Israel
This article was added by the user . TheWorldNews is not responsible for the content of the platform.

סרטן שד גרורתי: טיפולים תרופתיים חדשניים יכולים לשפר משמעותית את סיכויי החולות

סרטן שד הוא הסרטן הנפוץ ביותר בישראל ובעולם בקרב נשים, כאשר אישה אחת מכל 8 צפויה לחלות בו במהלך חייה. למרות שבקרב מרבית הנשים תתגלה המחלה בשלב מוקדם עם סיכויי החלמה גבוהים, עד 5% מכלל סוגי סרטן השד יהיה גרורתי כבר באבחנתו. אולם כיום, בזכות התפתחות הטיפולים החדשים, יש שיפור בעיכוב התקדמות המחלה ואף שיפור בסיכויי ההישרדות

בשיתוף גיליאד

נועה היא אישה צעירה, שלמרבה הצער אובחנה עם סרטן שד מסוג טריפל-נגטיב (triple negative) בהיותה בת 40, לפני כ-4 שנים. "זאת בשורה קשה מאד עבור כל אחד ובמיוחד עבור אישה צעירה, עם משפחה וילדים קטנים, שכל החיים עוד לפניה. הבשורות הגיעו בהפתעה גמורה ובמיוחד משום שאין לה רקע משפחתי של סרטן ואינה נשאית של מוטציה ידועה כדוגמת BRCA", מספר ד"ר ארי רפאל, מנהל אשפוז היום האונקולוגי באיכילוב וחוקר ביחידה למחקרים קליניים בסרטן. לדבריו, הסיפור של נועה, מדגים היטב איך הטיפולים החדשים לרבות המחקריים יכולים לסייע לחולה שסובלת ממחלה אגרסיבית חוזרת ונשנית.

סרטן שד מסווג בעיקר על-פי הקולטנים שעל פני התא הסרטני לתת-סוגי גידול מולקולריים השונים זה מזה הן בטיפול והן בפרוגנוזה; סרטן שד הורמונלי הוא הנפוץ ביותר ומבטא על פני תאי הגידול קולטנים חיוביים להורמונים (אסטרוגן עם או בלי פרוגסטרון). סרטן שד חיובי ל-HER2 מבטא ביתר את קולטןHER2 ומכאן רגיש לטיפול anti-HER, וסרטן שד שלילי לשלושת הסמנים הנקרא גם טריפל נגטיב, בו תאי הגידול אינם מבטאים קולטנים להורמונים אסטרוגן ופרוגסטרון וגם לא של HER2 או מבטאים בצורה נמוכה ל-HER2 . כ-10% מכלל מקרי סרטן השד יהיו טריפל נגטיב, כמו במקרה של נועה, ומדובר במקרים שמגיבים לטיפולים הקיימים למשך הזמן הקצר ביותר ועם תוחלת החיים הכי פחות טובה.

1 צפייה בגלריה

הטיפולים שיכולים לעזור. סרטן שד גרורתי
הטיפולים שיכולים לעזור. סרטן שד גרורתי

הטיפולים שיכולים לעזור. סרטן שד גרורתי

(צילום: shutterstock)

למה הכוונה בתוחלת חיים פחות טובה? "הכוונה היא שאם סיכויי ההישרדות הכללית של סרטן שד לסוגיו לאורך 5 שנים עומדת כיום על 90%, אז בטריפל נגטיב יורדים הסיכויים ל-75% וכאשר מדובר בשלב הגרורתי סיכויי ההישרדות הם של 10-12% לחמש שנים", אומר ד"ר רפאל.

"זה היה המקרה של נועה, שאובחנה עם סרטן שד מסוג טריפל נגטיב, גרורתי לבלוטות הלימפה. היא עברה את הטיפולים הטרום הניתוחיים המקובלים דאז ונותחה ונראה שהייתה בכיוון הנכון", אומר ד"ר רפאל ומוסיף כי "למרבה הצער, עוד טרם קבלת הקרינה המשלימה לניתוח, הופיע גוש חדש ומהר מאד גושים נוספים ובהמשך גם פיזור לעצמות. היא קיבלה בתוך זמן קצר של שנה וחצי, 5 סוגים שונים של טיפולים במסגרת סל הבריאות, ביטוח פרטי ומחקר קליני אך לאף אחד מהם לא נראתה תגובה משמעותית".

בישראל מאובחנות מדי שנה כ-5,000 נשים עם סרטן השד, רובן מאובחנות בשלבים המוקדמים של המחלה, ואבחון זה מאפשר סיכוי גבוה לריפוי. אך לצערנו, כ-3% מכלל החולות כבר יאובחנו עם סרטן שד גרורתי וחולות נוספות יהפכו לגרורתיות עם הזמן. הטיפול בסרטן השד הוא מורכב, ומשתנה לפי תת-סוג הסרטן ופיזור המחלה.

אצל נועה כאמור נשנה הסרטן באופן כמעט מיידי ומאחר ולא היה ניתן לניתוח נוסף, ההתייחסות אליו הפכה להיות כגרורתי. ארסנל התרופות הזמינות הלך והסתיים במהירות, מה שהעיד על מחלה אגרסיבית במיוחד, ולא נראה היה ולו סימן קטן לאופטימיות.

