Israel
This article was added by the user . TheWorldNews is not responsible for the content of the platform.

עלייה חדה במשברים נפשיים של ילדים ובני נוער, בלי מענה: חצי שנה לתור לטיפול

עלייה בביקורים במחלקות פסיכיאטריות, זינוק באבחונים של מוגבלות נפשית ומצוקה אובדנית: מחקר חדש מעלה תמונה מדאיגה. המגמה מחלחלת גם למערכת החינוך, שכורעת תחת עומס של מקרים שדורשים התערבות של פסיכולוגים חינוכיים. בכיר במערך בריאות הנפש: "המצב רק מחמיר". משרד הבריאות: "התחום עומד בראש סדר העדיפויות של המשרד"

מחקר חדש מצביע על גידול בביקורי ילדים במחלקות הפסיכיאטריות ובמצוקה אובדנית בבני נוער. לנוכח הבעיות הללו, עומדים ההורים חסרי אונים מול מערכת ציבורית שלא עומדת יותר בביקושים. מנהל בית החולים לבריאות הנפש אברבנאל פרופ' יובל מלמד אומר כי זמן ההמתנה לפסיכיאטר בקהילה עלול להגיע לשנה וחצי. ואילו משך ההמתנה לתחילת טיפול פסיכותרפיה עומד על ממוצע של 150 יום.

מחקר חדש שערך מכון ברוקדייל, שהתבסס על נתונים ותצפיות על מערכת בריאות הנפש בישראל ומעניה עבור ילדים ונוער, מצביע על עומס מטריד ופערים משמעותיים במענה, שעמם מתמודדים הצעירים והוריהם. "העלייה החריפה במשברים הנפשיים, ובמקרים אחרים אף בניסיונות ובמקרי אובדנות, בקרב בני נוער, שבה אנו חוזים בשנים האחרונות, לא תמותן ללא יישומה של תפיסת רצף טיפולי על שלל מעניו", אמר אריק כהן, עובד סוציאלי וסמנכ"ל שירותי שיקום וטיפול בעמותת "אנוש".

3 צפייה בגלריה

נער
נער

אחד משבעה ילדים בגילי 19-10 חווה קשיים נפשיים. מגפת בריאות הנפש בקרב בני נוער

(צילום: shutterstock)

לפי ארגון הבריאות העולמי, אחד משבעה ילדים בגילי 19-10 חווה קשיים נפשיים, שהם 13% מנטל המחלות לקבוצה זו. בהתאם, ביקורי ילדים במחלקות הפסיכיאטריות נמצאים במגמת עלייה של 19% מ-2019 עד 2021. כמו כן נתוני משרד החינוך מראים שבשנתיים האחרונות חלה עלייה של 108% במספר התלמידים שמוכרים כמאובחנים במוגבלות נפשית.

"המערכת הציבורית לא עומדת בביקושים", טוענים כותבי המחקר, והנתונים מדברים בעד עצמם: משך ההמתנה לפגישה ראשונה עומד בין שבועיים ל-16 שבועות, וזמן ההמתנה לתחילת טיפול פסיכותרפיה עומד על ממוצע של 150 יום. "זמני המתנה אלה אינם מאפשרים מתן מענה מיידי או מוקדם מספיק למי שנזקק לכך, עד כדי כך שחלקם נזקקים בסופו של דבר למענים אינטנסיביים יותר, הזמינים פחות ממרפאות ויקרים הרבה יותר מהן", הם מסבירים.

מנתוני המחקר עולה כי הפערים אינם רק מספריים, אלא גם גיאוגרפיים ומגזריים. כך למשל, רוב מיטות האשפוז הפסיכיאטרי נמצאות במרכז הארץ, במחוזות מרכז ותל אביב, ואילו בפריפריה - מחוזות צפון, חיפה ודרום, מספר המיטות הפסיכיאטריות לילדים ונוער הוא נמוך באופן ניכר - רק כשליש ממספר המיטות במרכז הארץ. פער אקוטי נוסף הוא היעדר מחלקות ייעודיות לנפגעי תקיפה מינית לילדים ונוער, מחלקות ייעודיות לקטינים טרנסג'נדרים והיעדר הפרדה מגדרית באשפוז פסיכיאטרי.

3 צפייה בגלריה

אינפו נוער
אינפו נוער

לטענתם של החוקרים גם מערכת החינוך כורעת תחת עומס הפניות. "פסיכולוגים חינוכיים של משרד החינוך חווים את משבר בריאות הנפש בקרב ילדים ונוער ממקור ראשון", מסבירים החוקרים. בשנת 2021 חלה עלייה של כ-43% במענים שניתנו על ידי פסיכולוגים חינוכיים של משרד החינוך לעומת שנת 2020, ועלייה של כ-122% במספר ההתערבויות המערכתיות שלהם בהקשר של תלמידים עם מצוקה אובדנית. בין השנים 2019 ו-2021 חלה עלייה של 13% במספר הילדים ובני הנוער שהתקבלו בחדר מיון בשל ניסיון אובדני."מנגד עומדים ההורים, חסרי אונים, מתוסכלים, וחרדים לבריאות הנפשית של ילדם", הם מוסיפים.

