Israel
This article was added by the user . TheWorldNews is not responsible for the content of the platform.

אי ספיקת לב – מחלת הלב הנפוצה בעולם, שאתם לא מכירים

עייפות או חולשה מתמשכת, קוצר נשימה שמתגבר במאמץ, נפיחות ברגליים ולפעמים כאבי בטן. התסמינים של אי ספיקת לב מאפיינים גם מחלות אחרות, ולכן האבחון מאתגר. ד"ר אבישי גרופר, מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר: "לרוב, אי אפשר לרפא, אבל אפשר לשפר משמעותית את התפקוד של המטופל ואת איכות חייו". כך תטפלו בזמן ותמנעו הידרדרות

בחסות אסטרהזניקה

אי ספיקת לב היא מחלת הלב הנפוצה בעולם. ומעלה את הסיכון לתמותה יותר מחלק ממחלות הסרטן. ההערכה היא שקרוב ל-180 אלף איש בישראל סובלים ממנה, אך רק עשרות בודדות של אלפים מאובחנים. רבים לא מכירים את התסמינים, אופן האבחון והטיפול במחלה.

"אי ספיקת לב היא אבחנה קלינית שכוללת סוגים שונים של מצבים, שפוגעים מבנית או תפקודית בשריר הלב, ובכך נפגעת היכולת שלו לספק דם לרקמות של הגוף", מסביר ד"ר אבישי גרופר, מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא) ויו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל.

3 צפייה בגלריה

מחלת לב
מחלת לב

רבים לא מכירים את התסמינים. אי ספיקת לב

(צילום: shutterstock)

יש כמה סוגים שונים של אי ספיקת לב, ולכל סוג מאפיינים שונים, גורמים שונים וגם טיפולים שונים. "לא כל מי שאובחן עם אי ספיקת לב סובל בהכרח מאותו סוג של מחלה וזקוק לאותו סוג של טיפול", אמר ד"ר גרופר. חשוב לדעת כי אי ספיקת לב היא מחלה כרונית ובמחלות אלו השכיחות עולה עם הגיל. "רוב החולים בני יותר מ-50", אמר ד"ר גרופר, אך הסביר כי מכיוון שיש סוגים שונים של אי ספיקת לב, יש לה גם גורמים שונים. "בחלק מהמקרים הגורם הוא מחלות גנטיות מולדות, או מחלות שקשורות להפרעות קצב או מסתמים, וכאלו יכולות להתפתח גם בגיל צעיר", אמר.

"אנחנו מחלקים את הסוגים של אי ספיקת לב לפי מדד שנקרא 'מִקְטַע פְּלִיטָה' (Ejection fraction או EF). זהו מדד שבוחן את יכולת ההתכווצות של שריר הלב", הסביר ד"ר גרופר. המדד הוא היחס בין נפח החדר כאשר הוא מלא בדם (בסוף הדיאסטולה) לבין ההפרש בין נפח החדר בסוף הדיאסטולה והנפח לאחר פליטת הדם מן החדר (בסוף הסיסטולה). מדד פליטה תקין הוא יחס של 60 אחוזים, ואצל חלק מהאנשים שסובלים מאי ספיקת לב רואים ירידה ברורה במדד זה.

ד"ר גרופר הסביר כי לפי ההגדרה הקלינית, יש שתי קבוצות עיקריות של אי ספיקת לב: הראשונה היא אי ספיקת לב עם "תפקוד לב ירוד", המאופיינת במקטע פליטה נמוך מ-40 אחוזים. הקבוצה השניה היא אי ספיקת לב עם "תפקוד לב שמור", המאופיינת במקטע פליטה הגבוה מ- 50 אחוזים. בשנים האחרונות נוספה להגדרות קבוצת ביניים של אי ספיקת לב עם "תפקוד לב ירוד במידה קלה", עם מקטע פליטה בין 40 ל-50 אחוזים.

השוני הזה בין הקבוצות הוא מהותי וחשוב, שכן "שתי הקבוצות העיקריות שונות מאוד מבחינת הגורמים למחלה והטיפול", הבהיר ד"ר גרופר.

