Israel
This article was added by the user . TheWorldNews is not responsible for the content of the platform.

הילד לא עושה את עצמו: מהו כאב פסיכוסומטי – ואיך מטפלים?

זה הזמן לנפץ את המיתוס: כאבים פסיכוסומטיים הם לא כאבים מדומים אלא אמיתיים ביותר, וכ-10% מהתלמידים סובלים מהם. עם פתיחת שנת הלימודים, כך תגלו האם המקור לתלונות של הילד הוא נפשי, למה אסור להתעלם ומה אפשר לעשות כדי לטפל בבעיה - ולא להחמיר את המצב?

האם הילד/ה או המתבגר/ת שלכם סובלים מכאבים ומיחושים שלא נמצא להם הסבר רפואי? האם הכאבים הללו מונעים מהם להשתתף בפעילויות שונות או אפילו ללכת לבית הספר? אם התשובה לשתי השאלות היא "כן" - ייתכן שגם הם סובלים מכאבים פסיכוסומטיים.

עם תחילת שנת הלימודים החדשה נרשמת עלייה בתלונות של ילדים ומתבגרים על כאבים ומיחושים שאין להם הסבר רפואי, ושגורמים להם להחסיר פעילויות וימי לימודים.

3 צפייה בגלריה

פסיכוסומטי
פסיכוסומטי

הערכה היא כי בקרב קטינים כ-10% סובלים מהפרעה פסיכוסומטית

(צילום: shutterstock)

מהו כאב פסיכוסומטי? כאבים פסיכוסומטיים הם תלונות וסימפטומים גופניים ללא הסבר רפואי, שמקורם נפשי ונובע מסטרס. וזה בדיוק הזמן לנפץ מיתוס: כאבים פסיכוסומטיים הם לא "רק בראש" ולא כאבים מדומים, אלא אמיתיים ביותר, אף שהמקור שלהם הוא לא פיזיולוגי או שיש מקור פיזיולוגי שאינו מסביר את עוצמת התלונה.

הם יכולים להתבטא באופנים שונים, שהשכיחים שבהם הם כאבי בטן, כאבי ראש, שיעול והקאות, תחושת נימול בקצוות הגפיים, חולשה וסחרחורת.

ההערכה היא כי בקרב קטינים כ-10% סובלים מהפרעה פסיכוסומטית, ובעקבותיה הם נוטים להיעדר מהלימודים, לפרוש מחוגים ועיסוקים חברתיים ולחוות חרדה לגבי בריאותם.

מי צפוי יותר לחוות כאבים פסיכוסומטיים? מחקר ייחודי, שנערך במרפאה לפסיכולוגיה רפואית לילדים, ביחידה לפסיכיאטריה של הילד בבית חולים ספרא, ופורסם ב-2021, בדק את הפרופיל הרגשי וכן מודל להתפתחות הפרעה פסיכוסומטית. המודל מתאר שלושה סוגי פגיעויות שאחת מהן או שילוב ביניהן תורמים להבנה של התפתחות ההפרעה הפסיכוסומטית:

  • פְּגִיעוּת פיזית: כמו מחלה כרונית או אירוע רפואי (כמו תאונה) בהווה או בעבר שצרבו בילד זיכרון שלילי וחרדה לגבי חוסנו הפיזי.

  • פְּגִיעוּת פסיכולוגית: תכונות אישיות כמו פרפקציוניזם והשלכותיו (ביקורת עצמית מוגזמת, חוסר יכולת להתמודד עם כישלון), אלקסיטימיה (קושי לזהות ולבטא רגשות), חרדה ודיכאון.

  • מצבי משבר וחוויות חיים שליליות: למשל חוויה קשה של דחייה חברתית, קושי בלימודים, התמודדות עם בריונות, מחלה או מוות של מישהו קרוב, גירושים, הגירה ורילוקיישן.

כל אלה עלולים לתרום להתפתחות הפרעות פסיכוסומטיות בקרב ילדים ומתבגרים. בנוסף מצא המחקר כי הפרעות פסיכוסומטיות עלולות להתפתח ולהתקבע בגלל "אקומודציה הורית" – מצב שבו ההורים מתקשים להתמודד עם החרדה והמצוקה הנפשית של ילדם, ולכן מאפשרים לילד להימנע מתפקוד בבית בספר - חברתי ולימודי - ולסגת אל המקום הבטוח בבית. כך עלולים ההורים, ללא כוונה, לעודד התפתחות של הפרעות פסיכוסומטיות בילדים ואף לשמר אותן. אקומודציה הורית נמצאה במחקר כמשפיעה בעיקר בילדים עד גיל 12; בגילאים מאוחרים יותר יש משקל גבוה יותר לחוויות ואירועים שליליים שחווים המתבגרים.