לפי סקר מכון רפי סמית שנערך בפברואר השנה, בקרב 858 הורים לילדים ונוער בגילי 21-10, כ-56% דיווחו על בעיות התנהגות אצל ילדם, וכ-73% מאלה פנו לעזרה מקצועית. הסיבה השכיחה ביותר לפנייה לעזרה היא אמירה אובדנית של הילד – אך היא אינה היחידה. גם שינויים בתפקוד היום־יומי, מצבי רוח משתנים בתכיפות ושינויים בתזונה "מככבים" בראש רשימת הסיבות לפנייה לטיפול.

עוד נטען במחקר כי 47% מהילדים טופלו במסגרת פרטית – יקרה ומכבידה על הכיס, וכי כמחצית מהורי הילדים שטופלו במסגרת כזו מלינים על העלויות הטמונות בכך, ו-58% מהורי הילדים שטופלו במסגרת ציבורית הלינו על זמני ההמתנה הארוכים. "הנתונים מציגים תמונה עגומה של שירותי בריאות הנפש הקיימים לילדים ונוער", מוסיף כהן. "ישנן תוכניות במשרד הרווחה ובמשרד הבריאות, אבל אלה אינן מתוכללות לכדי תוכנית לאומית אחת לטיפול במצב ההולך ומחריף של שירותי הטיפול בבריאות הנפש לילדים ונוער".

"קיים מחסור בשירותים חיוניים בכל רצף הטיפול", מדגישות החוקרות הילה רימון־גרינשפן וליטל ברלב. "במיוחד בשירותים בקהילה ובפריפריה גיאוגרפית וחברתית, החל במענים בקהילה, המשך באשפוז הפסיכיאטרי וכלה בפוסט-אשפוז, עבור כלל האוכלוסיות אך במיוחד עבור האוכלוסייה בפריפריה הגיאוגרפית ובפריפריה החברתית של ישראל - האוכלוסייה הערבית והחרדית. בנוסף, חסרים שירותים ייעודיים לצרכים ייחודיים כגון הפרעות אכילה, פגיעה מינית והתמכרויות".

בכיר במערכת בריאות הנפש: "המצב רק הוחמר. אין רופאים, אין תשתיות ולקהילה אין היום מענה. המצב הופך ליותר קשה. חדרי המיון של בתי החולים הפסיכיאטריים לא מתוקננים. אנשים פונים למיון לקבל עזרה ולא ניתן לאשפזם"

הנתונים במחקר מדברים על המצוקה במענים עבור ילדים ונוער, אך המחסור קיים בכל המענים, ולכל קצוות האוכלוסייה. בנובמבר 2022 פורסמו מסקנות ועדת מלמד, בראשותו של מנהל בית החולים לבריאות הנפש אברבנאל פרופ' יובל מלמד, שהצביעו על מצוקת כוח אדם חריפה בבתי החולים לבריאות הנפש. המצוקה נובעת, בין היתר, מעומס קשה בבתי החולים לצד מחסור קיצוני בכוח אדם, וזאת ברקע היעדר המענים מצד קופות החולים.

"הוועדה ממליצה על שינוי במבנה המחלקות הפעילות, כך שמספר המאושפזים במחלקה יהיה עד 25 מטופלים", נכתב בהמלצות הוועדה. "יעד זה יושג בחלקו באמצעות העברת מטופלים ממושכים להמשך טיפול בקהילה כך שיתאפשר שימוש בחלק ממיטות אלו ובכוח האדם שיישאר להורדת עומסים בבית החולים וליצירת מחלקות קטנות יותר".

למעשה, מלמד והוועדה שלו הצביעו על מחסור כמעט בכל המקצועות המטפלים במערך כמו רופאים, רופאות ואנשי הצוות הסיעודי.לדבריו של בכיר במערכת בריאות הנפש, דבר לא השתנה מאז פרסום המסקנות. "שום דבר מהדוח לא יושם, חוץ מרצון וכוונות של משרד הבריאות – לא נעשה שינוי", הוא אומר.