"התסמינים של אי ספיקת לב משותפים להרבה מחלות אחרות המחלה, והם לא ספציפיים", אמר ד"ר גרופר, "מדובר בעיקר בעייפות מתמשכת, קוצר נשימה שמתגבר במאמץ או בשכיבה, צבירת נוזלים בגוף, אם זה נפיחות ברגליים או נפיחות בבטן, ויכולים להיות גם תסמינים כלליים אחרים כמו חולשה מתמשכת, שיעול מתמשך, דפיקות לב מואצות ולעיתים כאבי בטן".

מכיוון שתסמינים אלה אינם ספציפיים ויכולים להיגרם גם ממחלות אחרות, נוצר קושי באבחון המחלה. "יש הרבה מאוד מטופלים עם תסמינים טיפוסיים כאלה, אבל הם לא מקבלים אבחנה כי מייחסים אותם לדברים אחרים ולא לאי ספיקת לב", אמר ד"ר גרופר, "גם המטופלים וגם הרופאים עלולים לייחס את העייפות ואת קוצר הנשימה לגיל, למשקל או לכושר גופני ירוד, וכך חוסר מודעות או חוסר תשומת לב גורמים לפספוס האבחון בשלב מוקדם של המחלה. חשוב להכיר את התסמינים ולזכור שהם יכולים להיות סימן לאי ספיקת לב, גם כאשר הם מופיעים בגיל מבוגר".

תהליך האבחון של אי ספיקת לב אינו פולשני וכולל בדיקה גופנית, בדיקות דם והדמייה. "בבדיקות אפשר לבדוק את המדד BNP - מדד מיוחד, ביומרקר, שיכול לעזור בתהליך אבחון של אי ספיקת לב. לצערנו, המדד הזה לא זמין במרפאות הקהילה בארץ אבל הוא כן קיים בבתי חולים ואפשר להשתמש בו בתהליך הבירור", הסביר ד"ר גרופר.

הבדיקה המרכזית כיום היא אקו לב (אולטרסאונד של הלב) שבה מקבלים מידע חשוב על המבנה ועל התפקוד של שריר הלב, ואז אפשר לאשר או לשלול את האבחנה. "בבדיקת האקו מעריכים את אחוז מקטע הפליטה, ואם מאבחנים בבדיקת האקו תפקוד של פחות מ-40 אחוזים, אז ברור שיש אי ספיקת לב עם תפקוד לב ירוד, ואפשר לאבחן בקלות יחסית את המחלה", הסביר ד"ר גרופר.

האבחון המורכב יותר הוא בקבוצת התפקוד השמור. "מטופלים אלו סובלים מתסמינים, אבל באקו לב מקטע הפליטה יכול להיות תקין, כי התכווצות שריר הלב שלהם תקינה. בשלב הזה הרבה פעמים הרופא או מבצע הבדיקה עלולים לחשוב שאם שריר הלב מתכווץ בצורה תקינה, אין אי ספיקת לב, אבל זה לא נכון, כי יכולות להיות בעיות אחרות בתוך הלב, אפילו במצב בו השריר מתכווץ כמו שצריך, שיכולות לגרום לאי ספיקה", הסביר ד"ר גרופר.

"זו בדיוק הקבוצה של 'תפקוד לב שמור', ואת החולים האלה יותר קל לפספס. כדי לאבחן אי ספיקת לב עם תפקוד שמור צריך לחפש באקו לב מדדים נוספים כמו קוטר ונפח העלייה הימנית, שמעידים על בעיה מבנית בשריר של הלב, וחשוב לכלול בקשה לבצע הדמיות אלו, אם מקטע הפליטה תקין".

כאמור, אי ספיקת לב היא מחלה כרונית. "ברוב המקרים אי אפשר לרפא אותה, אבל אפשר לשפר משמעותית את ההרגשה והתפקוד של המטופל ואת איכות החיים, למנוע את המשך ההידרדרות במצבו ולהפחית את הסיכון לאירועי לב, אשפוזים ואף תמותה", אמר ד"ר גרופר, "יש היום הרבה טיפולים שיעילים בהארכת תוחלת החיים ובמניעה של אשפוזים". הבסיס לטיפול הוא כמובן התאמת תזונה ופעילות גופנית, בהתאם למצב הגופני של החולה. במקביל מתחילים בטיפול תרופתי על מנת לצמצם או למנוע את ההידרדרות.