ד"ר ארי רפאלד"ר ארי רפאלצילום: מירי גטניו, איכילוב

מה הם הטיפולים הקיימים כיום? "סוג הטיפול משתנה בהתאם לקולטני הגידול ולשלב המחלה. במחלה גרורתית מסוג טריפל נגטיב בסיס הטיפול הוא עדיין כימותרפיה, כאשר העיקרון המנחה הוא מתן התרופות ברצף בזו אחר זו וההחלפה נעשית כאשר הטיפול מפסיק להיות אפקטיבי או שתופעות הלוואי הופכות להיות בלתי נסבלות. מטרת הטיפול במקרים אלה היא השהיית התקדמות המחלה ואולי אף הקטנתה ובדרך זו שיפור הסימפטומים והארכת תוחלת חיים.

לרוב פרק הזמן בין תרופה לתרופה הולך ומתקצר עקב מנגנוני עמידות שונים של הגידול, ובכל מקרה הציפיות מהתרופות הנ"ל למרבה הצער צנועות ולא יותר", אומר ד"ר רפאל. הקרנות בשלב הגרורתי ניתנות לרב כפליאציה, זאת אומרת לטיפול בגרורה כואבת או שנמצאת במקום בעל פוטנציאל הרסני וניתוח לרב אינו באמת על הפרק בסרטן שד גרורתי.

האם התרופות החדשות מפיחות תקווה? "בהחלט, בשנים האחרונות פותחו טיפולים המנסים לדייק ככל שניתן את הטיפול לפרמטרים שונים בגידול וכך לשפר את התוצאות, למשל תרופות שמיועדות לנשאיות 1/2BRCA המנצלות הפרעה גנטית בתיקון DNA. משפחה נוספת היא התרופות האימונותרפיות, הרותמות את מערכת החיסון לתקוף טוב יותר את הגידול על ידי הסרת חסם בינו ותאי הטי. וקבוצה של טיפולים ממוקדי מטרה ממשפחת ה-ADC ((Antibody-drug conjugate המבוססת על נוגדן המוצמד לתרופה כימותרפית בריכוז גבוה, ובעזרת אותו נוגדן התרופה הופכת להיות ממוקדת יותר – כלומר בעלת חדירה טובה יותר לתאים הסרטניים. מחקרים, שערכו השוואה של טיפול בADC אל מול כימותרפיה סטנדרטית בקווי טיפול מתקדמים, הראו אחוזי תגובה של 35% מהחולות (לעומת 5% בלבד בזרוע הכימותרפיה), האריכו את פרק הזמן החציוני ללא התקדמות המחלה ב-4 חודשים ואת תוחלת החיים בחצי שנה (פי 2) באופן משמעותי ועם פרופיל תופעות לוואי נסבל.

נועה, שהספיקה להשתתף מאז בעוד שני מחקרים קליניים ונראה היה שמוצו עבורה מרבית קווי הטיפול המקובלים (והלא מקובלים), החלה לקבל תרופה מסוג ADC במסגרת ביטוח פרטי. כבר לאחר מס' שבועות נראתה תגובה קלינית ונועה החלה להרגיש טוב יותר ולאחר חודשים ספורים השיפור נראה גם בהדמיה. נועה היום בת 44, נמצאת כבר כמעט שנה על הטיפול הנ"ל ללא עדות למחלה לפי קליניקה והדמיה.

מקרה זה נדיר במובן שמדובר בתגובה מלאה לטיפול ועוד בקו טיפול מאד מתקדם (ייתכן לאור הטיפולים הקודמים שקיבלה). אפשר לומר שללא הטיפול הזה סביר להניח שהיינו היום במצב שונה לגמרי", אומר ד"ר רפאל ומוסיף כי "הטיפול שנועה מקבלת אושר על ידי רשויות הבריאות בעולם ובישראל אך טרם נכנס לסל הבריאות".

אז כדאי להשתתף במחקר קליני? "בקרב הציבור קיים חשש מהשתתפות במחקרים קליניים, בין היתר מאי-רצון להיות 'שפני ניסיון'. זהו חשש מובן אך לא מוצדק בעיני. חשוב מאוד שאנשים יידעו שמחקרים קליניים הם דווקא כלי מצוין למטופלים לקבל גישה לטיפולים שלרב אינם נגישים ליתר החולים. בין אם מדובר בתרופות ראשוניות בתחילת דרכן, תרופות שאושרו לסוג סרטן אחר ומנסים כעת לסרטן ממנה סובלת המטופלת, או תרופות שפשוט עוד לא נכנסו לסל - כאשר בלא מעט מקרים מדובר בטיפולים ובתרופות חדשות ופורצות דרך שיכולות לשנות דרמטית את מהלך המחלה.

"כך שבפועל השתתפות במחקר קליני מאפשרת לחולים לקבל בחינם תרופות כבר מספר שנים לפני שהן מונגשות לחולים בעולם וכל תוך תחת פיקוח קפדני מאד שדורש המחקר. לכן חשוב לי לנצל את הבמה לקרוא ולהזמין את המטופלים להיות אקטיביים, לחפש ולשאול את הרופא המטפל אם יש עבורם מחקר מתאים. זה עשוי כמו במקרה של נועה, לאפשר קווי טיפול ואפשרויות נוספות".

בשיתוף גיליאד