"המצב רק הוחמר. המצב לא השתפר, אין רופאים, אין תשתיות ולקהילה אין היום מענה. המצב הופך ליותר קשה. חדרי המיון של בתי החולים הפסיכיאטריים לא מתוקננים. אנשים פונים למיון לקבל עזרה ולא ניתן לאשפזם. אין תוכנית לאומית מוצהרת לגבי המשבר הקשה בפסיכיאטריה וגם בקהילה זמן ההמתנה הוא 19 חודשים. אנחנו לא במשבר אלא עמוק במשבר. המשבר כל כך קשה כך שהפתרון צריך להיות ברמה הממשלתית. ככה מתמודדים עם המצב הזה. אין לנו פסיכיאטרים. חסרים מאות פסיכיאטרים במדינת ישראל כי חסרים בכלל רופאים. האוכלוסייה גדלה והמערכת הציבורית לא יכולה לתת מענה. כל מי שיש לו ילד עם הפרעת קשב וריכוז מחכה שבעה או שמונה חודשים ברפואה הציבורית וגם בפרטי".

ד"ר נעם יצחקי, יו"ר התנועה למען הפסיכולוגיה הציבורית: "הקורונה רק החמירה את המצב. אנחנו על סף קריסה. תורי ההמתנה מאוד ארוכים ויכולים להגיע אפילו לשנתיים ושלוש שנים בפריפריה. בלי לחזק את המערך הזה תורי ההמתנה ילכו ויגדלו, אוכלוסייה גדולה יותר לא תקבל מענה, והקשיים והמצוקות יגדלו בהתאם"

על פי נתוני הוועדה, מעבר לעובדה כי בישראל כמות המיטות ל-1,000 בני אדם נמוכה משמעותית מממוצע ה־OECD ועומדת על 0.38 בלבד, גם מספר ימי האשפוז ירד לאורך השנים, כך שבפועל וברקע המצוקה במערכת – אנשי המקצוע ממהרים לאייש מיטות שהתפנו תוך זמן קצר כדי לעמוד בדרישה ובצרכים. בעוד שבשנת 2006 נרשמו 187 ימי אשפוז ל-1000 נפש, בשנת 2020 נרשמו 122 בלבד. בין השנים 2011 ל-2019 נרשמה תפוסה ממוצעת של לא פחות מ-99 אחוזים במערך האשפוז הממושך. כלומר, כמעט בכל רגע נתון מאוישות כל מיטות האשפוז בישראל. ואולם, מיטות הן רק חלק מהסיפור, שכן בין השנים 2011 ל-2021 נוספו 58 רופאים בלבד לבתי החולים הממשלתיים. "השילוב של חסר במומחים בפסיכיאטריה במערכת שוחקת, עומסים, תנאי שכר שאינם מאפשרים תחרות עם גורמי חוץ במקצועות מסויימים, היעדר מסלול קידום מובנה פנים אירגוני הביאו למצב של תת איוש משמעותי במשרות במרכזים הרפואיים לבריאות הנפש", נכתב בדוח.

3 צפייה בגלריה

מצב של תת איוש משמעותי במשרות במרכזים הרפואיים לבריאות הנפש. אילוסטרציה
מצב של תת איוש משמעותי במשרות במרכזים הרפואיים לבריאות הנפש. אילוסטרציה

מצב של תת איוש משמעותי במשרות במרכזים הרפואיים לבריאות הנפש. אילוסטרציה

(צילום: shutterstock)

המחסור ניכר גם בפסיכולוגיה הציבורית. "אנחנו אומרים את זה הרבה זמן, מערך הפסיכולוגיה הציבורית מיובש ומדולל", אומרת ד"ר נעם יצחקי, יו"ר התנועה למען הפסיכולוגיה הציבורית. "זה היה כך גם לפני הקורונה, אליה הגענו עם מערכות בתת ספיגה - בלי תקנים ובלי כח אדם, והקורונה רק החמירה את המצב. אנחנו על סף קריסה. תורי ההמתנה מאוד ארוכים ויכולים להגיע אפילו לשנתיים ושלוש שנים בפריפריה. בלי לחזק את המערך הזה תורי ההמתנה ילכו ויגדלו, אוכלוסייה גדולה יותר לא תקבל מענה, והקשיים והמצוקות יגדלו בהתאם".

ממשרד הבריאות נמסר: "במסגרת הדיונים על הסכם הרופאים הקרב ובעקבות המצוקה בתחום, משרד הבריאות יעלה את הצורך לתמרוץ פסיכיאטרים במסגרת השירות הציבורי. תחום בריאות הנפש עומד בראש סדר העדיפות של משרד הבריאות. המשרד פועל לחיזוק מערך בריאות הנפש ולעידוד עבודה במערכת הציבורית בכלל המקצועות העוסקים בבריאות הנפש באמצעות תמריצים.

"בנוסף, המשרד הקצה תקציבים רבים לפיתוח ושיפור תשתיות פיזיות, כדי לשפר את תנאי המחיה ותנאי העבודה בבתי החולים, וכן הקצה תקנים נוספים לבתי החולים שיגדילו את יחס מטפל למטופל, זאת לצד התוכנית להעברת מרכז הכובד לטיפול בקהילה".