"עבור חולים עם תפקוד לב ירוד, יש לשמחתנו הרבה תרופות שהוכיחו שיפור בהארכת תוחלת החיים ובמניעה של אשפוזים. יש ארבע קבוצות של תרופות שהוכיחו יעילות בסוג הזה של המחלה, וההמלצה של האיגודים הרפואיים היא לשלב את ארבע הקבוצות השונות מוקדם ככל האפשר, כדי להגיע לאפקט המקסימלי של טיפול", הוסיף. כל ארבע הקבוצות זמינות בקופות החולים: מעכבי משאבת נתרן/גלוקוז (מעכבי SGLT2), מעכבי מערכת רנין אנגיוטנסין (מעכבי RAAS), חוסמי בטא, אנטגוניסטים לקולטן מינרלוקורטיקואידי (MRA).

ד"ר גרופר סיפר כי מעכבי 2SGLT הם התוספת החדשה ביותר לקבוצת הטיפולים. קבוצת תרופות אלו שימשה במשך שנים לטיפול בחולי סוכרת מסוג 2 ובמהלך הטיפול בהם התגלתה יעילותן בטיפול באי ספיקת לב.

הגילוי החדש שיפר את הטיפול עבור קבוצת החולים שסובלים מתפקוד לב ירוד, אבל הבשורה הגדולה באמת היא עבור קבוצת החולים עם תפקוד לב שמור. "עד לאחרונה, הטיפול בחולים עם תפקוד לב שמור התמקד רק בשיפור התסמינים", הסביר ד"ר גרופר, "בשנתיים האחרונות התפרסמו מחקרים על קבוצת התרופות מעכבי SGLT2 שהראו השפעה על מהלך המחלה גם לקבוצת החולים הזו. זו מהפכה גדולה עבורם".

הוא הוסיף כי מעכבי SGLT2 הם היחידים שהראו השפעה על מהלך המחלה והאשפוזים בחולים עם תפקוד לב שמור. "בזכות התוצאות האלו, האיגודים הקרדיולוגים בעולם עדכנו את ההמלצות שלהם לטיפול בחולי אי ספיקת לב ותומכים בשימוש בקבוצת מעכבי 2SGLT כקו תרופתי ראשון לחולים עם אי ספיקת לב בתפקוד שמור", אמר.

מעכבי SGLT2 הוכיחו יעילות גם בקבוצת הביניים של תפקוד ירוד במידה קלה, וכך הפכו לקבוצה היחידה שמומלצת בכל סוגי אי ספיקת הלב, בלי קשר למקטע הפליטה. "היום, לא משנה באיזה קבוצה המטופל נמצא, יש קבוצת תרופות שיעילה עבורו. בפעם הראשונה יש תרופה שמתאימה לכל החולים מכל הסוגים", אמר ד"ר גרופר.

מעכבי 2SGLT הם תרופות שקיימות וזמינות בארץ במסגרת סל התרופות והביטוחים המשלימים, וכל הטיפולים ניתנים בכדורים. "בגלל שהטיפול פשוט וזמין, המטרה היא לאבחן את החולים כמה שיותר מוקדם ולהתחיל בטיפול משנה מהלך מחלה", אמר ד"ר גרופר. אם לא מאבחנים, אי ספיקת הלב עלולה להידרדר עם הזמן, כמו בכל מחלה כרונית אחרת.

התסמינים של אי ספיקת לב לא מאובחנת ימשיכו, ועלולים להחמיר עם הזמן ללא טיפול מתאים. עם הידרדרות המחלה עולה הסיכון לאשפוזים חוזרים, שכן אי ספיקת לב היא אחת הסיבות העיקריות לאשפוזים בארץ ובעולם. "זו גם מחלה שמעלה משמעותית את הסיכון לתמותה, אפילו יותר מחלק ממחלות הסרטן. ולכן אדם עם אי ספיקת לב לא מאובחנת או לא מטופלת כמו שצריך נמצא בסיכון לאשפוזים חוזרים ולתמותה. הטיפול התרופתי מוריד את הסיכון הזה, וככל שמתחילים את הטיפול בשלב מוקדם יותר של המחלה, אפשר להשפיע בצורה טובה יותר על מהלך המחלה מבחינת מניעת ההידרדרות ושיפור והארכת תוחלת החיים", אמר ד"ר גרופר, וסיכם כי יש משמעות לאבחון מוקדם ולהתחלת טיפול אופטימלי מתאים.

בחסות אסטרהזניקה