרי 13 שנים של סימפטומים, הבנתי שאני צריכה ללכת לבירור אצל רופאת נשים".

(שלי, 26, מכפר סבא, מאפרת ופקידה אדמיניסטרטיבית, ילדה לאחרונה)

"קוראים לה "המחלה השקופה', חושבים שהיא נדירה, ויש שטוענים שהיא הוצאה מפרופורציות, אבל הנתונים מצביעים על כך כי אחת מעשר נשים תסבול מאנדומטריוזיס במהלך חייה", אומר ד"ר עידו סירוטה, מנהל המרכז למצוינות בכירורגיה גינקולוגית, ניתוחים רובוטיים, היסטרוסקופיות וצוואר הרחם בבתי החולים רפאל ואסותא ברמת החייל.

במרץ מציינים את החודש הבינלאומי להעלאת המודעות לאנדומטריוזיס. "נשים רבות מאובחנות כחולות באיחור של שנים", מסביר ד"ר סירוטה, "זה נובע מהיעדר מודעות למחלה ולתסמיניה בקרב החולות. אבחון מוקדם של המחלה חשוב ביותר וביכולתו למנוע פגיעה מתמשכת באיכות החיים של החולות ולהעלות את סיכוייהן להרות.

3 צפייה בגלריה

ד"ר עידו סירוטה ושלי כהן
ד"ר עידו סירוטה ושלי כהן

"נשים רבות מאובחנות כחולות באיחור של שנים". ד"ר עידו סירוטה ושלי

מה זה בעצם אנדומטריוזיס? "אנדומטריוזיס היא מחלה גינקולוגית המופיעה לרוב אצל נשים בגיל הפריון, המתבטאת בהופעת תאי רחם באזורים שונים מחוץ לרחם, בעיקר באזור האגן וחלל הבטן. תאים אלו יוצרים תגובה דלקתית המובילה לכאבים, יצירת ציסטות, מוקדי אנדומטריוזיס רגישים והידבקויות באזורי הדלקת. ברוב המקרים, נגעי האנדומטריוזיס ישפיעו על אברי הרבייה באגן כולל שחלות, חצוצרות, רצועות הרחם ואלו יובילו בתורם להשפעה על פריון האישה ועל סיכוייה להרות. כיום טרם ידועה הסיבה להתפתחות המחלה, ויש סבורים שיש לה קשר משפחתי וגנטי".

3 צפייה בגלריה

אנדומטריוזיס
אנדומטריוזיס

אבחון אנדומטריוזיס עלול להיות משימה מורכבת

(צילום: shutterstock)

"המסר שהכי חשוב לי להעביר הוא שאם אתן מרגישות שמשהו לא בסדר אצלכן - תתעקשו לבדוק. מה שהכי מתסכל בסיפור שלי, הוא שלמרות שאני קצת היפוכונדרית ותמיד בודקת ומנסה להבין - פספסתי את זה. אולי אם הייתה יותר מודעות למחלה, היו מגלים את זה לפני ולא הייתי מגיעה לכאבים ולדרגה 4 - שהיא הדרגה הגבוהה ביותר של אנדומטריוזיס".

(אלינה, בת 33 מרחובות, מהנדסת כימית, אמא לרין)

איך ניתן לאבחן אותה? "אבחון אנדומטריוזיס עלול להיות משימה מורכבת, בעיקר בגלל שתסמיני המחלה שונים ומגוונים. כך, התסמינים עשויים לכלול בין היתר כאבים חזקים סביב מועד הווסת, המקרינים לגב התחתון ולרגליים, כאבים בזמן קיום יחסי מין, דימום וסתי ממושך יותר מהנורמה, הפרעות במערכת העיכול, רגישות וכאב עמום באגן לאורך החודש, עייפות כרונית, הפרעות במערכת השתן, שינויי מצב רוח וקושי להרות.

"כיום אנו יודעים כי חוסר הספציפיות של תסמיני המחלה מקשה מאוד על אבחונה, ולצערנו גם כיום נשים רבות מאובחנות בעיכוב של 11 שנים בממוצע. אבחון מאוחר פוגע בחולות. בטווח הקצר, תסמיני המחלה גורמים לסבל רב למטופלות, משפיעים על איכות חייהן ומשבשים את יכולתן לנהל שגרת חיים פעילה ותקינה. בטווח הארוך, ככל שהמחלה מתקדמת, נפגעים סיכוייה של המטופלת להרות בעתיד: עד כ-50 אחוז מהסובלות מהמחלה אינן מצליחות להרות. נתונים נוספים מצביעים על כך ש-50-25 אחוז מכלל הנשים בעולם החוות אי-פריון סובלות מאנדומטריוזיס".

