Israel
This article was added by the user . TheWorldNews is not responsible for the content of the platform.

פחות שינה, יותר השמנה וכולסטרול

אחד ההיבטים שרבים מאיתנו לא מכירים כגורם המשפיע על רמת הכולסטרול בדם הוא מספר שעות השינה שלנו, אשר נוטה להתקצר באורח החיים המודרני. איך משפיעה השינה על המשקל, על רמת הכולסטרול ועל הבריאות בכלל? וכיצד אפשר לשפר את איכות השינה? פרופ' יהודה קמרי, רופא בכיר וחוקר בתחום איזון הכולסטרול והטיפול בהשמנה, עונה

בשיתוף עמותת לכ"ם והחברה הישראלית לטרשת עורקים

חלק מהסיבות לרמות כולסטרול גבוהות הן תורשתיות, אך גם לאורח החיים שלנו יש השפעה רבה על המדדים. ובזמן שכולם מדברים על תזונה ופעילות גופנית, מתברר שאחד ההיבטים שמשפיעים באופן משמעותי על רמת הכולסטרול הוא שעות השינה שלנו, אשר עלולות להיות מעטות עקב אורח החיים המודרני של ימינו.

2 צפייה בגלריה

גבר ישן שינה
גבר ישן שינה

הקשר בין שעות השינה ואיכותה לרמות הכולסטרול

(צילום: shutterstock)

מה הקשר בין השינה (או חוסר השינה) לעודף משקל ולרמת הכולסטרול והשומנים בדם? מהו המדד שחשוב לעקוב אחריו? ומהי התופעה שאנחנו לא שמים לב אליה, אך משפיעה על איכות השינה?

על פי מחקרים רבים, חוסר שינה מעודד את התפתחותה של התסמונת המטבולית, הנלווית להשמנה, וממנה סובלים כ־25 אחוז מהאוכלוסייה הבוגרת בעולם המערבי. התסמונת היא אוסף של תסמינים וגורמי סיכון כגון השמנה בטנית, רמת סוכר גבוהה בדם, יתר לחץ דם, רמה גבוהה של שומנים וכולסטרול בדם וכבד שומני. מדובר בגורמי הסיכון המובילים להתפתחות מחלות לב וכלי דם כמו התקף לב, שבץ מוחי וחסימות בעורקי הרגליים, שעלולים להוביל לקטיעת גפיים.

פגיעה בשעון הביולוגי פרופ' יהודה קמרי, רופא בכיר וחוקר במרכז הרפואי שיבא ומנהל "המרכז לטיפול רפואי בהשמנה – פרופ' קמרי", מסביר כי "יש לנו שעון ביולוגי בגוף, שעל פיו מופרשים הורמונים החשובים לוויסות המטבוליזם בזמנים מסוימים במהלך היממה. הרגולציה על המטבוליזם של הגוף במהלך צום, לעומת אחרי ארוחה, מחוברת לשעון הביולוגי של שינה מול ערות. בשינה הגוף שלנו נמצא בצום, ולכן למצב של שינה יש השפעה פיזיולוגית חשובה על המטבוליזם ועל משקל הגוף".

פרופ' יהודה קמריפרופ' יהודה קמריצילום: : גל בורשטיין

מה זה אומר בפועל? "כשישנים יש רגיעה, הדופק יורד, לחץ הדם יורד, רמת הורמון הסטרס, קורטיזול, יורדת", אומר פרופ' קמרי, "לעומת זאת, אם אנחנו בחסר שעות שינה יש אי־יציבות של המאזן ההורמונלי, רמת הקורטיזול עולה, ההורמון שמעורר את הרעב – גרלין, עולה, ישנה ירידה בהורמון לפטין החשוב לוויסות משקל הגוף, והשינויים האלו תורמים בסופו של דבר לעלייה במשקל".

מעבר לכך, אם אנחנו לא ישנים קיימת לפעמים תופעה של אכילה לילית, וכשאנחנו עייפים יש פחות כוח רצון, כך שאוכלים מזונות פחות בריאים ולא משקיעים מספיק בבישול מאכלים שטובים לגוף.

על פי המחקרים בתחום, בקרב אנשים הישנים מעט שעות שינה ישנה נטייה לפתח רמה גבוהה יותר של טריגליצרידים ורמה נמוכה יותר של HDL, "הכולסטרול הטוב", מה שמוביל לסיכון גבוה יותר לפתח מחלות לב וכלי דם. לדברי פרופ' קמרי, "כולסטרול גבוה כחלק מהסינדרום המטבולי הוא מצב שכיח יותר ויותר, על רקע מגפת ההשמנה ברחבי העולם וגם בישראל".

