במשאל התקופתי של "סייט אנד סאונד", שמדי עשור שואל מאות מבקרים, חוקרים ואנשי תעשיה מכל העולם מהו הסרט הגדול בכל הזמנים, ניצח סרטה של הבמאיה היהודיה קלאסיקות כמו "האזרח קיין", "ורטיגו", ו"סיפורי טוקיו". ומה בהמשך הרשימה? כל הפרטים
"ז'אן דילמן, רחוב דו קומרס 23, בריסל 1080", או בקיצור "ז'אן דילמן", הסרט הבלגי שביימה היהודיה שנטל אקרמן בשנת 1975, הוא הסרט הגדול ביותר בתולדות הקולנוע - כך קבע הסקר של "סייט אנד סאונד", כתב העת מבית המכון הבריטי לקולנוע.
כתב העת, החשוב ביותר בתחומו, עורך מדי עשור משאל בין מבקרים, חוקרים ואנשי תעשייה ברחבי העולם כדי לקבוע מהי היצירה הגדולה בתולדות המסך הגדול, במה שנחשב לדירוג המשמעותי והמשפיע ביותר בתחום.
סרטה של אקרמן הוא הסרט הראשון שביימה אישה שמגיע בתולדות הסקר בכלל לעשרת הגדולים, וכעת הוא נכנס היישר למקום הראשון. הסרט, המתאר את חייה של עקרת בית שחיה עם בנה, ומתפרנסת משמרטפות ושירותי מין, נחשב בין השאר לכשזה שהשפיע מאוד על הקולנוע הישראלי, לרבות הסרט ובמיוחד על הסרט "אור" של קרן ידעיה.
"ז'אן דילמן" הדיח מהפסגה את "ורטיגו", סרטו של הבמאי אלפרד היצ'קוק מ-1958, שהעפיל לפסגה בסקר הקודם שנערך בשנת 2012 - אז הוא הדיח בעצמו את "האזרח קיין", סרטו של אורסון וולס מ-1941, שזכה בתואר לאורך עשרות שנים, מאז שנת 1962.
"ורטיגו" מוצב כעת במקום השני, אחריו "האזרח קיין", ובהמשך הדירוג קלאסיקות כמו "סיפור טוקיו" (1953) של יאסוז'ירו אוזו היפני, "מצב רוח לאהבה" של הבמאי ההונג קונגי וונג קאר וואי (2000), "2001: אודיסיאה בחלל" של סטנלי קובריק (1976), "עבודה טובה" הצרפתי של קלייר דני (1999), "מלהולנד דרייב" של דיוויד לינץ' (2001), שהוא גם הסרט הטרי ביותר בעשיריה, "איש עם מצלמת הקולנוע" הסובייטי של דזיגה ורטוב (1929), ו"שיר אשיר בגשם" (1951).
"חוקי המשחק" (1939) של ז'אן רנואר, ו"זריחה" (1927) של פ.וו מורנאו, "המחפשים" (1956) של ג'ון פורד, "הפסיון של ז'אן ד'ארק" (1927) של קרל תיאודור דרייר ו"שמונה וחצי" (1963) של פדריקו פליני, שהיו בין עשרת הסרטים הגדולים בסקר הקודם, נדחקו מהעשיריה.