3 צפייה בגלריה

כאב פסיכוסומטי
כאב פסיכוסומטי

אל תחליטו שמדובר בבעיות פסיכוסומטיות על דעת עצמכם

(צילום: Agnieszka Marcinska/shutterstock)

איך מטפלים בהפרעות פסיכוסומטיות בקרב ילדים ומתבגרים? במרפאה לפסיכולוגיה רפואית לילדים בתוך היחידה לפסיכיאטריה של הילד בבית חולים ספרא מטפלים בילדים ומתבגרים הסובלים מהפרעות פסיכוסומטיות. המטופלים הצעירים מגיעים למרפאה בדרך כלל רק לאחר שעברו ביקורי רופא ובדיקות רפואיות רבות ללא הועיל, עד שאובחנו כסובלים מבעיה פסיכוסומטית במרפאה. ההורים, חשוב לציין, מגיעים לשלב האבחון במרפאה כשהם מודאגים מאוד וחסרי אונים, לאחר שהתמודדו במשך זמן רב עם ילד או מתבגר שהתפקוד שלו נפגע ללא הסבר שיפתור את התעלומה.

ד"ר חנה ויסמןד"ר חנה ויסמןצילום: דני שביט

לטיפול שתי מטרות: הראשונה היא הקלה על הסימפטומים הגופניים בעזרת שימוש בכלים וטכניקות שונות מעולמות הטיפול, כמו מיינדפולנס, טכניקות הרפיה, דמיון מודרך ונשימות ועוד. השנייה היא טיפול במצוקה הרגשית שהביאה לסימפטומים הללו, בין שמדובר באירוע של משבר או טראומה ספציפיים או במצוקה מתמשכת, לרב כזו הקשורה ללמידה, חיי חברה ויחסים בינאישיים, תפיסת העצמי של הילד/המתבגר והיחסים במשפחה .

ההורים עצמם מתבקשים פעמים רבות להיות חלק פעיל מהטיפול בהיבט של אימוץ גישה מותאמת, תומכת ומעודדת את הילד להתמודדות, כדי להימנע ממצב של אקומודציה הורית שהוזכרה קודם. ההורים מקבלים הנחיה כיצד לתמוך בילד הסובל ולהכיר בקושי הפיזי והרגשי שלו ובו בזמן איך לעודדו לחזור להשתתף בפעילויות שמהן נמנע ולהתמודד עם הקשיים בדרך בריאה יותר.

אז מה עושים כשהילד או המתבגר מתלונן על כאבים ונמנע מהלימודים או מפעילויות חברתיות? ראשית, יש לברר אם אכן יש לכאבים ולמיחושים סיבה פיזיולוגית רפואית. רק אחרי שנעשו בדיקות רפואיות שלא הובילו לממצא רפואי אפשר להמשיך הלאה. אל תתייחסו לילד או למתבגר שלכם כאילו הוא ממציא את הכאבים – קחו אותו לאבחון.

היכן מאבחנים? במרפאה המתמחה בפסיכולוגיה רפואית לילדים (בררו עם רופא הילדים או רופא המשפחה שלכם אם והיכן יש כזו באזור מגוריכם) או באופן פרטי אצל פסיכולוגים רפואיים שמתמחים בילדים ומתבגרים. אפשר גם לפנות לייעוץ וטיפול במרפאה לפסיכולוגיה רפואית לילדים ונער בבית החולים ספרא, בהנהלת הפסיכולוגית הרפואית מיכל גינת, שבה עובדים פסיכולוגים רפואיים ושיקומיים ונערכים בה גם טיפולים אונליין.

דווקא עכשיו, כשמתחילה שנת לימודים חדשה, כדאי לנו, כהורים, להעניק תשומת לב יתרה למקרים שבהם הילד או המתבגר שלנו מתלוננים על כאבים ומיחושים שונים כסיבה להימנע מפעילויות שונות ולהסתגרות בבית. אם מדובר בבעיה מתמשכת - חשוב שאתם ההורים תתחילו בבירור, משום שהילדים שלכם לא תמיד יודעים לקשר בין הבעיה הפיזית למקור הנפשי. החדשות הטובות הוא שטיפול בהחלט קיים - אם רק תפעלו כדי לאבחן את הבעיה בהקדם האפשרי.

הכותבת היא מנהלת מערך פסיכולוגיה בבית חולים ספרא לילדים, במרכז הרפואי שיבא