מעבר לכך, חוסר בשעות שינה נמצא קשור לעלייה בתיאבון למאכלים עתירי כולסטרול ושומן טרנס ולירידה בכמות הפעילות הגופנית והוצאת האנרגיה הכללית במהלך היום, התורמים גם הם לעלייה ברמת הכולסטרול.

על רקע ההבנה של המחקרים בנוגע לפרופיל השומנים בדם כחלק מהסינדרום המטבולי, אומר פרופ' קמרי, כי "המדד החשוב למעקב וטיפול נקרא 'Non-HDL כולסטרול', אשר כולל את ה־LDL, המוכר כחלקיק הכולסטרול 'הרע', ועוד חלקיקים שבאופן טיפוסי רמתם עולה בהשמנה. חשוב להבין כי הגורמים לפגיעה בעורקים ולמחלות לב וכלי דם אינם ה־HDL הנמוך והטריגליצרידים הגבוהים, אלא העובדה כי הכולסטרול 'יושב' על החלקיקים שאינם HDL". לכן איזון והפחתת ה־Non-HDL כולסטרול הוא יעד חשוב בטיפול.

בכל הנוגע לכמות השינה המומלצת מבחינת ההשפעה על הכולסטרול, הוא אומר כי "המחקרים מראים שפחות מדי וגם יותר מדי שינה לא טובים. ההמלצה היא שבע שעות".

התופעה שחשוב להכיר לדברי פרופ' קמרי, חשוב להזכיר את התופעה של דום נשימה חסימתי בשינה, "מצב המקושר לעודף משקל, המאופיין בנחירות ובהפסקות נשימה כתוצאה מחסימה של דרכי האוויר, שנגרמת בגלל עודף ברקמת שומן בגרון. בכל חסימה שכזו החמצן בדם יורד והגוף מגיב בפקודה להתעורר כדי לקחת אוויר. יש אנשים שחווים מאות הפסקות כאלו בכל לילה. האדם עצמו לא מרגיש את זה, אבל בפועל הגוף ער ואינו מתקדם מבחינת שלבי השינה. יש ירידה בריווי החמצן ועלייה בסטרס בעקבות חוסר שינה. היום יודעים שדום נשימה חסימתי בשינה יכול להחמיר מספר מרכיבים בתסמונת המטבולית כולל השמנה, כבד שומני, ויתר לחץ דם גבוה – בעיקר בשעות הלילה, שעמיד לטיפול".

הוא מסביר כי צבר תסמינים הכולל נחירות והפסקות נשימה במהלך השינה, פה יבש וכאב ראש בקימה, עם עייפות והירדמות במצבים פסיביים במהלך היום, מחשיד שמדובר בדום נשימה חסימתי בשינה. מדובר בתופעה שבעזרת כמה שאלות פשוטות אפשר לזהותה ואף לטפל בה, באמצעות ירידה במשקל או בעזרת שימוש במכשיר CPAP, שמשאיר את נתיב האוויר פתוח במהלך השינה".

בשורה התחתונה, "עבור כל מי שיש לו כולסטרול גבוה, עודף משקל ועוד ממרכיבי התסמונת המטבולית, חשוב לקיים הערכה לגבי מספר שעות השינה ואיכות השינה", אומר פרופ' קמרי.

2 צפייה בגלריה

דום נשימה הפרעת שינה
דום נשימה הפרעת שינה

הערכה לגבי איכות השינה במצב של כולסטרול גבוה

(ShutterStock)

איך ניתן לשפר את איכות השינה? בין ההרגלים שאותם כדאי לאמץ כדי לשמור על איכות ויעילות השינה אפשר למנות קביעת לו"ז ברור לשינה ולקימה, הקפדה על שבע שעות שינה (אך לא יותר משמונה) ויצירת סביבת שינה נעימה מבחינת טמפרטורה, חושך ושקט. לפני השינה כדאי להתנתק מהמכשיר הנייד, לעשות פעולה מרגיעה ולא ללכת לישון רעבים מדי – וגם לא אחרי ארוחה כבדה מדי.

"אל תשנו פחות באמצע השבוע מתוך הנחה שתוכלו להשלים פערים בסוף השבוע", מוסיף פרופ' קמרי. אם אתם בלחץ ממשהו שצפוי ביום שאחרי, כדאי להכין מראש רשימת מטלות כדי לא להפריע להירדמות ולרצף השינה. לבסוף, כדורי שינה יכולים לעזור, אך בתור פתרון לטווח קצר. "בראייה לטווח הרחוק, עדיף לאמץ הרגלי חיים בריאים גם בנושא השינה", מסכם פרופ' קמרי.

בשיתוף עמותת לכ"ם והחברה הישראלית לטרשת עורקים