ד"ר סירוטה: "לא אחת, הנשים הללו עוברות במשך שנים בין רופאים שונים ובדיקות לא רלוונטיות, כאשר לא פעם ממעיטים בתלונותיהן וממליצים להן להסתייע במשככי כאבים, ובמקרים אחרים מפנים אותן לטיפולים אשר אינן מסייעים להן"

"הדקירות החדות התחילו להופיע לאחר שעברתי גרידה להיריון שלא התפתח. תחילה לא ייחסתי לזה חשיבות. לקח לי זמן לשים לב, לעקוב ולהבין שקורה משהו סביב הימים של המחזור ושזה לא משהו סתמי. רק אחרי למעלה משנה שיתפתי את רופא הנשים שלי בתופעה, בעקבות עוד גרידה שעברתי להיריון נוסף שלא התפתח. רק אז הוא הפנה אותי לבדיקה אצל מומחה לאנדומטריוזיס".

(חן פישמן, 36, מראשון לציון, מורה ביסודי, אמא לפלג, חמש וחצי, ולביא, ארבע, בשבוע 34 להיריון)

ברגע שיש חשד לא מבוסס לאנדומטריוזיס כיצד ניתן להתקדם לאבחנה חד משמעית? "אבחון המחלה הינו קריטי, ודורש ידע, ניסיון והבנה עמוקה של המחלה ושל מכלול התסמינים שמהן סובלת המטופלת, כמו גם בחינת ההיסטוריה הרפואית שלה ובדיקה גינקולוגית יסודית. אבחון חד-משמעי של המחלה מתבצע על ידי לפרוסקופיה המאפשרת לחפש את הממצאים החשודים למחלה בבטן ובאגן ולהסירם במידת הצורך".

3 צפייה בגלריה

חן פישמן
חן פישמן

"רק אחרי למעלה משנה שיתפתי את רופא הנשים שלי". חן פישמן ומשפחתה

לאחר שבוצעה האבחנה, כיצד ניתן לטפל במחלה? "ניתוח לפרוסקופי הוא אחד הטיפולים היעילים ביותר במחלה. מטרתו לכרות את נגעי האנדומטריוזיס, להפריד הידבקויות ולהחזיר את המצב לקדמותו. אחוזי ההצלחה של הניתוח גבוהים, ונשים רבות זוכות בעקבותיו לשיפור באיכות חייהן, לעלייה בסיכוייהן להרות בעתיד ואף לנסיגה של המחלה.

"לצד זה, ניתן להציע לסובלות מהמחלה טיפול הורמונלי כמו גלולות או התקן תוך רחמי, שמטרתם למנוע את הופעת הווסת והביוץ וכתוצאה מכך גם את התסמינים הנוגעים להם, ולהאט את קצב התקדמות המחלה", מסביר ד"ר סירוטה.

"ניסיתי להרות במשך שלושה שנים ללא הצלחה. דרשתי מרופא נשים בקופת החולים בדיקות לאנדומטריוזיס (לאחר שחמישה רופאים ורופאות אחרים שללו את טענותיי שיש לי אנדו או משהו בכלל). ביצעתי בדיקות הורמונליות ואולטרסאונד אגן קטן שבו ראו הידבקויות ברחם. לאחר מכן פניתי לד״ר סירוטה. בפגישה הוא לקח היסטוריה מדוקדקת של כל מה שחוויתי עד כה, עבר על כל הבדיקות, בדק אותי ולאחר שבחן את כל האופציות וסקר אותן בפניי החלטנו להתקדם לניתוח לפרוסקופי, לאבחנה סופית וטיפול. נכנסתי להיריון חודשים ספורים לאחר הניתוח".

(שלי, בת 26 מכפר סבא, מאפרת ופקידה אדמיניסטרטיבית, ילדה לאחרונה)

ד״ר סירוטה, מה צריך לעשות על מנת לקדם את העלאת המודעות לאנדומטריוזיס? "לצערי, גם כיום אני נתקל במודעות נמוכה למחלה בקרב הקהילה הרפואית. לא אחת, הנשים הללו עוברות במשך שנים בין רופאים שונים ובדיקות לא רלוונטיות, כאשר לא פעם ממעיטים בתלונותיהן וממליצים להן להסתייע במשככי כאבים, ובמקרים אחרים מפנים אותן לטיפולים אשר אינן מסייעים להן. במהלך שנות עבודתי פגשתי נשים רבות אשר הגיעו אליי כאובות, מותשות ומיואשות, וסיפרו על חיים בסבל ושנים של מעבר בין רופאים ללא מציאת המקור לתסמינים. חלקן עברו ניתוח להסרת הנגעים ובעקבותיו זכו מחדש בחייהן ואף הרו באופן טבעי".